תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אלוהים, הרוג אותם ואל תשאיר אף אחד": הישראלים שעושים עסקים עם מדינות ערב

לכתבה
בורג' ח'ליפה בדובאי בלומברג

ברחבי המזרח התיכון, מדינות ערב - כולל סעודיה - עושות עסקים עם חברות טכנולוגיה ישראליות. יש סיבה שרק צד אחד מדבר על זה

30תגובות

במשך 30 שנות עבודתו במודיעין הישראלי, שמואל בר התעמק בפענוח שפת הטרור. באמצעות טכניקות של ניתוח ספרותי שמזכיר יותר פרשנות של כתבי קודש כמו הקוראן והתנ"ך, הוא למד להכיר את השפה הייחודית והתחביר הדתי שמחבלים מתאבדים השתמשו בהם בסרטוני הפרידה שלהם. "הניצחון לבעל הסבלנות" הופיע לעתים קרובות בהכרזות השאהידים המגויסים לחמאס. חסידי אל קאעדה למשל העדיפו לקרוא "אלוהים, פקוד אותם, הרוג אותם, ואל תשאיר אף אחד מהם לפליטה".

בר, גבר בן 62 עם שיער סתור והומור דק, עזב את הצבא ב־2003, בזמן שהטרור הבינלאומי החל לשגשג, וזיהה את ההזדמנות העסקית בתחושת הסכנה הגוברת. הוא הקים חברה בשם IntuView, הכורה מידע ברשת העמוקה והאפלה – מין גרסה ישראלית של פלנטיר, חברת שירותי האבטחה מעמק הסיליקון. הוא גייס מהנדסים ממרכז ההייטק הישראלי בהרצליה, והתאים את טכניקות ניתוח השפה שרכש לאלגוריתמים המסוגלים לסרוק זרמים אינסופיים של הודעות במדיה החברתית כדי לזהות איומי טרור. הוא מכר את שירותיו למשטרות, למשטרות גבול ולסוכנויות מודיעין ברחבי אירופה וארצות הברית.

לפני שנתיים הגיע פתאום אימייל משומקום. מישהו מהדרגים הבכירים ביותר של השלטון בסעודיה הזמין אותו לדון בפרויקט פוטנציאלי דרך סקייפ. הסעודים שמעו על הטכנולוגיה שלו ורצו את עזרתו בזיהוי טרוריסטים פוטנציאליים. היה רק מלכוד אחד: בר נדרש להקים חברת ביניים בחו"ל כדי להסתיר את זהותה הישראלית של אינטוויו. אין בעיה, הוא ענה, והחל לעבוד בזיהוי ג'יהאדיסטים סעודיים באמצעות תוכנה בשם אינטסקאן, שיכולה לעבד 4 מיליון פוסטים מפייסבוק וטוויטר מדי יום. מאוחר יותר העבודה התרחבה וכללה מחקר אודות דעת הקהל על משפחת המלוכה הסעודית.

"זה לא שחיפשתי את זה", אומר בר, שעדיין נראה מופתע מהתפנית שהתחוללה בחייו, שאותם בילה בעימות עם אויבי ישראל. "הם הגיעו אלי".

כמתואר

בר אומר שהוא נפגש בחופשיות עם סעודים וערבים מהמפרץ בכנסים בינלאומיים ובאירועים פרטיים. סחר ושיתוף פעולה בטכנולוגיה ובמודיעין משגשגים בין ישראל ומדינות ערביות רבות, גם אם האנשים והחברות שמעורבים בהם ממעטים לדבר על כך בפומבי.

כשמכון מחקר לונדוני ביטל לאחרונה הזמנה שקיבל בר להשתתף בפאנל, בהסבירו כי בכיר סעודי מגיע ולא יהיה אפשרי שיופיעו ביחד, אמר בר למארגנים כי הוא והאדון מסעודיה מתכננים לסעוד צהריים ביחד במסעדה מרוקאית סמוכה לפני שיגיעו ביחד לאירוע. "הם פשוט ניסו לנחש מה הסעודים ירצו", הוא אומר.

השלום עדיין לא הגיע למזרח התיכון, והחרבות לא כותתו לאתים. אולם מפגש אינטרסים הגיוני המבוסס על פחדים משותפים הוא מתכון מנצח לשיתוף פעולה פורה – נגד פצצת גרעין איראנית, טרור ג'יהאדיסטי, התקוממות עממית ונסיגה אמריקאית מהאזור. אינטוויו היא בעלת רשיון יצוא ישראלי, וזוכה לתמיכה מלאה של הממשלה בסיוע לכל מדינה שעומדת בפני איום מצד איראן ומיליטנטים אסלאמיים. "אם זו מדינה שאינה עוינת לישראל ונוכל לעזור לה, נעשה זאת", אומר בר. רק סוריה, לבנון, איראן ועיראק הן מחוץ לתחום. סעודים ואחרים ממדינות עשירות בנפט להוטים לשלם על הסיוע. "החרם הערבי – לא קיים", אומר בר.

אבטחת סייבר היא תחום בשל במיוחד לשיתוף פעולה. ב־2012, כשהאקרים פרצו למערכת המחשב של סעודי ארמקו, חברת הנפט הלאומית, חברות ישראליות נקראו לסייע במציאת פתרון לבעיה, ו"כמה מהן מעורבות בכך על בסיס מתמשך", אומר אראל מרגלית, משקיע הון סיכון וחבר כנסת. התהליך הזה נמצא בעיצומו, אמר רודי ג'וליאני, בראיון בשלהי ינואר שנערך בישראל, שם נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשליחותו של דונלד טראמפ. "זה הרבה מעבר לסייבר במונחים של שיתוף פעולה", הוסיף ראש העיר לשעבר של ניו יורק, המייעץ לנשיא בנושאי אבטחת סייבר.

שמואל בר
בלומברג

בכירים מסעודיה סרבו להגיב באופן רשמי על הקשרים עם ישראל. שאלות שנשלחו באימייל לשר הפנים ולשגרירות בוושינגטון לא נענו. מקור בריאד, שהתעקש לשמור על אנונימיות, שלח הודעה באימייל המכחישה את קיומם של קשרי מסחר בין ישראל וסעודיה: "בנוגע לטכנולוגיות מערכות הגנה, סעודיה מעולם לא סחרה עם ישראל בתחום זה או בכל תחום אחר. יתר על כן, ההגיון הבריא אומר כי על מנת שסעודיה תקבל מערכת נשק כלשהי, היא צריכה להירכש במסגרת הסכמי סחר עם מדינות ידידותיות שמייצרות מערכות עם תעודות יצוא מאושרות מממשלותיהן. ישראל לבטח אינה נמנית עם מדינות אלו".

החרם הערבי על ישראל, שנכנס לתוקף מאז הקמתה ב־1948, מחייב שכל העסקים שנעשים בין ישראל ומדינות ערב יישארו לא רשמיים, מוסתרים באמצעות מתווכים ממדינות אחרות. אולם היקף ומגוון הפעילות הישראלית בלפחות שש מדינות במפרץ מקשה על ההסתרה. יזם ישראלי אחד הקים חברות באירופה ובארצות הברית שהתקינו תשתיות ביטחוניות בשווי של יותר מ־6 מיליארד דולר עבור איחוד נסיכויות המפרץ, בעזרת מהנדסים ישראליים. אותן חברות הציעו לסעודיה לנהל את בעיית צפיפות היתר במכה. עסקים ישראליים אחרים עובדים במפרץ דרך חברות קש בתחומי התפלת מים, הגנה על תשתיות, אבטחת סייבר ואיסוף מודיעין.

"ההגיון הבריא אומר כי על מנת שסעודיה תקבל מערכת נשק כלשהי, היא צריכה להירכש במסגרת הסכמי סחר עם מדינות ידידותיות שמייצרות מערכות עם תעודות יצוא מאושרות מממשלותיהן. ישראל לבטח אינה נמנית עם מדינות אלו" מקור אנונימי בריאד

"כל החברות הגדולות פעילות בעולם הערבי, ויש גם כמה קטנות", אומר שבתי שביט, שניהל את המוסד בשנים 1989־1996, ומכהן כיו"ר חברת האבטחה הישראלית אתנה GS3. שביט לא חושף פרטים ושמות. "לא מנסרים את הענף שיושבים עליו", הוא אומר.

דיסקרטיות מוערכת במיוחד בתחום מכירות הנשק. על פי עדותם של עובדים במפעל של אלביט מערכות אמריקה בניו המפשייר, לקוחות מכוויית, קטאר וסעודיה נהגו לבקר במפעל. המנהלים טיהרו את הבניין מכל סמל של אלביט, ממפות ישראליות וכיתוב בעברית. תגי השם של עובדים בעלי שם יהודי, הוסרו זמנית, אומר ריצ'רד וולף, שעבד במתקן במשך 15 שנים עד 2013. אלביט מערכות אמריקה מסרה בתגובה כי החברה אינה נוהגת להסתיר את שמה או את הקשר שלה לישראל.

מכירותיה של אלביט לסעודיה משכו תשומת לב לפני שנתיים כשאחד מהטכנאים שלה בניו המפשייר, אמריקאי בשם כריס קריימר, מת באורח מסתורי כשתחזק מערכות טילים בסעודיה. לפי יומן המסע שפרסם בפייסבוק, קריימר נשלח לסייע לצבא סעודיה כדי לקיים סדרה של הדגמות באש חיה. קריימר עבד עבור אלביט 12 שנים וסייע לבנות את המערכת. הוא נמצא מת מתחת למלון שבו התגורר בעיר הצבאית טאבוק יום לפני שהיה אמור לחזור הביתה. משטרת סעודיה אמרה שזו היתה התאבדות, אך משפחתו של קריימר מסרבת לקבל את ההסבר.

בהודעה שפורסמה בישראל, אלביט לא פירטה מה עשה קריימר בסעודיה. היא אמרה כי הוא עבד על "מוצר אמריקאי" ללא טכנולגיה ישראלית. בהודעה שנשלחה באימייל על ידי המקור הסעודי נכתב: "בנוגע למותו של אזרח אמריקאי, העניין הוא בעל ממדים פליליים ומשפטיים. ממשלת סעודיה לא מתערבת במקרים אלה ומעבירה אותם לטיפול המשטרה ומערכת המשפט".

 

הסימנים "מראים שסעודיה משתנה. מעולם לא ראיתי משהו כזה לפני כן. אלה בלוני ניסוי" דניס רוס, שליחם של שלושה נשיאים למזרח התיכון

עולים לרגל בכעבה במכה, סעודיה
אי־פי

בנאומים שלו, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אוהב להתבדח כי יש שלוש סיבות לכך שהערבים מתעניינים בישראל בימים אלה – "טכנולוגיה, טכנולוגיה וטכנולוגיה". העניין הזה לא מיתרגם ליחסים עסקיים פתוחים מסיבה אחת עיקרית: הסכסוך הישראלי־פלסטיני. שיתוף פעולה במפרץ לא יהיה רווחי באמת עד "שהמנורה תידלק בראשו של נתניהו" והוא יחתום על הסכם שלום, אומר ריאל אל ח'ורי, מנהל בחברת ייעוץ הסיכונים הפוליטיים גיאואקונומיקה מעמאן, ירדן. "הפלסטינים הם עדיין שומרי השער", והסכסוך עלול להידרדר במהירות. טראמפ אמר במהלך הקמפיין שלו, וחזר על כך לאחר השבעתו, כי הוא מתכנן להעביר את השגרירות האמריקאית מתל אביב לירושלים. מועמדו לשגריר בירושלים, עורך הדין המתמחה בפשיטות רגל דייוויד פרידמן, אמר כי הוא מתכוון לעבוד מירושלים, "בירת ישראל הנצחית". מפלגת הפת"ח הפלסטינית הכריזה כי צעד כזה "יפתח את שערי הגיהנום".

הסעודים אומרים כי יחתמו על הסכם שלום עם ישראל לאחר שזו תחתום על הסכם עם הפלסטינים. הם חזרו על הצעתם ב־2016 באמצעות שני בכירים לשעבר מסעודיה שהופיעו בהופעה פומבית נדירה עם ישראלים בוושינגטון ובירושלים. סלמן אל אנסרי, לשעבר בנקאי ובכיר בתחום המדיה שמנהל שדולה סעודית בוושינגטון, שלח גם איתות ברור באוקטובר. במאמר לעיתון "דה היל", הוא כתב כי סעודיה וישראל צריכות לכרות ברית של שיתוף פעולה, המבוססת על קשרים עסקיים פתוחים, ובכך לבסס את מעמדן כ"שני עמודי התווך של היציבות האזורית". מבקרים גינו את אל אנסרי על שלא הזכיר את הפלסטינים במאמרו.

הוא אומר כי ההשמטה היתה מכוונת, ומשקפת את רצונו לשנות את הנרטיב הישן של התניית כל דבר בקיומה של מדינה פלסטינית. לדבריו, אפילו ללא יחסים דיפלומטיים פורמליים, היחסים בין ישראל לסעודיה יכולים לפרוח "תחת סגן נסיך הכתר מוחמד בן סלמן, הפרגמטי ובעל הראייה ארוכת הטווח".

הפתיחות הזו תשתנה במהירות אם טראמפ ונתניהו יעוררו אינתיפאדה חדשה. למרות זאת, הסימנים "מראים שסעודיה משתנה", אומר דניס רוס, שליחם של שלושה נשיאים למזרח התיכון. "מעולם לא ראיתי משהו כזה לפני כן. אלה בלוני ניסוי".

בשטח, האיש של נתניהו לשיתוף פעולה אזורי הוא איוב קרא, חבר כנסת ישראלי־ערבי בן 61 שלאחרונה נהפך לשר. קרא, דרוזי ובעל קו בלתי מתפשר בנוגע לתהליך השלום, שותף לחלום הליכוד – שיש הקוראים לו פנטזיה – על נורמליזציה של היחסים עם מדינות ערב תוך אחזקת חלקים גדולים מהגדה.

בהודעה שפורסמה בישראל, אלביט לא פירטה מה עשה קריימר בסעודיה. היא אמרה כי הוא עבד על "מוצר אמריקאי" ללא טכנולגיה ישראלית

ביום אחד בנובמבר עמד קרא על מרפסת של ספא ירדני הנשקפת אל ים המלח והחווה בזרועו דרומה לכיוון מפרץ עקבה, היכן שישראל, ירדן וסעודיה משיקות זו לזו. ישראל וירדן מפתחות תוכניות פיתוח למדבר השומם שבו משה ובני ישראל שוטטו 40 שנה. קרא טוען כי סעודיה תהיה מעורבת. "הם רוצים את הטכנולוגיה שלנו, הם רוצים את המומחיות שלנו, והם באמת רוצים להיפטר כבר מכאב הראש הפלסטיני", הוא אומר.

התוכניות מתחילות בשיתוף הפעולה הגדול ביותר בתחום העבודות הציבוריות שאי פעם הוצע בין ישראל, ירדן והפלסטינים. תעלת הימים, המחברת בין הים האדום לים המלח היא מיזם של צינור והתפלת מי ים, שבחלקו ממומן על ידי הבנק העולמי. במסגרת המיזם יישאבו מים מהים האדום לים המלח, הנמצא 400 מטרים מתחת לגובה פני הים. הפרויקט, שבנייתו אמורה להתחיל ב־2018, יפיק מי שתייה וחשמל עבור ירדן, ישראל והפלסטינים. שפכי מי מלח יוזרמו לים המלח, שהוא בולען עצום ששקע במשך שנים. הפרויקט יפתור סכסוכי מים באזור הצמא להם כל כך, שבו נפגשות ירדן, ישראל והגדה המערבית, וכן חלקים מסעודיה, לבנון וסוריה – מדינות המסתמכות על קומץ נהרות ומאגרי מי תהום משותפים.

שבתי שביט
מוטי מילרוד

לקרא, המשקיף אל הגדה המערבית מעברו השני של הים, יש בעיות יותר דחופות. הוא הוזמן לנאום בכנס אקופיס המזרח התיכון על שיתוף מים אזורי, וצפוי להיפגש עם מקבילו הירדני כדי לדון בנתיב סחר אפשרי מאירופה וטורקיה דרך חיפה ומשם לירדן, סעודיה והמפרץ. מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, נהפכה חיפה למרכז תובלה למוצרים מטורקיה שבעבר היו מועברים למפרץ דרך מזרח טורקיה וסוריה. כיום מגיעות 20 משאיות טורקיות בשבוע על אוניית תובלה מחלידה לרציפים בחיפה, שם פקידים ישראליים מבצעים שיקוף ומעבירים את הסחורות דרך מחסן דרייב־אין לירדן. במשך זמן מה, סוכני מכס בגבול ירדן־סעודיה היו מעבירים את המשאיות בקלות. אולם המעבר לסעודיה נחסם בפתאומיות לפני שנתיים, כשמתחרה בריאד הלשין על משלוחי עגבניות טורקיות שהגיעו דרך חיפה לשווקים בסעודיה, אומר עמיל מכס חיפאי.

קרא עובד עם דיפלומטים ממדינות המפרץ, דרך שותפים בדרגים בכירים בממשלת ירדן, במאמץ לפתוח מחדש את הנתיב הישראלי־סעודי לחצי האי ערב, צעד שיכול להגדיל את התעבורה הטורקית פי חמישה בן־לילה, אומר עמיל המכס. "בקרוב הכל יהיה גלוי, ותראה את נתניהו מבקר באחת המדינות האלו", אומר קרא. המתווך הירדני שנפגש עמו, מסכים: "הזמנים השתנו", הוא אומר. "כולם רוצים להתחבר לישראל".

נתניהו משתמש גם בעוזרים אחרים לצורך מגעים בדרגים בכירים בארצות ערב, כולל עורך הדין האישי שלו, יצחק מולכו, והשגריר לשעבר באו"ם דורי גולד. מאז הסכמי אוסלו בשנות ה־90, ישראל הפעילה לסירוגין משרדי סחר בקטאר ובעומאן, ולפני כשנה היא קיבלה אישור להציב דיפלומט בבירת איחוד הנסיכויות, אבו דאבי, כנציג שלה בסוכנות האנרגיה המתחדשת הבינלאומית. המשרד יוכל לתפקיד כשגרירות עבור קשריה המתרחבים של ישראל במפרץ.

תפקידו של קרא ייחודי. הוא הערבי היחידי בממשלת נתניהו, וככזה הוא נפגש תדירות עם דיפלומטים ואנשי עסקים ערביים בקהיר, קזבלנקה, ז'נווה וניו יורק. האוכלוסייה הדרוזית, שמונה 140 אלף תושבים בישראל, ועוד 850 אלף בלבנון, סוריה וירדן, קיימת כבר כ־1,000 שנים. הדרוזים שרדו בחמולות בכפרים הרריים באמצעות שבועת אמונים למי שנמצא בשלטון.

"אני מתקשר עם אנשים בערבית, אבל אני לא מפנה עורף לצורכיה של ישראל" איוב קרא

השר איוב קרא, בחולצה כחולה, בביתו עם חברים וקרובי משפחה
בלומברג

שניים מדודיו של קרא נהרגו על ידי ערבים בשל שיתוף פעולה עם יהודים לפני הקמת מדינת ישראל. הוא עצמו נפצע בטנק בזמן שירותו בצה"ל במלחמת לבנון ב־1982 והשתחרר כקצין לאחר ששניים מאחיו נהרגו. הוא עבד כעורך דין במשך 15 שנים, נבחר לכנסת ב־1999, ונכנס להנהגת הליכוד ב־2006. בחגיגות העצמאות ה־58 של ישראל באותה שנה הוא ערך מסיבה לכבוד נתניהו ושכר קצבים כשרים לשחוט 58 כבשים. נתניהו חגג עם כ־7,000 דרוזים בביתו של קרא בדליית אל כרמל.

"אני מרגיש כמו יהודי אבל אני לא יהודי", אומר קרא, שיושב איתנו עם בתו אמירה. "אני מתקשר עם אנשים בערבית, אבל אני לא מפנה עורף לצורכיה של ישראל". הוא שולף טלפון סלולרי להראות תמונה של בחור המצית עבורו סיגר קובני בסוויטה במלון בניו יורק. האיש המחזיק את המצית מבוגר יותר, קירח ולובש כתפיות. הוא בן משפחת המלוכה של קטאר, אומר קרא, והוא אחד מאנשי הקשר שלו.

כשמכון מחקר לונדוני ביטל לאחרונה הזמנה שקיבל בר להשתתף בפאנל, בהסבירו כי בכיר סעודי מגיע ולא יהיה אפשרי שיופיעו ביחד, אמר בר למארגנים כי הוא והאדון מסעודיה מתכננים לסעוד צהריים ביחד במסעדה מרוקאית סמוכה לפני שיגיעו ביחד לאירוע

הוא גם אומר שמדינות המפרץ מגלות עניין בצינור נפט לים האדום, בנוסף לזה שנבנה לפני 50 שנה בשותפות עם השאה של איראן כששתי המדינות היו בקשרים חשאיים. חברת קו צינור אילת־אשקלון (קצא"א) שבבעלות המדינה מפעילה את הצינור בן 250 הקילומטרים המוביל נפט ממכליות בנמל אילת לחוף הים האדום ועד אשקלון שלחוף הים התיכון. הוא עוקף את תעלת סואץ ויכול לחסוך בעלויות שילוח לאירופה ולצפון אמריקה. כשהשאה הודח מהשלטון ב־1979, ישראל נטלה את הבעלות על הפרויקט. בית משפט לערעורים בשווייץ קבע בשנה שעברה שעליה לשלם פיצויים בסך 1.1 מיליארד דולר לאיראן על הפסד ההכנסה. ישראל מסרבת לשלם את הסכום למדינת אויב. קרא אומר שהרעיון של שימוש בצינור ממשיך לעלות במגעיו עם הסעודים.

לעת עתה "הכל מתחת לראדר", אומר שביט, ראש המוסד לשעבר. כך פרץ מתי כוכבי את הנתיב הראשון של ישראל למפרץ, עם עסקי אבטחה בשווי של 6 מיליארד דולר באיחוד הנסיכויות. כוכבי, 54, יזם סדרתי שמתגורר לסירוגין בארצות הברית, הקים כמה חברות לאבטחת טכנולוגיה לאחר התקפות הטרור של 11 בספטמבר. אחת מהן, 4D סקיוריטי סולושנס מסאות פליינפילד, ניו ג'רסי, הקימה את מערכות ניטור הגדרות של נמלי התעופה של ניו יורק.

כוכבי מכר את שירותי החברות שלו למנהיגי איחוד הנסיכויות ואבו דאבי. הוא לא הסתיר את העובדה כי הוא ורוב הטכנולוגיה של החברות שלו, כמו רבים מעובדיו, מגיעים מישראל. הכל בסדר, ענו לו, כל עוד הקבלנים המבצעים אינם ישראלים. למעשה, כישוריה הביטחוניים של ישראל נתפשו כיתרונות במדינה שעומדת בפני איומים דומים אך אין לה הגנות מתוחכמות, אומרים עובדים לשעבר של כוכבי. "אפילו לא היו גדרות כשהתחלנו", אומר קצין מודיעין ישראלי לשעבר, המתאר את תשתיות הנפט של האיחוד, שמפיקות 3 מיליון חביות ליום. "גמל היה יכול לפסוע אל מתקני ההפקה ולשתות את כל הנפט". כוכבי, באמצעות דוברו משה דבי, סירב להגיב.

כוכבי מכר לאיחוד את מה שנהפך למערכת האבטחה המשולבת המקיפה ביותר בעולם באותו זמן. בשנים 2007־2015, חברה של כוכבי בשם AGT אינטרנשיונל שבסיסה בציריך התקינה אלפי מצלמות, חיישנים וקוראי לוחיות רישוי לאורך כמעט 1,000 ק"מ של הגבול הבינלאומי של האיחוד וברחבי אבו דאבי. פלטפורמת הבינה המלאכותית של AGT, ששם הקוד שלה הוא "ויזדום" (חוכמה), ניתחה תמונות ומידע מההתקנים. רשמית, כוכבי ניהל את הפעילות מארצות הברית ומשווייץ, אך עבודת הפיתוח האמיתית נעשתה בישראל, בחברה נפרדת של כוכבי בשם לוג'יק אינדסטריז.

בורג' ח'ליפה בדובאי
בלומברג

פעמיים בשבוע בשיא הפרויקט המריא מטוס בואינג 737 חכור, וללא סימני זיהוי, מנמל התעופה בן גוריון, עצר לרגע בקפריסין או בירדן לשם הסוואה, וכעבור שלוש שעות נחת באבו דאבי כשעל סיפונו עשרות מהנדסים ישראליים, רבים מהם יוצאי קהילת המודיעין. הם התגוררו ואכלו יחד – לעולם לא במסעדות – נשאו עמם לכל מקום אמצעי איתור וכפתורי מצוקה. ליתר ביטחון הם גם הסתירו את זהותם ושמותיהם העבריים כמיטב יכולתם. הם קראו לישראל "C country"; כוכבי כונה MK.

רוב הערבים שעבדו עם AGT זיהו את המקור מתחת לציפוי השווייצרי, וזה גרם למתיחות לפרקים, אך לא עצר את התפתחותן של כמה חברויות הדוקות. לעתים ההצגה נהפכה למגוחכת, כשאנשי מודיעין מהאיחוד כינו את הישראלים בשמות מהסדרה "אבודים", כמו "בון" ו"סויר".

הטכנולוגיה הישראלית הפגינה את ערכה בדצמבר 2014, כשאישה דקרה למוות מורה אמריקאי בשירותים של קניון באבו דאבי. משם היא נהגה לביתו של רופא מצרי־אמריקאי והטמינה פצצה, שלאחר מכן פורקה. הרשת של AGT, שעיבדה תמונות שצולמו בזירות ההתרחשות, זיהתה את החשודה תוך יום. היא הורשעה והוצאה להורג שבעה חודשים לאחר מכן. דובר הממשלה באבו דאבי לא הגיב לפניות באימייל על עבודתה של AGT באיחוד הנסיכויות. דובר השגרירות בוושינגטון סירב להגיב.

ב־2014 כשהפרויקט באיחוד החל להסתיים, AGT ו־4G חברו לפרויקט חדש. ביחד עם מובילי, ספקית סלולר מסעודיה, הם הקימו מערכת ניהול של קהל המונים במכה, מקום כל כך קדוש, שללא־מוסלמים אסור אפילו לדרוך בו. יותר משלושה מיליון אנשים עולים אליה לרגל בחג (חאג') הנמשך חמישה ימים. משרד החאג' של סעודיה הוציא מכרז לניהול הגישה לאזור. למרות שהסעודים מקציבים במשורה את היתרי החאג', הם לא מסרבים לכניסת עולים לרגל שמגיעים לעיר הקדושה. לכן זרימת הצליינים חייבת להיות מבוקרת הרבה לפני שהאוטובוסים מגיעים למערב סעודיה מכל רחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. אבל איך?

מהנדסים מ־4D בניו ג'רזי תכננו מערכת שדורשת מכל העולים לרגל שקיבלו אישור הגעה לשאת צמיד אלקטרוני שידווח על נוכחותם על האוטובוסים לעיר. האוטובוסים השתמשו במערכת הסלולרית של מובילי כדי לדווח למחשב מרכזי כמה נוסעים היו בכל אוטובוס – עם או בלי צמידים. אור אדום הבהב על אוטובוסים שהיו בהם נוסעים ללא רישיון, והזניק את המשטרה להוריד אותם מהאוטובוסים לפני הגעתם למכה, או ששערים אוטומטיים מנעו את כניסתם בנקודות ביקורת אלקטרוניות. הסעודים יכלו גם להשתמש במערכת הזו כמערכת בקרה אווירית, ולתזמן הגעת אוטובוסים כדי להפחית את העומס.

שיתוף פעולה במפרץ לא יהיה רווחי באמת עד "שהמנורה תידלק בראשו של נתניהו" והוא יחתום על הסכם שלום ריאל אל ח'ורי, מנהל בחברת ייעוץ לסיכונים פוליטיים מעמאן, ירדן

נתניהו וטראמפ
בלומברג

החברות של כוכבי ומובילי הדגימו אבטיפוס של המערכת במשרד החאג' בג'דה. השר באותה העת, בנדר אל הג'אר, השתתף בניסוי עם כמה מעוזריו, שכל אחד מהם ענד צמיד של 4D באוטובוס במגרש החניה. בנקודה מסוימת מסך מחשב הראה שיש יותר צמידים מנוסעים על האוטובוס – טעות מביכה. אולם אל הג'אר חייך ושלף צמיד שני מכיסו. "הוא בדק אותנו", אומר עובד לשעבר של כוכבי.

המערכת של AGT־4D זכתה בציון הגבוה ביותר משלוש מערכות שהוצעו. אולם החברה לא זכתה במכרז. כמה חודשים לאחר מכן כמה מהנדסים מאוניברסיטת המלך פאהד לנפט ומינרלים בסעודיה פרסמו רעיון כמעט זהה במאמר אקדמי. בחאג' בשנה שעברה חייבו הסעודים את עולי הרגל לענוד צמידים לראשונה. המשטרה הכריזה כי מנעה את כניסתם של לפחות 200 אלף אנשים ללא היתר. דובר משרד החאג' לא הגיב לשאלות באימייל.

"מובילי הגישה הצעה לחוזה האמור עם חברה אמריקאית, אבל לא זכינו", כתב דובר מובילי מוחמד אל בלווה, בתגובה לשאלות באימייל. "לטעון שזה שיתוף פעולה בין מובילי לחברה ישראלית זה מטעה ולא מדויק... המדיניות שלנו לא מתירה הסכם כזה".

מהנדס בכיר לשעבר שעבד אצל כוכבי אומר כי הוא וצוותו חושבים שהרעיון שלהם נגנב. למרות זאת הוא מתפעל שהניסוי בכלל התקיים. "מה שתמיד מפתיע אותי הוא היקף הכסף, הטכנולוגיה והציוד שזורמים בין מי שהם אויבים מושבעים בזירה הפוליטית", הוא אומר. עם זאת, נראה שהמקום הקדוש ביותר לאסלאם עדיין נמצא מחוץ לתחום.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות