תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדען ש"קורא במדדים" מנבא: היכונו לקריסה חברתית

לכתבה
עימות בין המשטרה למפגינים בהפגנה לציון שנה למהומות בפרגוסון, מיזורי, אוגוסט 2015 ריק וילקינג/ רויטרס

מודאגים מבחירתו של דונלד טראמפ? חכו, עוד לא ראיתם כלום. המדען פרופ' פיטר טורצ'ין מזהיר מפני גל של טלטלות חברתיות, כלכליות ופוליטיות, שיגיע לשיאו רק בשנות ה-20 של המאה הנוכחית. השורשים של הטלטלה בעולם המערבי כעת, הוא אומר, נעוצים במתח הגובר בין האליטות לבין עצמן

53תגובות

המשבר ההיסטורי שעובר בשנים האחרונות על הדמוקרטיה המערבית הסלים ב-2016 לכדי בעיה קיומית. בתוך פחות משנה, המצביעים בבריטניה בחרו לעזוב את האיחוד האירופי, דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית, והאיטלקים שלחו את ראש הממשלה מתאו רנצי הביתה. ברחבי אירופה מתחזקות והולכות תנועות ימין קיצוניות כמו "הליגה הצפונית" האיטלקית, "החזית הלאומית" הצרפתית בראשות מארין לה פן, ו־AfD הגרמנית; ובארצות הברית עולה כוחם של בריוני ה"אלט־רייט". בשמאל ובימין פושה האמונה שהמערכת מושחתת וחסרת תקנה, ואובדן האמון במערכת מיתרגם למרד נגד האליטות המנותקות. בארצות הברית, הזעם הזה התבטא בשנה האחרונה הן בקמפיין פורץ הדרך של ברני סנדרס, והן בזעם האנטי־ממסדי שהוביל את טראמפ לשלטון.

במהלך 2016 פירסמו החוקרים יאשה מונק מאוניברסיטת הרווארד ורוברטו פואה מאוניברסיטת מלבורן מחקר שבדק את איתנותן של הדמוקרטיות המערביות, וגילה שהדמוקרטיה המערבית, כפי שאנו מכירים אותה, נמצאת בסכנה ברורה ומוחשית. "נורות האזהרה האדומות מהבהבות", אמר מונק ל"ניו יורק טיימס" בנובמבר. במחקרם, הציעו מונק ופואה שלושה מדדים למצבה של הדמוקרטיה: הראשון, איזו מידה של חשיבות מייחסים האזרחים לכך שארצם תישאר דמוקרטית; השני, עד כמה פתוח הציבור לצורות שלטון לא־דמוקרטיות, כמו משטר צבאי; והשלישי, אם מפלגות ותנועות אנטי־ממסדיות שהמסר העיקרי שלהן הוא דה־לגיטימציה של השיטה הנוכחית צוברות תמיכה. נמצא כי בארצות הברית ובדמוקרטיות מערביות אחרות כמו בריטניה, אוסטרליה, הולנד ושוודיה, צנחה התמיכה בדמוקרטיה, במיוחד בקרב הצעירים.

כל זה לא מפתיע את המדען והסופר פיטר טורצ'ין. בעשר השנים האחרונות הוא מזהיר כי אותן מגמות שהובילו לעלייתו של טראמפ ולהיחלשות הדמוקרטיה בארצות הברית יובילו לאי יציבות פוליטית והתפוררות חברתית. טורצ'ין, פרופסור במחלקה לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת קונטיקט, מתמחה בהתפתחותן של חברות היסטוריות, והוא אבי ה"קליודינמיקה", שיטה מתמטית לניתוח התפתחויות היסטוריות, כלכליות ותרבותיות, למשל עלייתן ונפילתן של אימפריות, באמצעות מודלים וניתוח סטטיסטי.

פרופ' פיטר טורצ'ין: "עודף היצע של עובדים גורם לקיפאון או ירידה ברמת החיים של רוב האוכלוסייה, בנוסף, יש יותר מדי צעירים עם תארים מתקדמים, שמעוניינים באותו מספר קבוע של משרות פוליטיות. כתוצאה, חברי האליטות השאפתניים בוחרים לשמש יזמים פוליטיים שמניעים את ההמון באמצעות ססמאות פוליטיות"

בשנים האחרונות, טורצ'ין מתעניין במיוחד באי־שוויון ובהשפעתו על החברה האמריקאית. הניתוח ההיסטורי שלו, שאותו הוא פורש בהרחבה בספרו החדש, Ages of Discord ("עידנים של סכסוך"), לא מבשר טובות לארצות הברית או לדמוקרטיות אחרות שדומות לה. חברות אנושיות, הוא גורס, נוטות להיות מושפעות על ידי גלים חוזרים וניתנים לחיזוי של אי־יציבות פוליטית: תקופות ארוכות של שגשוג כלכלי ויציבות פוליטית נוטות להתחלף בתקופות ממושכות של חוסר יציבות ואלימות, ולתקופות אלה ישנם מאפיינים משותפים שמאפשרים לחזות אותן. בספר דן טורצ'ין ב־40 מאפיינים כאלה, בהם עלייה באי השוויון, ירידה או קיפאון ברמת החיים, פילוג פוליטי גובר וחוסר תפקוד ממשלתי. כל הגורמים האלה, בפני עצמם, מוכרים היטב לחוקרים אקדמיים, אולם אלה נוטים להתמקד בכל מדד כזה בפני עצמו. החידוש במודל של טורצ'ין הוא הניסיון לכמת את הקשר ביניהם.

השיא עוד לפנינו

בוגרים של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד
Steven Senne/אי־פי

חברות אנושיות, מסביר טורצ'ין, הן שבריריות ומוחזקות יחדיו על ידי רשת בלתי נראית של אמון הדדי. כשהרשת הזאת מתפוררת, התוצאה היא אי יציבות, ולעתים גם קריסה חברתית. אלה מחזורים היסטוריים של דעיכה שהתפתחותם עשויה לארוך עשרות שנים, ועשרות שנים נוספות דרושות כדי להיחלץ מהם. ארצות הברית, למשל, נוטה לחוות תקופות של מתיחות פוליטית וגזעית מדי כ-50 שנה: שלושת הגלים האחרונים הגיעו לשיאם בשנות ה-70 של המאה ה-19, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ובשנות ה-70, אז גם חלה נקודת המפנה שמובילה לגל המשברים הנוכחי, כאשר השכר הפסיק לגדול בהתאם לפריון והפער בין המאיון העליון לשאר הציבור החל להתרחב. התרחבות הפערים, היווצרותו של עודף היצע של צעירים עם תארים מתקדמים, וגידול עצום בחוב הציבורי, הם מאפיינים מובילים של אי יציבות, קבע טורצ'ין במאמר שפירסם ב־2010 בכתב העת המדעי "נייצ'ר", וצפה שהעשור הבא בארצות הברית ובמערב אירופה יהיה תקופה של אי יציבות גוברת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות