תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסלפי שמאבחן אלצהיימר

לכתבה
משתתף במחקר על אלצהיימרבלומברג

בזמן שאתם שוב בוהים במסך הנייד, אפליקציה המותקנת בו בוחנת את מצב האישונים שלכם ומציעה אבחון מוקדם מאוד למחלת האלצהיימר. האם טכנולוגיה ישראלית מבשרת על פריצת הדרך המיוחלת בדרך לעצירת המחלה?

2תגובות

בסוף 1901 הגיעה אישה בשם אוגוסטה דטר לבית חולים בפרנקפורט. לאוגוסטה היו הזיות, היא התקשתה למצוא מילים כדי להביע את מחשבותיה, ולא זכרה את הפרטים הבסיסיים על חייה. הרופא שטיפל בה לא ידע כיצד לסייע לה, וחמש שנים מאוחר יותר היא מתה. בניתוח שלאחר המוות נמצאו במוחה פלאקים עמילואידיים (Amyloid Plaques) וגושים סיביים (Tangles) – ממצא נדיר שהרופא לא ראה מעולם. 

אולם מה שמפתיע יותר הוא העובדה שאם דטר היתה חיה כיום, כנראה שהרופאים לא היו יכולים לסייע לה יותר מכפי שעשה זאת הרופא שלה, ד"ר אליוס אלצהיימר, לפני 115 שנה. בשנים שעברו מאז מותה של דטר, המאובחנת הראשונה במחלת האלצהיימר, חלו פריצות דרך בתחום הרפואה – הפניצילין הומצא (1928), פותחו תרופות להורדת הכולסטרול כדי לטפל במחלות לב (1976), ונמצא טיפול תרופתי לאיידס (1996), אך המחקר על אלצהיימר עודו בראשיתו, והמחלה נחשבת לאחד האתגרים הרפואיים והחברתיים הגדולים ביותר של הדור האחרון. 

לתרופות ולטיפולים חדשים יש פוטנציאל רב להביא להאטה ואולי אף לרפא את המחלה, אך יש להם נקודת תורפה משמעותית – הם יעילים רק במצבים שבהם ההידרדרות הקוגניטיבית מאותרת בשלבים מוקדמים מאוד, שנים לפני שלמחלה יש סימנים חיצוניים. הדרך המקובלת לזהות את השלב המוקדם הזה היא באמצעות פט־סקאן, בדיקת דימות מוחי יקרה המתבצעת בבית החולים, ובה מוחדר חומר רדיואקטיבי לגופו של המטופל. 

אך מה אם במקום להגיע לבית החולים לסריקת מוח, כל שיהיה עליכם לעשות הוא להתקין אפליקציה בסלולרי? האם נמצא פתרון זול ויעיל לזיהוי מוקדם של הידרדרות קוגניטיבית? מייסדי הסטארטאפ הישראלי BioEye, ערן פרי וד"ר דובי ילין סבורים שהם מצאו אותו. 

ערן פרי ודובי ילין (ביו-איי)

פרי וילין פיתחו מערכת המנטרת את תנועת האישונים ומזהה אנומליות שמצביעות על תחילתה של הידרדרות קוגניטיבית – בשלב שבו עוד ניתן לבצע התערבות רפואית והתנהגותית כדי להאט אותה. זהו יישום טכנולוגי למחקרים מדעיים מהשנים האחרונות שהראו כי קיימים סמנים ביולוגיים מובהקים בעין, המאפשרים זיהוי מוקדם של דמנציה, אלצהיימר ופרקינסון. כתבי העת המדעיים החשובים Neuron, Nature ו־Current Biology הקדישו עמודים רבים למחקרים האלה, וגם מכון הבריאות האמריקאי הלאומי (NIH) מגלה בו עניין. אך העוסקים במדע משתמשים במערכות יקרות שהוצבו במעבדה לצורך הדגימות, ואינן זמינות לאוכלוסייה הכללית.

brainnovations Demo Day, Eran Ferri
IBT

הפטנט של ביו־איי – הנמצא בשלבי רישום – מתאים לכל טלפון נייד ובו מצלמה קדמית בעלת רזולוציה הגבוהה מחמישה מגה־פיקסל. "הטכנולוגיה שלנו ככל הנראה לא היתה מתאפשרת אילולא הפריחה של צילומי הסלפי, שעודדה את יצרניות הסמארטפונים לשפר את איכות המצלמה הקדמית", מעיר פרי. לאחר הורדת האפליקציה למכשיר, היא פועלת ברקע, ובמשך כמה דקות במהלך היום, כאשר אתם מביטים בסמארטפון, היא דוגמת עצמאית סממני עיניים – גודל האישון, תנועת העיניים ומצמוצים – על ידי צילומם במצלמת הווידאו של המכשיר. המייסדים מרגיעים: "הצילומים אינם נשמרים בענן. הדבר היחיד שאנחנו אוספים הוא וקטורים של מספרים". 

"הטכנולוגיה שלנו ככל הנראה לא היתה מתאפשרת אילולא הפריחה של צילומי הסלפי, שעודדה את יצרניות הסמארטפונים לשפר את איכות המצלמה הקדמית"

הטכנולוגיה של ביו־איי מצליחה למדוד שינויים קלים של חצי מילימטר בגודל האישון, ולהתגבר על אתגרים כמו שינויי תאורה, מרחק והבדלי צבע של העיניים וכן על תוכן סלולרי שעשוי להשפיע על תגובת האישונים. לדברי המייסדים, גרסה ראשונית של המוצר (POC) הוכיחה יכולת חילוץ אמינה של סממני העיניים בהשוואה למכשיר מעקב תנועות עיניים מקצועי. המתאם בין הדגימות היה של 0.8 (מתאם של 1 משמעו התאמה מוחלטת). "איכות הדגימה שלנו אמנם פחותה ממכשיר מעקב עיניים מקצועי שמחירו נע בין 5־20 אלף דולר", מסביר ילין. "אבל מספר הסריקות שאנחנו מסוגלים לבצע בלי להפריע לנבדקים הוא אדיר. הביג דאטה שיצטבר אצלנו יאפשר לבצע ניתוחים מורכבים יותר מהדגימות הקצרות והמפוזרות שקיימות כיום ושימשו למחקרים".

קהל היעד למוצר הוא קופות החולים וחברות הביטוח – גופים בעלי אינטרס כלכלי מובהק בפתרונות מהסוג שביו־איי מציעה. לפי נתוני ארגון האלצהיימר הבינלאומי, עלות מחלת האלצהיימר למערכות הבריאות ברחבי העולם גבוהה יותר מזו של כל מחלה אחרת – 818 מיליארד דולר בשנה. העלויות צפויות לגדול עם הזדקנות דור הבייבי בום ולהגיע לכטריליון דולר. עד 2050 מספר החולים באלצהיימר צפוי לגדול לכ־131 מיליון, כמעט פי שלושה ממספר החולים כיום – כ־47 מיליון בני אדם.

ביו איי אפליקציה
BioEye

המחקר המדעי על הידרדרות קוגניטיבית, חייב רבות לקהילה שבכפר יארמואל (Yarumal) שבצפון מערב קולומביה. רבים מ-5,000 התושבים בכפר נושאים מוטציה גנטית, ונמצאים בסיכון של 50% לפתח אלצהיימר מוקדם, כבר בגיל 45. בחלק מהמשפחות הורים וילדים חווים את הידרדרות המחלה בו-זמנית. לפיכך, יארמואל הוא אחד מהמקומות הבודדים בעולם שבהם החוקרים יכולים להיות בטוחים כי חלק ניכר מהאנשים יפתחו אלצהיימר, והדבר נותן לגיטימציה מוסרית לבדוק עליהם תרופות חדשות לפני שהמחלה מקבלת ביטוי חיצוני.  סריקות דימות מוחי (פט-סקאן) שנעשו לתושבי הכפר, העלו כי כבר בגיל 30, שני עשורים לפני השלב האחרון במחלה, ועשור וחצי לפני שהיא מלווה בסימנים נראים לעין, ניתן לזהות את המחלה בפט-סקאן. בשלב זה, מאמינים בביו-איי, המחלה גם נותנת אותותיה בהתנהגות האישונים. 

האישונים מתרחבים בשעת מאמץ מנטלי

פרי וילין חורגים מהפרופיל הקלאסי של הסטארטאפיסט הישראלי. הם חצו את גיל 50 ומתגוררים מחוץ למעוז היזמות התל־אביבי. ואולם לשניים יש רקע עשיר בתחום, והם מילאו מגוון תפקידים בחברות סטארטאפ גדולות וקטנות. "אנחנו חיים את העולם הזה כבר שני עשורים, ומגיעים עם יתרון למיזם מסוג זה, שדורש הרבה סבלנות. אנחנו רצים למרחקים ארוכים", הם אומרים. פרי שירת 12 שנה בתפקידי פיתוח וניהול של פרויקטים טכנולוגיים ביחידת 8200, ולאחר השחרור נטש את הדוקטורט שלו שעסק באינטליגנציה מלאכותית, כדי לנהל את המחקר והפיתוח בחברת Trivnet.

ילין סיים לאחרונה דוקטורט במכון ויצמן אצל פרופ' רפי מלאך. ב־1994, כשהשתחרר משירות קבע, הוא הצטרף לקליקסופטוור, אז סטארטאפ קטן, והתקדם בחברה במשך 15 שנים עד ההנפקה בנאסד"ק. בשנה האחרונה נמחקה החברה מהמסחר לאחר שנרכשה על ידי פרנסיסקו פרטנרס ב־438 מיליון דולר. 

עלות מחלת האלצהיימר למערכות הבריאות ברחבי העולם גבוהה יותר מזו של כל מחלה אחרת – 818 מיליארד דולר בשנה. העלויות צפויות לגדול עם הזדקנות דור הבייבי בום ולהגיע לכטריליון דולר

את ביו־איי הם מפתחים במקביל לעבודתם בחברות אחרות – פרי כסמנכ"ל התפעול של הסטארטאפ Aquarius Spectrum המזהה דליפות ופיצוצים בצנרת העירונית; וילין עובד כאלגוריתמיקאי בסטארטאפ Meteo-Logic המנתח שינויים במזג אוויר לטובת חיזוי השינויים במחירי סחורות בענף האנרגיה. לפני כחודש סיימו השניים את תוכנית ההאצה Brainnovations של עמותת IBT, לסטארטאפים המפתחים טכנולוגיות בתחום מדעי המוח, וכעת הם מחפשים משקיע. 

את עבודת הדוקטורט שלו כתב ילין על ההשתקפות של פעילות ספונטנית במוח בגודל האישון. מקור ההשראה שלו היה מחקרו של הפסיכולוג הקוגניטיבי וזוכה פרס הנובל לכלכלה, דניאל כהנמן. בספריו "קשב ומאמץ" ו"לחשוב מהר, לחשוב לאט", מתאר כהנמן ניסוי שביצע עם תלמידו ב־1966, המוכיח כי האישונים הם מחוונים רגישים למאמץ מנטלי. הם מתרחבים במידה ניכרת בשעה שאנשים מכפילים מספרים דו־ספרתיים זה בזה, וכשהבעיות קשות הם מתרחבים יותר מאשר כשהן קלות. בראיון ל"דר שפיגל", כמעט חמישה עשורים לאחר מכן, אמר כהנמן כי מעולם לא עשה ניסוי אחר שבו המדידה היתה כל כך מדויקת.

ב־1979 פרסם כתב העת Science מחקר שלפיו האישונים של אנשים אינטליגנטיים יותר, כפי שנמצאו במבחני SAT, מתרחבים פחות כאשר הם מבצעים משימות קוגניטיביות בהשוואה לאלה של משתתפים שקיבלו ציונים נמוכים יותר, בשל שימוש יעיל יותר בתהליכי העיבוד במוח. 

אישונים

 למדע, מתברר, יש הרבה מה לעשות עם האישונים. מחקרים שפורסמו בשנים שלאחר מכן טענו כי הם מסוגלים לשמש לזיהוי של הפרעות שינה, פגיעות מוחיות, שיפוטים מוסריים, סכיזופרניה, אוטיזם, דיכאון, ADHD ומשיכה מינית. ואולם כמה מאמצים להוציא את המדידה לעולם האמיתי מחוץ לקליניקה נכשלו. מאמר שפורסם במגזין Scientific American מספר כי במהלך המלחמה הקרה, ממשלת קנדה ניסתה לפתח "מכונה", שתזהה הומוסקסואליות בקרב משרתי ציבור, על ידי מדידת תגובות האישונים שלהם לתמונות מפתות של נשים וגברים. הוצאתם משירות המדינה של להט"בים אמורה היתה למנוע, לכאורה, היכנעות לסחטנות סובייטית. הניסוי לתייג העדפה מינית לפי אישונים לא הראה תוצאות מבטיחות גם כששוחזר ב־2012. 

מדידת האישונים גויסה גם לטובת תעשיית הפרסום בשנות ה־70, כשיטה לבחון את התגובות של צרכנים לפרסומות טלוויזיה. אולם היא נזנחה במהרה לאחר שהחוקרים התקשו להבחין בין תגובה שמצביעה על עניין לכזאת שמצביעה דווקא על מתח וחרדה. עם זאת, קהילת הפסיכולוגים מאמצת את התחום בעניין גובר, ומאמינה כי לאישונים יש יכולת  להצביע על מצב קוגניטיבי ונפשי. 

גיוס של סממני עיניים לטובת זיהוי מוקדם של אלצהיימר אינו חדש. חברה בשם ניורו־טרק גייסה לאחרונה 6 מיליון דולר מקרן ההון סיכון של וינוד קושלה וכבר קיבלה אישורי FDA לבצע אבחון מוקדם על סמך מטלת מחשב. השוני בין הפתרונות הוא שניורו־טרק דורשת מהמשתמשים לבצע פעולה אקטיבית אחת לתקופה, בעוד בביו־איי מכוונים לפתרון פסיבי, ואוטומטי דרך מכשיר נגיש יותר – הסלולרי. 

אולי בחרתם בתחום ניסיוני מדי? 
"מדע האישונים מקבל יותר ויותר סימוכין בעשור האחרון. זו תקופה של פריצת דרך בחקר האלצהיימר ואנחנו שואפים להיות בחזית".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות