עצלנים? מפונקים? נרקיסיסטים? דור ה-Y כפי שלא ראיתם

הבהלה המוסרית בנוגע לעצלות ולנהנתנות של בני דור המילניום מוגזמת ■ למעשה, העולם יהיה מקום הוגן יותר כשהם ינהלו אותו ■ פרק מלא בעובדות מפתיעות על דור ה-Y, מתוך סדרת כתבות שתתפרסם בגיליון אפריל של מגזין TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קהל ב הופעה של וואן ריפליק
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

יש אנשים שמיואשים מהצעירים. ספרים כמו Generation Me ("דור האני") של ג'ין טוונג', ו־The Road to Character ("הדרך אל האופי") של דייוויד ברוקס מתארים את הצעירים בארצות הברית כיום כנרקיסיסטים השוגים באשליות. אחרי שאמרו להם כל חייהם שהם מיוחדים, הם בעלי סיכוי הרבה יותר גדול מאשר הוריהם להאמין ש"אם אשלוט בעולם, הוא יהיה מקום טוב יותר", או ש"מישהו צריך לכתוב עלי ביוגרפיה".

הם גם חומרניים. כ־65% מהסטודנטים האמריקאים בקולג'ים מצפים להיות מיליונרים, וחלקם לא בררניים מדי באשר לדרך שבה יעפילו אל הפסגה. במחקר שבו השתתפו תלמידי תיכון, הודו 95% מהם שרימו בבחינות. הציפיות של בני דור המילניום מהחיים כל כך רחוקות מהמציאות ש"הם כנראה יקבלו פחות ממה שהם רוצים יותר מאשר כל דור לפניהם", מזהירה טוונג'.

פאניקה מוסרית אינה רק מנת חלקה של אמריקה. הורים סינים דואגים ש"הקיסרים הקטנים" שלהם גדלים להיות עצלים, מפונקים ומופקרים. לאחר שסרטון של זוג צעיר המקיים יחסי מין בתא הלבשה של חנות בגדים אופנתית בבייג'ין נהפך לוויראלי בשנה שעברה, התחייבו גורמי ממשל לאסור את העבריינים בתואנה שהתנהגותם היתה "מנוגדת לערכים הסוציאליסטיים". צעירים תושבי בייג'ין פשוט צחקו; כמה מהם עלו לרגל לחנות כדי לצלם תמונות סלפי מתריסות בחוץ.

צילום: אי־פי

ואולם במקום שבו אחדים רואים דור במשבר, אחרים סבורים שהצעירים דווקא מסתגלים לא רע לאתגרים הצפויים להם בעולם המשתנה: הם נודדים מעבודה לעבודה לא מאחר שהם קלי דעת, אלא מכיוון שביטחון תעסוקתי הוא דבר השייך לעבר; הם תובעים שעות גמישות ואיזון בין חיים לעבודה מכיוון שהם יודעים שהם לא חייבים להיות במשרד כדי להיות יצרניים; הם מבלים ברשת כשש שעות ביום מאחר שזו גם הדרך שבה הם עובדים וגם זו שבה הם נרגעים; וההתלהבות שלהם בנוגע לרעיונות חדשים (ביחד עם המחסור הקבוע שלהם בכסף פנוי) הביאה לזינוק בטכנולוגיות חוסכות כסף כמו ווטסאפ ואובר. נכון, לוקח להם יותר זמן להתמסד ולהביא ילדים. אז מה? הם גם יעבדו עד גיל הרבה יותר מבוגר מאשר הוריהם.

איך העולם ייראה כשהצעירים של היום ינהלו אותו? יש החוששים שהוא יהיה ציני יותר. בסין, למשל, שמונה מתוך עשרה סטודנטים אומרים שהם רוצים להצטרף למפלגה הקומוניסטית, אבל לפי הטענה של אריק פיש, המובאת בספרו China’s Millennials: The Want Generation ("בני דור המילניום של סין: דור האני רוצה"), רק 4% מתוכם מונעים על ידי אמונה במערכת. השאר מבינים כי חברות במפלגה פותחת דלתות, ובני דור המילניום נאחזים בהזדמנויות היכן שהם רק יכולים.

לאחרים יש עמדה חיובית יותר. כשבני דור המילניום ישלטו בעולם, החברה תהיה "מריטוקרטית יותר ותנוהל טוב יותר", אומר עיתונאי צעיר במלזיה, שבה ראש ממשלה בן 62 סיפק הסבר מבולבל ל־700 מיליון דולר שנמצאו בחשבונות הבנק שלו (הוא מכחיש שביצע עבירה). כשבני דור המילניום ישלטו בעולם הוא גם יהיה ירוק יותר. עד כה הם הפגינו תחכום רב יותר ושימוש במשאבים בצורה יעילה יותר באמצעות שיתוף במכוניות, באופניים ובהחלפת חדרים עם זרים.

העולם בוודאי יצמח להיות ליברלי יותר מבחינה חברתית. צעירים, כמעט בכל מקום, מרגישים נוח יותר עם הומוסקסואליות מאשר הוריהם, ולא רק מאחר שהם דתיים פחות, אלא בעיקר כי הם מכירים אישית יותר הומוסקסואלים מוצהרים. במדינות עשירות הדיון הזה למעשה הסתיים; במדינות המתפתחות הליברלים מנצחים בו. סקר של מכון Pew שהקיף צעירים ב־36 מדינות מצא שהם סובלניים יותר מאשר המבוגרים ב־30 מהן, לרוב באופן דרמטי: הסיכוי שדרום קוריאנים בני 18־29 יהיו גיי־פרנדלי גבוה פי ארבעה מזה של בני יותר מ־50 במדינתם. רוב הצעירים בסין וברזיל תומכים כיום בנישואים גאים, רעיון שעד לפני דור היה בלתי מתקבל על הדעת. שיעור גדול עוד יותר מסכים ש"אנשים בוחנים את המיניות שלהם יותר מאשר בעבר".

צילום: רויטרס

הצעירים גם גזעניים פחות. בסקר של חברת הפרסום JWT, 86% מהצעירים בברזיל, רוסיה, הודו וסין הסכימו ש"הדור שלי מקבל אנשים מגזעים שונים", ו־76% אמרו שהם שונים מהוריהם בנושא הזה. סטודנטים אמריקאים הם רגישים כל כך לכל רמז של גזענות, שלעתים הם רואים צרות אופקים במקום שבו היא לא קיימת. כשפרופסור באוניברסיטת ייל הציע שסטודנטים יהיו חופשיים לבחור את תחפושות ליל כל הקדושים שלהם, אקטיביסטים הפגינו בטענה שבלי חוקים נוקשים, מישהו עלול להכין תחפושת פוגענית. ועדיין, רגישות היתר כיום עדיפה בהרבה על הגזענות של פעם.

הסובלנות אינה צפויה להישחק ככל שבני דור המילניום יתבגרו. ייתכן שהם יהיו שמרנים יותר מבחינת הוצאות ככל שירוויחו יותר, ויבחינו כמה מהשכר שלהם מקוצץ על ידי מס. ייתכן שהם יעברו לפרברים ויקנו רכב כשיהיו להם ילדים, אבל הם לא יפנו פתאום נגד חבריהם שנראים אחרת או אוהבים אחרת.

במדינות מסוימות הצעירים מוטרדים יותר מהוריהם מהאופן שבו הממשלות שלהם מפעילות כוח צבאי, גם כי הם אלה שמגויסים. סינים צעירים הם בעלי סבירות נמוכה יותר מאשר הוריהם להעדיף לשלוח חיילים ליישב סכסוכים טריטוריאליים, למרות מאמצי המפלגה הקומוניסטית לעורר אותם עם לאומנות פגועה. בני דור המילניום רואים בהתחממות הגלובלית איום גדול יותר מאשר סין או האסלאם הקיצוני; עבור אמריקאים מבוגרים יותר, ההפך הוא הנכון.

בכל דור, הצעירים הם הראשונים לצאת לרחובות לדרוש רפורמות. לפעמים מחאתם לא מובילה לכלום, אבל אוטוקרטים עדיין חוששים ממנה. לכן הממשלה הסינית הוציאה טנקים לעבר המפגינים בכיכר טיאננמן, ולכן היא מצנזרת את המדיה החברתית כיום. אפריקאים צעירים עשויים לא לקבל את שלטונם הבלתי־מוגבל של רוברט מוגאבה בן ה־91 בזימבבואה ושל פול בייה בן ה־82 בקמרון.

בדמוקרטיות, צעירים יבינו יום אחד שחתימה על עצומות ברשת אינה תחליף להצבעה (בדיוק כפי שהוריהם החלו להצביע רק כשהיו בעלי משכנתאות ושיער מאפיר ושלחו את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים). כשצעירים נוהרים לקלפיות, ממשלות דמוקרטיות מעניקות תשומת לב רבה יותר לעמדותיהם. וכשבני דור המילניום יתחילו לנהל את העניינים באופן רחב יותר בחברה, הם יעשו זאת במשך הרבה זמן. הודות להתקדמות עקבית בטכנולוגיה הרפואית, הם יישארו בריאים ויוכלו לעבוד זמן ארוך יותר מאשר בכל דור בעבר. אכן, אם מאמצי המדענים לפצח את "קוד הגיל" בגנים האנושיים יישאו פירות, רבים מהם יחיו מעבר לגיל 120.

תרגום: נדן פלדמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום