רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשכחו מפלפלים, תמרי מג'הול מהערבה כובשים את העולם

לכתבה

שלושה מכל ארבעה תמרי מג'הול שנאכלים בעולם צמחו על עצים הגדלים בערבה. מאחורי הקלעים של סיפור ההצלחה המרשים ביותר של החקלאות הישראלית בשנים האחרונות

82תגובות

בשממה הלוהטת של כביש הערבה, קשה שלא להבחין בצמרות עצי הדקל הירוקות, שנראות כמו נאות מדבר. המטעים נמצאים שם משלהי שנות ה־60 של המאה הקודמת, ובעשור האחרון זכו לשדרוג, עם הרחבת הנטיעות למאות דונמים של מטעי זן המג'הול – המתחרה על תואר הבוננזה החדשה של החקלאים בישראל.

בעשור האחרון התבססו חקלאי הערבה על גידולי הפלפל הרווחי, וחלקם אף נהפכו למיליונרים בזכות הפופולריות שלו באירופה. ואולם בשנים האחרונות גברה התחרות בשוקי מערב־אירופה מצד חקלאים ממדינות נוספות באגן הים התיכון. אירופה הוצפה בתוצרת מקומית בעקבות מלחמת סחר עם רוסיה, הקריאות לחרם על תוצרת ישראלית היכו שורש בקרב רשתות שיווק – ויצוא הפלפלים קרס.

בשנה האחרונה דיווחו כמה חקלאים על התאוששות חלקית בביקוש לפלפל ישראלי באירופה. ואולם בינתיים התגייסה הממשלה לתמוך בחקלאי הערבה, וכולם חיפשו חלופות כלכליות בגידולים חדשים. תשומת הלב נמשכה באופן טבעי להסבת שטחי הגידול למטרות שונות כמו מטעי פירות שיבשילו לפני המתחרים בזכות חום הערבה, תותים תלויים ללא ריסוס עם טעם של פעם, מלונים תלויים בחממות ארוכות, מלפפוני ענק וצמח שניתן להפיק ממנו אינסולין.

מאחורי הקלעים, נהפך תמר המג'הול לפלפל החדש ולסיפור ההצלחה של חקלאי ישראל בעולם, כולל במערב־אירופה, שבה ניכרים סימני החרם על יצוא ישראלי. בעולם נמכרים כמה זני תמרים, וכיום ישראל שולטת בשוק היוקרתי של המג'הול הגדול, הנימוח והיקר יחסית, הנחשב מלך התמרים בעולם. אזורי הגידול שלו הם עמק הירדן והערבה. רשתות שמסרבות לשווק תמר מבקעת הירדן, מסיבות פוליטיות, מקבלות אותו מהערבה.

גלעד דותן, מנהל המטע בעין יהב: "השוק באירופה שומר על יציבות, אבל אנחנו רוצים לברוח משם בגלל חרמות וצפיפות. בישראל מגדלים 30 אלף טונה מג'הול, והצפי הוא  ל–100 אלף טונה בעוד עשור. אם אנחנו לא רוצים להוריד מחירים, חייבים לפתח שווקים חדשים"

מתוך צריכה עולמית של כ־40 אלף טונה של תמר המג'הול, חקלאים ישראלים גודדים כ־30 אלף טונה – כך על פי נתוני שולחן התמרים, גוף המאגד את מגדלי התמרים בישראל, כחלק ממועצת הצמחים. כלומר, ישראל מחזיקה בכ־75% מהשוק העולמי של תמר מג'הול. על פי מקורות ישראליים אחרים, השיעור הוא 65%. השוק העולמי של כל סוגי התמרים יחד מגיע לכ־8 מיליון טונה, ובישראל מגדלים 40 אלף טונה, 80% מהם מזן המג'הול שמקורו במרוקו. לצדו מגדלים בכמויות קטנות יחסית זנים נוספים, כמו נור דקל שמקורו בתוניסיה, חלאווי שהגיע מעיראק, אמרי ממצרים, חדראווי שצבעו חום־שוקולד וזהידי הצהוב.

היתרון הבריאותי של התמר הפך אותו לממתק החביב על הדיאטנים. הוא עשיר בעשרה מינרלים, שישה ויטמיני B, נוגדי חימצון וסיבית תזונתיים. הוא מסייע בשמירה על מערכת העיכול, כלי הדם והלב (מוריד את הכולסטרול הרע), מסייע במניעת יתר לחץ דם ושומר על העצמות באמצעות סידן ומגנזיום.

תמר המג'הול חביב גם על המגדלים, שמפיקים ממנו רווח גדול יחסית – ככל הנראה כ־33% לפני מס (על פי נתונים שהתקבלו מהמגדלים). פוטנציאל הרווח מעודד בימים אלה גל נטיעות של עצי הפרי, ובערבה ניתן לראות נטיעות טריות של חוטרים לצד עצים צעירים בני כשנה. למעשה, בכל מזרח המדינה, מקיבוצי הערבה הדרומית ועד הכנרת, נוטעים החקלטים עצי תמר במספרים אדירים, וכך גם חקלאים פלסטינים מיריחו. בשנים האחרונות ניטעו יותר מ־2,000 דונם חדשים של תמרים, ולענף הצטרפו כ־100 חקלאים. בעין יהב, שבה מטע גדול של כ־500 דונם, מתכננים לטעת בקרוב עוד 200 דונם של עצי תמר. המשקים בערבה ובבקעה מייצאים כ־90% מהמג'הול שהם מגדלים.

"זה גידול רווחי בשנים האחרונות", מסביר מאיר צור, יו"ר התאחדות החקלאים, את הנטיעות החדשות. "החקלאים בישראל יודעים לעבור מגידול לגידול, למה שנראה להם טוב, ואם אין להם משהו אחר לשתול. מצב הירקות מורכב מאוד, אז הם הולכים על התמרים, שהם ענף טוב. האם זה גם ענף בטוח? אי אפשר לדעת".

המעבר לענף גידול התמרים אינו כה טריוויאלי. במחירים של היום, עצי התמר מחזירים את ההוצאות רק שמונה שנים לאחר נטיעתם – ואיש אינו יכול לומר מה יהיה מצב הענף בעוד שמונה שנים. חקלאים בענף נוהגים לומר שהכיף בתמרים הוא שהאשליה ממושכת – שמונה שנים אתה משלה את עצמך שיום אחד תרוויח. ולמרות זאת, נכנסו הרבה מגדלים חדשים לענף, ועוד היד נטויה.

"אני מודאג מהכמויות של הנטיעות הללו", אומר צור. "אני לא בטוח שהשוק העולמי יתפתח ויגדל בקצב שבו יגדלו כמויות התמרים. את רוב התמרים אנחנו מייעדים ליצוא. השוק המקומי קטן ועדיין לא יודע ברובו להעריך את האיכות, כלומר, לא מוכן לשלם את המחיר הגבוה של התמר המובחר".

לדבריו, בשוק העולמי נראות כעת שתי מגמות מקבילות של הגדלת הביקוש וגם ההיצע. אוכלוסיות גדולות, למשל בהודו, מתחילות לצרוך תמרים; והפרי נהנה ממיצוב כמזון בריא, המתאים לספורטאים. עם זאת, גם במדינות נוספות נוטעים כמויות גדולות של מג'הול. "להערכתי, תהיה ירידת מחיר בשווקים, כי יצואנים נוספים ייכנסו ותתחיל תחרות בין יצואנים ישראלים בעולם", אומר צור.

רווחיות מגדלי התמרים גבוהה במיוחד יחסית לענפי חקלאות אחרים. יהיה כל כך נורא אם הרווחיות תתמתן קצת?

"אחת הבעיות הגדולות היא שבדורנו לא יהיו זנים חדשים. התנובה לדונם נמוכה – 1־1.5 טונה, לעומת 10 טונה בפלפל. לכן פגיעה במחיר התמרים תהיה משמעותית לרווחיות".

 

מחפשים חלופות לשוק האירופי

גלעד דותן מעין יהב מנהל את המטע המשותף של המושב כבר 15 שנה. במטע 550 דונם של תמר מג'הול ושל דקל נור. עצי דקל הנור ניטעו בשלהי שנות ה־60. הוותיקים שבעצי המג'הול בני כ־13 שנה, ולצדם נטיעות צעירות יותר, בנות כחמש שנים.

יו"ר התאחדות החקלאים מאיר צור: "אני לא בטוח שהשוק העולמי יתפתח ויגדל בקצב שבו יגדלו כמויות התמרים. את רוב התמרים אנחנו מייעדים ליצוא. השוק המקומי קטן ועדיין לא יודע ברובו להעריך את האיכות, ולא מוכן לשלם מחיר גבוה לתמר מובחר"

לדברי דותן, המטע מניב 400 טונה בשנה, והצפי הוא ל־600 טונה, ככל שהעצים הצעירים יתבגרו. הוא מספר כי עץ תמר מתחיל להניב פרי בגיל שלוש, ומגיע לבגרות מלאה בגיל 12 – אז הוא מניב 120 ק"ג בשנה. התמר יכול להגיע לגיל 70, והמגבלה העיקרית היא גובהו – ככל שהוא מתבגר וממשיך לגבוה, קשה יותר להגיע לפרי. "מטע המנוהל בקפדנות מפיק בשנה 30 אלף שקל לדונם ועולה 20 אלף שקל לדונם, כך שהוא משאיר 10,000 שקל ברוטו רווח", אומר דותן.

"הענף בישראל גדול למדי ומנוהל על ידי שולחן התמרים. אין פיקוח של חלוקת מכסות גידול, אבל יש דיונים בין המגדלים, מפקד עצים שנתי וגיבוש צפי מכירות. לפי זה מפתחים שוקי יצוא. עכשיו השולחן פתח שוק גדול מאוד בהודו. העשירון העליון שם מונה 20 מיליון איש, ויכול לרכוש את התמרים", הוא מוסיף.

הודו משקפת את המגמה בקרב חקלאים, לנסות ולמצוא חלופות לשוק האירופי. חקלאים ישראלים שהשתתפו בפברואר בתערוכת הפירות השנתית הגדולה, פרוטס לוגיסטיקה, שהתקיימה באירופה, דיווחו שמתייחסים אליהם כמעט כמו למצורעים. "לפני שנתיים עוד רצו אחרי בתערוכה, כיום מתרחקים מפירות ישראליים", אומר אחד ממגדלי התמרים. "זה חרם שקט. רשתות לא מזמינות, כי הן מעדיפות להימנע מפרובוקציות של מתנגדי ישראל", הוא מוסיף.

"השוק באירופה לא נסגר ושומר על יציבות, אבל אנחנו רוצים לברוח משם בגלל חרמות וצפיפות", אומר דותן. "אם אנחנו לא רוצים להוריד מחירים, חייבים לפתח שווקים חדשים כמו הודו, אוסטרליה, החוף המזרחי בארצות הברית וטורקיה. המוסלמים הם צרכנים גדולים של תמר. מעניין יהיה לראות כיצד תשפיע הגירתם של מיליון המוסלמים שהגיעו לאירופה בשנה האחרונה גם על צריכת התמרים".

 

יתרונה של הערבה

המג'הול החל את דרכו העולמית במרוקו, משם הגיע לארצות הברית ועבר שינויים. העץ האמריקאי, שהגיע לבסוף לישראל, אוהב מנות קור בחורף ומנות חום ניכרות באפריל־יולי, מעט גשמים ולחות נמוכה. כל אלה הופכים את הערבה למקום אידיאלי לגידול פרי איכותי. תנאים דומים, אם כי עם יותר לחות, מתקיימים לאורך השבר הסורי־אפריקאי. יתרון נוסף של הערבה הוא שאליה לא הגיע המזיק המוכר כחדקונית הדקל האדומה, המחסל דקלי נוי ברחבי הארץ.

קובי עבאדי ממושב פארן מגדל 520 דונם תמרים שבבעלות 115 חברי המושב. רוב חברי פארן מגדלים פלפלים, ובאחרונה מנסים להכניס תות שדה, אננס וארטישוק. "התמרים מכניסים הרבה יותר בשנים האחרונות", אמר עבאדי. "אנחנו מגדילים את הנטיעות שלהם כל שנה ב־100 דונם. רק השבוע נטעתי 1,000 עצים", הוא מוסיף. לדבריו, הענף מתבסס על עובדים זרים לאורך השנה, ובתקופת השיא של הגדיד, באוגוסט־אוקטובר, מצטרפים סטודנטים שנמצאים בחופשה שנתית מלימודים.

המג'הול של פארן נחשב אחד האיכותיים ביותר, מאחר שהוא מקפיד על דילול המותיר רק את הפרי האיכותי ביותר. כך כמובן, נותר פחות פרי. עבאדי מבצע את הדילול במטרה לסייע לכל פרי להגיע לגודל המירבי. לדבריו, ההבדל בין כל שלב גודל של תמר מג'הול – מדיום, לארג', ג'מבו וסופר ג'מבו – הוא 10 שקלים לק"ג. מחירי התמרים הסיטוניים (מהחקלאי למשווק) הם 15־35 שקל לקילו, בדרך כלל. "אנחנו שואפים להגיע למשקל של 25־27 גרם לפרי, כדי לקבל 30־35 שקל לקילו", אומר עבאדי. "תמיד יהיו 15%־20% פחות גדולים".

שי שטרן, העומד בראש שולחן התמרים, מעריך כי תהליך התבססותו של התמר הישראלי בשוק העולמי נמצא רק בראשיתו, וטרם ראינו את מלוא הפוטנציאל הטמון בענף. "היות שאנחנו מובילים בקטגוריה בעולם, אנחנו לוקחים חלק מרכזי בפיתוח שווקים", הוא אומר. "לפני כשנתיים החלטנו עם משרד החקלאות לקדם את התמר בהודו, ואנחנו מפעילים שם משרד. שם מבינים שהמג'הול הישראלי לא דומה לאלה שמגיעים מעיראק או מאיראן, אלא התמר הישראלי הוא היהלום שבכתר. הכי איכותי ונקי. בישראל מקפידים על הדברה, שכר הוגן לעובדים, הגנת הסביבה. לכן התמרים שלנו על כל המדפים ברשתות במדינות המפותחות".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות