תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקונספירציות חוגגות: כך יצרה ישראל את דאעש כדי להשתלט על העולם - ומה הקשר למאפיונר ד"ר פאריד?

לכתבה
מכלית הנפט SCF אלטאירויטרס

מהיכן הגיע הנפט שפרקה מכלית כורדית בנמל אשקלון? מדוע מאפשרת טורקיה מעבר של כסף ולוחמים למדינה האסלאמית? מה עומד מאחורי ראשי התיבות ISIS, ואיך כל זה קשור למסמך ישראלי משנות ה–80? המזרח התיכון עולה בלהבות, וחובבי תיאוריות הקונספירציה חוגגים

47תגובות

קונספירציות אינן נולדות או מתות, הן רק מתחדשות, מתרחבות ומהוות תמיד אלטרנטיבה לסיפור המקובל. מכיוון שהוא מחבר בין עובדות תקשורתיות, הסיפור האלטרנטיבי הזה עשוי להיות גם אמיתי, אך לשאלת אמיתותו חשיבות משנית בלבד כיוון שהעיקר הוא האופן שבו הוא חושף מסתורין, תככים, מזימות ואינטרסים להשתלט על העולם. כזה הוא הסיפור שלפנינו, על מערכת סחר נפט סודית שמתקיימת במזרח התיכון, ואשר חוצה יריבויות ובריתות – במסגרת מלחמה שאינטרסים רבים מספור הופכים אותה כר נוח לקונספירציות נרחבות.

העובדות, כפי שפורטו בפרסום של סוכנות הידיעות רויטרס, פשוטות: ביוני 2014, לאחר שיט של ימים ארוכים בים התיכון, עגנה המכלית SCF Altai בנמל אשקלון ופרקה מיליון חביות של נפט גולמי מחבל כורדיסטן שבעיראק. על פי דיווחים שהתפרסמו באותם ימים, הנפט הופק באזור הכורדי האוטונומי והוזרם בצינורות עד לנמל ג'יאהן שבדרום טורקיה, שם הועמס למכלית United Emblem, אחת משלוש מכליות כורדיות ששטות בים התיכון. המכלית עשתה דרכה לאזור מלטה, התחברה ל"אלטאי" ששטה תחת דגל ליבריה והעבירה אליה את הנפט המוברח. אלטאי המשיכה לשוט בים התיכון עד אשר עגנה בישראל ופרקה את סחורתה.

עשו לנו לייק וקבלו עדכונים וכתבות מ-TheMarker לפייסבוק שלכם

אין זו הפעם הראשונה שנפט כורדי מגיע לישראל. עוד לפני שהוקם הצינור שמחבר בין כורדיסטן לעיירת הנפט הטורקית ג'יאהן, הגיעו אליה משאיות שנשאו את הזהב השחור שהופק בשטחי הכורדים, ושהועלה על מכליות שהגיעו לישראל. ואולם, מאז התרבו הדיווחים על כך שמשהו מוזר מאוד קורה באותו אזור שבו מופק הנפט, ואשר הקשר אל ישראל רק מסבך אותו יותר ויותר – וככל שהמלחמה שמתחוללת בסוריה נמשכת, רשת האינטרסים הקשורים לעניין הופכת למורכבת עוד ועוד.

על פי דיווח בעיתון "פייננשל טיימס" מאוגוסט 2015, החל ממאי של אותה שנה, ייבאה ישראל מהכורדים כ־19 מיליון חביות נפט – כ־75% מאספקת הנפט של ישראל – בעלות של כמיליארד דולר. על פי הדיווח, כמות זו היא כשליש מכמות הנפט שחבל הכורדים מייצא. מעבר לעובדה שהדבר משרת את שני הצדדים – חברות הזיקוק והנפט הישראליות רוכשות נפט זול והכורדים מקבלים מימון במאבקם מול הממשל העיראקי והמדינה האסלאמית – עולה שאלה חריפה יותר: מה מקורו האמיתי של הנפט?

 

נתיב הנפט האסלאמי

הרוקפלרים מא-רקה - מסלול הנפט הדאעשי, לפי תרחישי הקונספירציה

מזה שנים אוסר הממשל הרשמי בבגדד על הממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG), למכור נפט באופן עצמאי שלא דרך הצינורות הרשמיים, בטענה שזהו נפט עיראקי. הכורדים, מצדם, דורשים מבגדד חלוקת רווחים הוגנת יותר מהפקת הנפט שנשאב מאדמותיהם. שני הצדדים ניסו להגיע להסכמות אך הכורדים, שנואשו מהאפשרות לשיתוף פעולה, יצרו נתיב סחר חלופי לזהב השחור, וגילו שיש לו לא מעט קונים בעלי אינטרס באזור. עיראק איימה על מדינות מערביות וחברות נפט גלובליות, כגון אקסון מוביל ובריטיש פטרול, שלא יחתמו על חוזים עם הכורדים, בטענה שחוזים אלו אינם חוקיים. לפי העיראקים – כל נפט שכורדיסטן סוחרת בו באופן עצמאי הוא נפט מוברח.

ישראל, שכמובן פוקחת עין על מה שקורה במעגל השני של אויביה במזרח, מעוניינת ליצור בריתות עם גורמים מתונים באזור, ולכן רואה הזדמנות בשיתוף הפעולה עם הכורדים, שמבקשים להפגין עצמאות מדינית וכלכלית. לארצות הברית, אשר דחפה להקמת חבל הכורדים בשנות ה־90, יש אינטרסים מובהקים בנפט, ולכן היא נמנעת מסחר עם הכורדים בעקבות תמיכתה בממשל המרכזי של עיראק, אך אינה אוסרת על ישראל לעשות זאת.

כל זה מתרחש על רקע המלחמה המתמשכת בעיראק ובסוריה בין הפלגים השיעים והסונים ושאר העדות באזור – מלחמה שפירקה את המדינות ומונעת באופן מעשי שליטה מרכזית על שאיבת הנפט והפקתו וגם לא על תנועותיו והסחר בו. אכן, באחרונה התברר שכנופיות כורדיות עוזרות להבריח נפט לא רק מהאזור הכורדי העיראקי אלא גם מהאזור שבשליטת דאעש בסוריה. בדצמבר נטען בתחקיר של "אל־ערבי אל־ג'דיד", עיתון שיוצא לאור בלונדון במימון קטארי, ושאחד מבכיריו הוא עזמי בשארה, כי במרחבים העצומים שתחת שליטת המדינה האסאלמית מתקיימת אימפריית הברחות שמורכבת מאנשי שטח ובכירים בממשל העיראקי מתקופת סדאם חוסיין, חיילים כורדים תאבי בצע, אנשי המדינה האסלאמית וכל מי שמעוניין להרוויח מנפט "לא חוקי". כנופייה זו פרושה בצפון עיראק וזרועותיה מגיעות לשטחים של צפון סוריה ואפילו לירדן, והיא מהווה תשתית להזרמת הנפט של דאעש בכל רחבי האזור בהיקף של כמעט 100 אלף חביות ביום, עם הכנסות של מיליוני דולרים.

פה מתחילה הקונספירציה: על פי העיתון, נפט שנשאב ממחוז א־זור שבסוריה מועבר לעיר הכורדית זאכו, שנמצאת בשטח ההפקר שבמשולש הגבולות של סוריה, עיראק וטורקיה. שם, הוא נמכר למבריחים כורדים מסוריה ועיראק, המשתפים פעולה עם סוחרים טורקים ואיראנים. במקום זה מתבצע מכרז, שבו זוכה מי שמציע את המחיר היקר ביותר ומשלם במזומן רבע מהסכום בדולרים. הקונים מעבירים את הנפט זיקוק ראשוני, ובעצם מכינים אותו למעבר לטורקיה, אשר אוסרת על יבוא נפט גולמי שלא נקנה מהממשל העיראקי.

התחנה הבאה בדרכו של הנפט היא העיר סילופי שבטורקיה, שבה הוא נמכר לסוכנים מסתוריים. אחד הקונים המרכזיים והחזקים של הנפט במקום הוא "ד"ר פאריד", אדם המוגדר כ"בעל אזרחות יוונית־ישראלית", שעל פי עדויות של קציני ביטחון כורדים במעברי הגבול, מלווה בשני שומרי ראש, נוסע בג'יפ צ'ירוקי שחור ומטיל אימה על כל שאר השחקנים בסחר הלא חוקי. "ד"ר פאריד" דואג להעביר את הנפט לנמלים בטורקיה, שם הוא מעורבב בשיירות הנפט "הלא חוקי" של הכורדים. מרגע זה כבר לא ניתן לזהות את הנפט הדאעשי. לאחר שהנפט מגיע לנמלי ייצוא, כגון ג'יאהן, הוא מועבר תוך כדי הסוואה ממכלית למכלית, בדרך אל הצרכנים הסופיים או אל סוכני ביניים נוספים – שהמרכזית ביניהם, על פי תיאוריית הקונספירציה, היא ישראל.

הכסף בעבור הנפט עושה מסלול הפוך: בזמן שהנפט עושה את דרכו אל צרכניו הסופיים, מופקד סכום כסף שמשלים את התשלום הראשוני בחשבון בנק בטורקיה, ודרך סוכנים כמו ד"ר פאריד המסתורי, הוא עובר כמה המרות עד שמגיע לחלפני כספים שפועלים בשטחי המדינה האסלאמית, בערים מוסול וא־רקה. ב"אל ערבי אל ג'דיד" נטען כי ישראל נהפכה לצומת דרכים להלבנת נפט מוברח – הן כורדי והן דאעשי.

בישראל הנפט מוכשר ונמכר ללקוחות באירופה כנפט "חוקי" לחלוטין, כשבין הלקוחות אפשר למצוא את טייקון הנפט האיטלקי מאסימו מוראטי, הבעלים של קבוצת הכדורגל אינטר מילאנו. ללא ישראל, טוען העיתון, הנפט של צפון עיראק וסוריה היה נתקע בטורקיה.

 

המשחק הכפול של טורקיה

שיירות משאיות הנפט באורך של קילומטרים שעושות את דרכן בכבישים השוממים של אזור הדמדומים במשולש הגבולות עיראק־טורקיה־סוריה אינן עניין של ישראל ושל הנפט בלבד. מסלולי ההברחה הציתו את ההתלקחות בין טורקיה לסוריה בחודש דצמבר, וניתן לשער שאירועים אלו היו זרז לפרסום מפורט של מסלול הנפט המוברח.

גם כאן העובדות פשוטות: ב־24 בנובמבר 2015, צבא טורקיה הפיל מטוס רוסי שפעל בסוריה, בטענה כי הוא חדר לשטחה. מכאן והלאה הקונספירציה: אתר ההדלפות ויקיליקס ציטט בלוגר טורקי בשם פואט אבני (Fuat avni), שנחשב ל"גרון עמוק" המקורב מאוד לשלטון ארדואן. אבני טען כי הפלת המטוס תוכננה כחודשיים מראש, וששליט טורקיה התכוון להשתמש בה כדי ליצור איום מדומה על המדינה סביב תקופת הבחירות, בכדי לגרום לטורקים לבחור בו, או לפחות להצדיק את הבחירה בו לאחר שזכה ברוב קולות.

לפוטין יש סיפור אחר: מיד אחרי הפלת המטוס פתחה מוסקבה במתקפה תקשורתית רחבה על שליט טורקיה ארדואן, והחלה להזרים ידיעות רבות על מעורבות טורקית בסחר הנפט של המדינה האסלאמית. רוסיה אף האשימה את טורקיה בכך שהסחר עם דאעש לא מתמצה בעניין הנפט אלא גם בא לידי ביטוי בסחר בבני אדם, בנשק ובסמים, ובהונאות פיננסיות נרחבות בכל רחבי אירופה. ארדואן הדף את הטענות וטען כי אין קשר בין טורקיה לבין הנפט של המדינה האסלאמית, וכי אם יוכח שיש קשר, הוא יתפטר מתפקידו.

התוכנית ל"ישראל הגדולה", על פי תיאוריית הקונספירציה. עיצוב מחדש של המזה"ת
mycatbirdseat.com

הרוסים הרימו את הכפפה והפיצו "הוכחות" על כך שמשפחת ארדואן קשורה לנפט של דאעש באופן מיוחד, בעיקר בעיר הטורקית בטמן, שמהווה ציר מרכזי בהפיכת הנפט המוברח לנפט "כשר". לעיר זו, שבמזרח המדינה, טוענים הרוסים, מגיעים צינורות הנפט מהאזור שבשליטת דאעש ונכנסים אל בתי הזיקוק, אשר על פי "מומחים" שייכים למשפחת ארדואן. מבתי זיקוק אלו נמכר הנפט למדינות צד שלישי דרך נמל ג'יאהן, שם הוא כבר נכלל במאגרי הנפט לייצוא. לאחר מכן הוא עושה את דרכו למלטה, שמשמשת מגרש להעברת לקונה הסופי. מטענות הרוסים עולה שלטורקיה, כלומר לארדואן, יש מעמד של מלבין ושל מתווך בסחר בלתי חוקי של נפט הדמים. הם אף שחררו סרטוני מזל"טים המוכחים לכאורה מעבר חופשי של משאיות מסוריה לטורקיה. עד לכתיבת שורות אלו, על כל פנים, ארדואן עדיין בתפקידו.

רוסיה הפנתה את עיקר ההאשמה לבנו השלישי של שליט טורקיה, בילאל ארדואן, וטענה כי חברת הספנות שבבעלותו, "קבוצת BMZ", מחזיקה בשתי מכליות לשינוע הנפט במלטה, והוא דואג למכור את הנפט למדינות אירופה. בכך בעצם התמונה מסתבכת: אותן מדינות שרוכשות את הנפט מדאעש גם נלחמות בארגון על אדמת סוריה, אך למעשה תלויות בחסדיה של טורקיה שתעצור את זרם הפליטים המוסלמים לאירופה. דברים ברוח זו אמר עומרן אל זועבי, שר בממשלתו של בשאר אסד, שהאשים את טורקיה בכך שהיא סוחרת בכל הנפט הלא חוקי – העיראקי והסורי.

גם נושא הפליטים מסתבך עוד יותר: טורקיה מקבלת תשלום מהאיחוד האירופי בכדי לבלום את זרם הפליטים מהמזרח התיכון, אך היא גם חוששת מתרחיש שבו אותם לוחמים ג'יהדיסטים אשר עברו דרכה בדרך אל המלחמה בסוריה, יחזרו אליה כחלק מזרם הפליטים או עם סוף המלחמה, יתחילו לפעול בתוכה בעידודה של רוסיה, ובעצם יהפכו אותה לסוריה שנייה. נושא הפליטים עולה גם מהצד הכורדי, שמסביר את הסחר ה"לא חוקי" בנפט שבשטחו בכך שהוא עוזר לממן את מיליון הפליטים המוסלמים שבשטחם וכן את הצבא הכורדי, הפשמרגה, במלחמתו במדינה האסלאמית – גורם מרכזי ביצירת המוני הפליטים.

גם אם נשים בצד את האינטרס הרוסי להאשים את טורקיה במימון דאעש, לפחות טענה רוסית אחת חייבת להיות נכונה: ללא טורקיה – וליתר דיוק, ללא עצימת העיניים של טורקיה לגבי מה שמתרחש בגבולה הדרום־מזרחי – לא יכלה המדינה האסלאמית להבריח נפט וסמים ולייבא נשק ולוחמים, כלומר "לסחור" בהיקפים המיוחסים לה, של מיליארדי דולרים. השאלה אם זו אכן קנוניה ושיתוף פעולה טורקי־דאעשי או לא, תישאר בינתיים ללא תשובה.

עשו לנו לייק וקבלו עדכונים וכתבות מ-TheMarker לפייסבוק שלכם

איך ישראל המציאה את דאעש

אחת הטענות שעלו בעניין זה היא שהמתקפה התקשורתית על ארדואן היתה בעצם חלק מהדיסאינפורמציה שמפיצה רוסיה במסגרת מלחמתה במדינה האסלאמית ובמממניה. לצורך כך, על פי הטענות, זורעים הרוסים שמועות ללא עדויות על כך שבנות בריתה של ארצות הברית, בהן ישראל, קונות נפט מוברח ובעצם מציפות את הארגון במזומנים המאפשרים את המשך פעילותו. בכך גם משיגה רוסיה נקודות יוקרה מול ארצות הברית, כיוון שהיא מראה שהמעצמה הגדולה לא מצליחה להשפיע על בנות בריתה ולא מצליחה למנוע סחר לא חוקי בנפט. רוסיה אכן לא נעצרה בטורקיה, אלא האשימה גם את הקואליציה האמריקאית בכך שאינה עושה מספיק בכדי לעצור את הנפט, ורמזה על סבך האינטרסים האמריקאי בעניין – מלחמה בהברחות הנפט מחד גיסא, ומאידך גיסא, אי יכולת לצאת בפומבי נגד טורקיה, בעלת ברית וחברה בברית נאט"ו, ונגד ישראל.

בכתבה מנובמבר 2015 שאל המגזין בלומברג ביזנסוויק מהיכן יש לדאעש די כסף להישאר בחיים ולהמשיך בצמיחתו הרצחנית. התשובה היתה נפט. האמריקאים, נטען בתחקיר, לא הבינו בהתחלה שיש להתחקות אחר מסלול הנפט, וגם לאחר שהבינו זאת, לא פתחו במהלך רציני לעצור את מקור ההכנסה העיקרי של הארגון, בין השאר בכדי להימנע מפגיעה בלא־מעורבים ומנזק סביבתי. המגזין ציין שמקור עושרו של הארגון עם הקמתו היה בתפיסת מעברי גבול שבהם זרם נפט מסוריה, וכי מאז הוא מבריח נפט באותם צינורות שבאמצעותם הבריח סדאם חוסיין נפט במיליארדי דולרים בעת מלחמת המפרץ הראשונה.

גם האמריקאים מודים שהם לא העריכו נכונה את כמות הנפט המופקת בידי דאעש, ובאחרונה הם תיקנו את ההערכות וקבעו שהארגון מרוויח כחצי מיליארד דולר בשנה מהפקת נפט – פי חמישה מההערכה הקודמת. במצב כזה, מבינים בממשל, הפצצת שיירות משאיות במערב עיראק ומזרח סוריה לא באמת מועילה למלחמה בסחר הלא חוקי שמממן את הטרור של דאעש.

הפנים האמיתיות של דאעש, תיאוריה הקונה לה חסידים רבים באתרי הקונספירציות
mintpressnews.com

הקונספירציה מחריפה עם שלל "דיווחים" לפיהם דאעש עצמו הוא יציר כפיהן של ישראל וארצות הברית, לא רק בכך שהן מממנות אותו על ידי קניית הנפט, אלא אף בכך שהקימו אותו ואימנו את לוחמיו. האתר זירו־האדג' מצטט את האתר Counterpunch, שבו נטען כי ישראל וארצות הברית אימנו לוחמים של דאעש בעירייה הטורקית קוניה, ליד הגבול הסורי. סוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק אף מצטטת בלוגרים אמריקאים מאתר הקונספירציות Veteranstoday שטוענים שלא רק שהאמריקאים לא עושים כלום נגד דאעש, אלא הם מממנים במודע את הארגון, שאינו אלא כנופיית פושעים וגנבים הנתמכים על ידי המערב בכדי לשדוד את הנפט העיראקי והסורי.

לטענות אלה יש "הוכחות" רבות: ממסמכים שמציג אתר ויקיליקס עולה כי רעיון המדינה האסלאמית הופיע בתכתובות דיפלומטיות אמריקאיות כבר ב־2006, כתוצאה מפלישת ארצות הברית ובריטניה לעיראק ב־2003. חלק מהדיווחים ציינו כי הארגונים המשויכים לאל־קאעדה בעיראק עומדים להקים אוטונומיה בתחומי המדינה – דבר שיביא, כך הוערך, למלחמה. לא רק זאת, כשנתיים לפני ה"אביב הערבי" כבר דובר בבירות המערב על מרד בשלטון אסד ומלחמה בסוריה. על פי הדיווחים של ויקיליקס, הדבר שירת את האינטרס האמריקאי לפיו המלחמה בין הקבוצות האתניות בסוריה ועיראק תאפשר לאמריקאים להשתלט על מאגרי הנפט.

כל זאת, ממשיך הסיפור באתרי הקונספירציות Empirestrikesblack ו־Deadlinelive, נעשה בהתאם לאסטרטגיית ממשל נתניהו שחוברה על ידי "המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים" בירושלים, כבר ב־1996, תחת הכותרת "שבירה נקייה: אסטרטגיה חדשה להגנת האזור". המכון, שנעלם מהרשת מזה שנים רבות, הציע אז לעצב מחדש את המזרח התיכון על ידי סילוקו של סדאם חוסיין, המלכת מלך האשמי במקומו וסיפוח האזור הסוני ל"ממלכה ההאשמית הגדולה", בכדי ליצור קואליציה חזקה עם ירדן וטורקיה נגד איראן וסוריה. על פי התיאוריה, הדבר יביא גם להפסקת המימון לרשות הפלשתינית ולקריסת הסכם אוסלו.

אתרי הקונספירציות בעולם מעלים מהאוב גם מאמר של פקיד משרד החוץ הישראלי, עודד ינון, מ־1982, בשם "האסטרטגיה לישראל בשנות ה־80", שבו משורטט מתווה לשינוי המזרח התיכון על ידי הריסת מדינות ערב מבפנים. המסמך מציע יצירת "בלקניזציה" של האזור, בכדי לאפשר לישראל תנאים נוחים להתפשטות. על פי הטענות שמתפרסמות באתרים אלה, כבר במסמך מ־1982 מוזכרים הנפט העיראקי והיחסים עם הכורדים כגורמי מפתח לחיסולה של עיראק מבפנים (דבר שלא באמת מוזכר במסמך המקורי). המסמך חזה – או תכנן, תלוי את מי שואלים – את המלחמה המתחוללת בסוריה ועיראק כתוצאה של יריבות של עדות דתיות ולאומיות ששולבו לכלל לאומיות מלאכותית.

ברבות השנים התגלגלה התוכנית לפתחה של ארצות הברית, בעיקר על ידי בכירי המכון לאסטרטגיה שהשתלבו בשלטון האמריקאי, עד שאומצה על ידי ממשל בוש, לאחר מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001 (מתקפה שעל פי הקונספירציה, אינה אלא "דגל כוזב", כלומר מהלך שמטרתו להטעות, ונעשה על ידי המוסד, כמובן). זה קרה לאחר שהאמריקאים הבינו שמקור הבעיות בעולם הערבי הוא המבנה המדיני שנוצר תחת שלטון הבריטים והצרפתים במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה, ואשר תאם את האינטרסים של האימפריות שעבר זמנן. כעת, כך נטען, יש לעצב את המזרח התיכון לטובת האינטרסים האמריקאים.

וכך, עם הזמן, נעטפה התוכנית הישראלית בכפפות אמריקאיות ויצאה לפועל על ידי הגייסות של המערב תחת אמתלה כי יש "לסדר מחדש" את המזרח התיכון. על פי אותן תיאוריות קונספירציה, חלקה הראשון של התוכנית – סילוק סדאם חוסיין – יושם, בעוד חלקה השני נהפך להיות מלחמה כוללת בין הזרמים המוסלמים ובינם לבין העדות האחרות באזור – מלחמה שככל הנראה תביא להקמת ישויות מדינתיות חדשות, כפי שחזה מסמך ינון. מיליציות אלו נתמכות על ידי המערב, ובעיקר על ידי ישראל וארצות הברית, כאשר דאעש והמדינה האסאלמית הם הכלים בהשגת החלום היהודי על מדינה מהפרת ועד הנילוס, והדרך להעביר להם כספים היא תשלום בעבור הנפט המוברח.

"עדות" לכך נמצאת, ממשיכה התיאוריה, בכך שישראל עוזרת לפצועים ונפגעים מהמלחמה בסוריה, כשחלקם מואשמים כי הם בעצם מתחזים שמגיעים לישראל כדי לקבל הוראות להמשך הלחימה ולתיאום עמדות. אך יותר מכך, אלו היו הדברים של דונלד טראמפ שאמר בדצמבר האחרון כי "חלק מבני הברית שלנו מממנים את דאעש, אל קאעדה ואחרים", כאשר הוא כנראה רומז לישראל. אך ההוכחה הניצחת לנכונותה של תיאוריית הקונספירציה, כך משוכנעים תומכיה, נמצאת בשמו של הארגון הרצחני – ISIS, שאינו אלא ראשי תיבות של Israeli Secret Intelligence Service ("ארגון מודיעין ישראלי חשאי").

המלחמה הכוללת הזו נהפכה לאבן שואבת לאינטרסים של שחקנים רבים בזירה העולמית. אבל כאמור, בתוך כל זה, הנפט ממשיך לזרום למערב. לפעמים זהו נפט כורדי, לפעמים זהו נפט דאעשי, אך מה שבטוח יש מי שקונה אותו וסוחר עם הרוקפלרים של א־רקה, והכסף המערבי ממשיך לזרום ולממן את המלחמה – וככל שהמלחמה מתארכת ומסתבכת, כך היא ממשיכה להצמיח תיאוריות קונספירציה.

עשו לנו לייק וקבלו עדכונים וכתבות מ-TheMarker לפייסבוק שלכם

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות