תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנקים, סלולר 
ותרופות. 
השאר? פחות

לכתבה
בורסת הונג קונג. צמיחה כלכלית עולמית אטית יותר עלולה לפגוע ברווחיות המגזר הפיננסי אי-פי

כיצד צפויה הכלכלה העולמית להתמודד עם ההאטה בסין, ההתאוששות המתונה בארצות הברית והמשך הדשדוש באירופה? לא רע, בסך הכל

פיננסים: עוד שנה טובה לבנקים

כשבע שנים לאחר המשבר, המגזר הפיננסי מתלונן על רגולציה נוקשה וטוען כי רווחיותו נמצאת בסכנה. שלל חקירות שעסקו בגורמים למשבר הפיננסי, למנהגי המשכנתאות הבעייתיים של הבנקים בארצות הברית ובאירופה ולמניפולציות במגזרים שונים – מהליבור, דרך מט"ח ועד אנרגיה והפרת סנקציות – אילצו את הבנקים הגדולים בעולם לשלם קנסות של יותר מ־200 מיליארד דולר. כעת החקירות מתקרבות לסיומן, והן אינן צפויות לפגוע בבנקים באופן משמעותי. אף שממשלות רבות איימו ברגולציה נוקשה, במרביתן הרגולציה החדשה שנקבעה היתה דווקא חלשה יותר. בעקבות הרפורמה ברגולציית המגזר הפיננסי בארצות הברית נאלצו חלק מהחברות למכור חטיבות שאינן קשורות לתחום הליבה שלהן ואינן רווחיות מספיק.

בשוך החקירות ואחרי ביצוע הרפורמות שדרשה הרגולציה, הבנקים עדיין נהנים מרווחיות גדולה, כך ש־2016 עשויה להיות טובה עבורם. לאחר שמיקדו את פעילויותיהם והסדירו בעיות משפטיות רבות, רווחיות הבנקים צפויה לחזור ולטפס. העלייה שצפויה בריבית בארצות הברית ובעקבותיה גם במדינות נוספות עשויה לעודד את הפעילות הבנקאית. בנוסף, גל מיזוגים ורכישות בשלל מגזרים צפוי להניב הכנסות ורווחים נוספים לבנקים. מניות הבנקים, הנסחרות במכפילי ערך נמוכים היסטורית, צפויות לחזור ולטפס.

עם זאת, צמיחה כלכלית אטית מהצפוי בעולם עלולה לאיים גם על רווחיות הבנקים. גורם סיכון נוסף הוא השינויים הטכנולוגיים המהירים המעודדים מעבר לשימוש באמצעים בנקאיים אלטרנטיביים. סטארטאפים רבים מפתחים שירותים בנקאיים חדשים, ולצדם הטרנד של מטבעות וירטואליים והלוואות ישירות (Peer־to־Peer) סוחף רבים ומאיים על המגזר הבנקאי המסורתי. בנקים רבים החלו להשקיע בטכנולוגיות חדשות, באמצעות רכישות, מיזמים משותפים וחממות טכנולוגיה פיננסית. בנקים שלא יצליחו להתאים את עצמם לעידן המובייל עלולים לסבול מאובדן פעילות לטובת מתחרים חדשים או חדשניים יותר.

אנרגיה: מקורות חדשים ושימושים מוגבלים

בסוף 2014 ובתחילת 2015 החל מחיר הנפט הגולמי לצנוח בחופשיות, ובמחצית השנייה של 2015 התייצב סביב כ־45 דולר לחבית. השאלה היא לאן ימשיך מחיר הנפט מכאן.

לצניחה במחירי הנפט ומחירי האנרגיה בכלל הובילו שני גורמים עיקריים: ההתפתחות בענף הפצלים האמריקאי הציפה את השוק במקורות נפט חדשים; לצד שלל גילויי  מאגרי גז חדשים בעולם שהגדילו את ההיצע בשוק. מנגד, ב־2015 החלה מגמת האטה בצמיחה של כמה ממנועי הצמיחה הגדולים בעולם, ובראשם סין, מה שפגע בצד הביקוש לאנרגיה.

אופ"ק, קרטל יצואניות הנפט בהובלת סעודיה, נהג בעבר לאזן מצבים של עודף היצע באמצעות צמצום התפוקה. הפעם בחר שלא לעשות זאת, בניסיון להשתלט מחדש על נתח שוק ולהפיל חלק מיצרניות הפצלים האמריקאיות. אולם היצרניות האמריקאיות התגלו כעמידות מהצפוי, עד שלקראת סוף השנה החלו להתגלע בקיעים בחומה – בדמות ירידה בתפוקת הנפט האמריקאית וירידה במלאים. מצב זה עלול להביא בשנה הקרובה לעלייה במחירי הנפט, שלפי הערכות עשוי לחזור להיסחר ברמה של כ־70 דולר לחבית עד סוף השנה הבאה ולהתייצב על כ־80 דולר לחבית עד סוף העשור. על האטה בכלכלה הסינית שתמשיך לפגוע בביקוש לנפט צפוי לפצות גידול בביקוש לאנרגיה בהודו, הפורשת יותר ויותר תשתיות חשמל בניסיון להגיע לכחמישית מאוכלוסייתה שעדיין לא נהנית מנגישות לחשמל. עם זאת, בסך הכל צריכת הנפט העולמית צפויה לרדת.

טורבינות רוח באוסטרליה
בלומברג

אף שההערכות היו כי הירידה במחיר הנפט תפגע במאמצים לעבור למקורות אנרגיה חלופיים ולצריכת אנרגיה יעילה יותר, באירופה ובארצות הברית נרשמת ירידה בצריכת האנרגיה בשל שינויים דמוגרפיים והתייעלות בשוק האנרגיה. גם סין מקדמת מעבר למקורות אנרגיה נקיים יותר. השימוש באנרגיה סולארית צפוי להמשיך להתגבר גם ב־2016, שכן לצד הסובסידיות חלה צניחה משמעותית במחירי התאים הסולאריים בשנים האחרונות. 2016 עשויה להיות שנת השיא של האנרגיה הסולארית, אך לאחריה ב־2017 צפוי שינוי מגמה, כשתפוג סובסידיה משמעותית למגזר בארצות הברית – אלא אם כן הקונגרס יחדש אותה. לעומת זאת, האטרקטיביות של אנרגיה גרעינית כמקור לחשמל ממשיכה לרדת, ויותר ויותר מדינות נוטשות את תחנות הכוח הגרעיניות מאז אסון פוקושימה ב־2011.

בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת גז טבעי, בגלל מחירו הזול וגילוי מאגרי גז חדשים גדולים בים התיכון. אולם פיתוח שדות גז חדשים מצריך תשתיות יקרות, כך שגידול בהיצע הגז צפוי להתרחש באטיות לאורך כמה שנים ולא להשפיע על שוק האנרגיה בטווח הקרוב. לעומת הגז, הביקוש לפחם צפוי להיחלש בשל היותו מקור אנרגיה מזהם, לאחר שמאז תחילת המילניום הוא דווקא חזר להתגבר. במדינות OECD צריכתו צפויה לצנוח ב־40% עד 2040, בעיקר בשל רגולציות שהופכות את השימוש בו למשתלם פחות ביחס למקורות אנרגיה חלופיים.

מניות האנרגיה סבלו מהשינויים בשוק האנרגיה ב־2015, ולאחר שהתאימו את עצמן לשוק החדש, שנוצר בשל שינויי ההיצע והביקוש, חלקן מתומחרות כעת בחסר. עם מניות אלה נמנות לא רק חברות גדולות כמו אקסון מוביל וקונוקו פיליפס, כי אם גם
חברות קטנות יותר כסאנקור הקנדית או סולארסיטי של אילון מאסק.

מתכות: הזהב כבר לא נוצץ

ב־2015 נרשמו ירידות במחירי המתכות והסחורות בעולם, על רקע האטה בצמיחה העולמית והתחזקות הדולר. להערכת הבנק העולמי, מחירי המתכות בעולם יירדו בכ־19% ב־2015. עם זאת בשל המחירים הנמוכים צמצמו יצרניות רבות את פעילות הכרייה שלהן, ולכן ב־2016 צפויה לחול עליית מחירים מתונה. ההאטה בצמיחה הכלכלית של סין ממשיכה לאיים על מגזר המתכות ובשלב זה מונעת עליית מחירים משמעותית. האטה חריפה מהצפוי עלולה לדרדר את המחירים.

הזהב הוא יוצא דופן בתחום המתכות, כיוון שלפי הערכות הוא צפוי להמשיך להיחלש. התחזקות הדולר, העלאת ריבית אפשרית בארצות הברית ותיאבון מחודש לסיכונים בשווקים צפויים להמשיך לדרדר את מחירו. הזהב צפוי לסיים את 2015 במחיר ממוצע של כ־1,156 דולר לאונקיה ובשנה הבאה צופים כלכלנים כי הוא יירד למחיר ממוצע של כ־1,100 דולר לאונקיה. יש החוזים שיירד אף מתחת ל־1,000 דולר לאונקיה. על פי הערכות, עלות כריית הזהב היא כ־1,200 דולר לאונקיה כיום.

מסוע מעביר עפרות ברזל בנמל
בשנחאי. מחיר הברזל צפוי לטפס
בשנה הבאה
בלומברג

הזהב נפגע לא רק מהירידה בביקוש עבורו כמקלט בטוח למשקיעים, אלא גם מירידה בביקוש הפיזי למתכת. הביקוש לזהב בסין ובהודו, מהצרכניות הגדולות ביותר שלו, נחלש בשנתיים האחרונות.

הביקוש למתכות תעשייתיות צפוי להתאושש ב־2016, גם אם באופן מתון. מחיר הנחושת צפוי לטפס מכ־5,625 דולר לטונה בממוצע השנה לכ־5,759 דולר לטונה בממוצע ב־2016. גם לגבי ברזל, עופרת, ניקל ובדיל התחזית דומה. האבץ, לעומת זאת, צפוי לטפס כבר בשנה הבאה ולהתקרב לרמתו ב־2014, על רקע ירידה בתפוקה.

מזון וחקלאות: התיאבון נפתח

לאחר כמה שנים של ירידות מחירים בשוק המזון והסחורות החקלאיות השנה הבאה צפויה להיות נקודת מפנה. ב־2015 הצטמצמו מלאי סחורות כדגנים, חיטה ואורז, מה שאולי ידחוף את המחירים כלפי מעלה ב־2016. ירידות המחירים הובילו לצמצום בהיקף הזריעות שיבוא לידי ביטוי בהיצע קטן יותר של סחורות חקלאיות בשנה הבאה. במקביל ממשלות רבות בעולם ניצלו את המחירים הנמוכים להפחתה או ביטול של סובסידיות על מזון, והתוצאה יכולה להיות עליות מחירים. מגמת הצריכה המוגברת צפויה להימשך, שכן היא מונעת על ידי הגידול הנמשך באוכלוסיית העולם. עם זאת, קשה לצפות את התנודתיות של מחירי המזון, המושפעים רבות גם מאירועי מזג אוויר.

הבהלה שיצר פרסום מחקר חדש המעיד כי צריכת בשר מעובד מעלה את הסיכון לסרטן, לא תימשך ככל הנראה. כבר זמן רב שבשר מעובד, וגם בשר אדום שנחשד כמסרטן, אינם נחשבים למזונות בריאים, והמחקר האחרון רק מאשש חשדות קודמים. המעבר לצריכת בשר עוף במקום בשר אדום הוא חלק ממגמה שהחלה לפני שנים רבות ואינה צפויה להיבלם.

מגמה אחרת קשורה בשוק האנרגיה והיא ירידה בשימוש במקורות מזון כמקור אנרגיה. גידולים ששימשו לייצור דלקים ביולוגיים, כמו תירס, יופנו מחדש לשוק המזון, מה שעשוי לסייע לשמור על מחירם הנמוך.

מחירי הקפה, שזינקו ב־2014 על רקע מחסור בהיצע, בעיקר בשל מזג אוויר חריג בברזיל, חזרו ב־2015 לרדת, ושוק הקפה צפוי לחזור לעודף בשנה הבאה ולסייע בייצוב המחירים.

קמעונות: כוח הקנייה נע לכיוון סין

אף שאי אפשר להתעלם מכוחם של הצרכנים האמריקאיים, בשנים האחרונות צפינו במעבר של כוח הצריכה העולמי לאסיה, ובמיוחד לסין. הצמיחה במכירות באסיה צפויה להיות המהירה בעולם בחמש השנים הבאות – 8.5% בשנה בממוצע – לעומת ממוצע עולמי של 5.6% וממוצע של 0.6% בלבד במערב אירופה. עד 2018 צפויות המכירות הקמעוניות באסיה לעלות על 10 טריליון דולר, כפליים מצפון אמריקה וכמעט מחצית מהמכירות הקמעוניות ב־60 הכלכלות הגדולות בעולם יחדיו. עד 2018 תהפוך סין לשוק הקמעונות הגדול בעולם.

עם זאת, 2016 עלולה להיות שנה קשה עבור הצרכנים הסיניים, שאולי יאמצו מחדש את מנהגי החיסכון הישנים שלהם על רקע התמתנות הצמיחה בסין והמאבק בשחיתות, שפוגע בעיקר בשוק היוקרה. כשהסינים חוששים להיראות עם פריטי יוקרה נוצצים, וכשצרכנים רבים מתחילים לחשוב שוב על חיסכון, מי שצפויות להרוויח מכך הן הקמעוניות הזולות יחסית כמו רשתות האופנה H&M וגאפ.

קניון וונדה פלאזה בבייג'ין
בלומברג

הודו, השוק השני בגודלו באסיה, פחות נגישה עבור קמעוניות זרות, מה שצפוי למקד עוד יותר את העניין בסין. לרגולציות הנוקשות נגד קמעוניות זרות בהודו יש השפעה נוספת – חיזוק הקמעונות המקוונת, מגמה שניכרת גם בסין, כפי שמעידות ענקיות קמעונות כמו עליבאבא ו־JD.com. כבר כיום סין היא שוק הקמעונות המקוון הגדול בעולם, כפי שניתן היה לראות ב"יום הרווקים", שהמכירות בו מאפילות על "יום שישי השחור" ו"סייבר מאנדיי" האמריקאיים גם יחד. יותר ויותר קמעונאיות גדולות מאירופה ומארצות הברית מנסות לחדור להודו ולסין באמצעות האינטרנט. גם אם לא נראה סניפים רבים של חברות כוולמארט או טסקו צצים בהן, החברות צפויות להמשיך לחזק את נוכחותן המקוונת, ובמקביל לחזק שותפויות עם רשתות מקומיות.

כאמור, לא צריך לזלזל בכוחם של הצרכנים האמריקאיים – אמנם מעמד הביניים ספג מהלומה במשבר 2008, ממנה טרם התאושש כליל, אך סדרה של העלאות שכר מינימום ברשתות הקמעונות הגדולות והירידה במחירי האנרגיה מותירים בידי צרכנים הכנסה פנויה נוספת, שעשויה להתבטא בגידול בצריכה הפרטית.

רכב: קרוב לשיא

ענף הרכב העולמי נהנה מתנופה מסוימת בחודשים האחרונים, הודות למחירי דלק נמוכים ולהתאוששות הכלכלית בארצות הברית. כלכלנים מעריכים כי קצב המכירות החודשי הממוצע בצפון אמריקה יעלה על 18 מיליון יחידות בשנה הבאה, וכי המכירות ישברו את שיאי שנת 2000. עם זאת עיקר הצמיחה של הענף נרשמה בסין, שחווה כעת האטה כלכלית. מחירי הדלק הנמוכים עשויים לסייע למגזר לשמור על צמיחה מתונה למרות ההאטה בכלכלה.

שערוריית פולקסווגן לא צפויה לפגוע בשוק המכוניות העולמי, אם כי מכירותיה של הענקית הגרמנית ימשיכו לסבול ממנה גם בשנה הבאה. כתוצאה מכך, שתי מתחרותיה הגדולות, טויוטה היפנית וג'נרל מוטורס האמריקאית, ישמרו על ההובלה בענף. לשערורייה עלולות להיות השלכות רחבות יותר על תעשיית הרכב, אם חשיפת תוצאות הזיהום האמיתיות של מנועי דיזל תוביל לפגיעה ביצרניות אחרות. כמו כן ייתכן כי רגולטורים ברחבי העולם יהדקו את הפיקוח שלהם על התעשייה. השינוי עשוי לדחוף יצרניות וצרכנים לעבר המכוניות החשמליות השקטות יותר והמזהמות פחות, שגם כך הביקוש להן החל לצבור תאוצה.

בסין, שוק הרכב הגדול בעולם כיום, מכירות המכוניות החשמליות עשויות לצמוח בחמש השנים הקרובות בכ־70% בשנה. מגמה זו צפויה לסייע ליצרניות הסוללות והמצברים החשמליים למכוניות, דוגמת פנסוניק היפנית ו־LG Chem הדרום קוריאנית.

טכנולוגיה: כולם במובייל
התחום המורכב ביותר לחיזוי הוא לרוב ענף הטכנולוגיה. קשה לחזות מה יקרה בענף שעצם קיומו מבוסס על שיבושים. אף שאפשר להפריד את הטכנולוגיה לשתי קטגוריות גדולות – יצרניות חומרה (מכשירים) ויצרניות תוכנה ושירותים, החברות הגדולות בתחום נוטות לפעול בשניהם. כך אפל, יצרנית האייפון, האייפד והמקינטוש, היא גם בעלת חנות האפליקציות הגדולה בעולם ומובילה במכירות מוזיקה דיגיטלית. הקטגוריות המצליחות ביותר של מיקרוסופט הן תוכנות האופיס, תוכנות עסקיות, אך גם קונסולת המשחק הפופולרית Xbox. ופייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, נוטה ללכת בעקבות גוגל, שכבר נכנסה לתחום החומרה – מסמארטפונים ועד מכוניות ללא נהג.

ועידת המפתחים השנתית של גוגל בסן פרנסיסקו, 2015
בלומברג

הגיוון הזה אמור לאפשר לענקיות הטכנולוגיה להתמודד בהצלחה עם שינויים בשווקים. עם זאת, עליהן להתמודד עם השיבוש הגדול ביותר של השנים האחרונות – המעבר למובייל והשפעתו על מקור הכנסות גדול: פרסום באינטרנט. חוסמי פרסומות, המסכים הקטנים יותר והרגלי צריכה שונים של תוכן באינטרנט, לצד צמיחת שוק גדול של אפליקציות המותאמות לסמארטפונים, לשירותי ענן ולמכשירים ניידים, מאתגרים את התעשייה. מגמה זו צפויה להימשך גם בשנה הבאה, וסטארטאפים העוסקים בהעברת שירותים נוספים ממחשבים לסמארטפונים צפויים להיות מבוקשים.

שוק הטכנולוגיה העולמי צפוי לצמוח בכ־6.3% ב־2016, בהובלת השוק האמריקאי, בין היתר הודות להתאוששות כלכלית צפויה ולדולר החזק, שיעודדו השקעות בענפי הטכנולוגיה השונים. התאוששות כלכלית תגדיל גם את השקעות ההון של חברות וגם את הצריכה הפרטית ואת השקעת הצרכנים בטכנולוגיות וגאדג'טים חדשים. קופות המזומנים השמנות של החברות הגדולות בתחום – ובראשן אפל, גוגל ופייסבוק – צפויות לעודד אף הן את זרם ההשקעות היציב לסטארטאפים קטנים וחדשניים, במיוחד בתחומים שבהם התחרות גוברת. הנכונות של חברות אלו לרכוש סטארטאפים קטנים מעודדת משקיעי הון סיכון כיוון שהיא מאותתת על יותר הזדמנויות לאקזיטים. ההתאוששות האחרונה בהנפקות הראשונות לציבור של חברות טכנולוגיה צפויה להימשך גם בחודשים הבאים.

שוק המובייל מתחיל להתבגר. המכירות של מכשירים חדשים צפויות להאט. עם זאת, הוא עשוי להמשיך לצמוח בשווקים מתעוררים, ובראשם באסיה, שם לצרכנים רבים עדיין אין סמארטפונים. דחיפה נוספת לשוק צפויה בעקבות המעבר בקצב הולך וגדל לרשתות LTE, שידרשו מהצרכנים לשדרג מכשירים כדי לעבור לרשת החדשה והמהירה יותר. המעבר צפוי להשפיע לא רק על יצרניות הסמארטפונים אלא גם על שלל ספקיות – מיצרניות שבבים ומסכים לסמארטפונים ועד יצרניות חיישנים ואביזרים נלווים. מנגד שוק מכשירי הטאבלט צפוי להמשיך להיפגע ממגמת הסמארטפונים הגדולים הנוגסת בנתח השוק שלהם ומייתרת אותם עבור צרכנים מסוימים.

במאבק על ההובלה של שוק הסמארטפונים קשייה של סמסונג צפויים להימשך – התחרות מצד חברות חדשות יותר, במיוחד חברות אסיאתיות זולות יותר, רק גוברת. אפל, מצדה, תמשיך להשתלט על נתח שוק, כפי שעשתה בחודשים האחרונים. לפי הערכות, מכירות מכשיר האייפון צפויות להסתכם לפחות בכ־225 מיליון יחידות ב־2016. לעומת זאת סמסונג אכזבה באחרונה, בייחוד עם מכשירי הדגל שלה, ופרסמה כמה אזהרות לגבי השנה הבאה, על רקע ירידה במכירות חלק ממכשיריה. הכנסות אפל המשיכו לצמוח השנה, לצד שולי הרווח הרחבים שלה.

תרופות: מנה ליום לכל אדם

השימוש בתרופות צפוי ליהנות מגידול משמעותי במחצית השנייה של העשור, בין היתר הודות לזינוק בנגישות ובשימוש בתרופות בשווקים מתעוררים, שיצמצם את פער צריכת התרופות בין השווקים המפותחים למתפתחים. אך הגידול במגזר התרופות צפוי להגיע לא רק משימוש רב יותר, אלא גם משלל תרופות חדשות ויקרות. לפי הערכות, ההוצאות על תרופות בעולם צפויות לזנק מכ־1.07 טריליון דולר השנה ליותר מכ־1.4 טריליון דולר עד 2020, כלומר צמיחה של יותר מ־4% בשנה.

השימוש בתרופות צפוי לגדול בכ־24% בחמש השנים הקרובות במונחי יחידות; מטופלים בעולם יקבלו בסך הכל כ־4.5 טריליון מנות תרופות. בזכות שיפור שירותי הבריאות בשווקים מתעוררים יתפזר השימוש בתרופות בצורה רחבה יותר בעולם, כאשר יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם תחיה במדינה שבה צריכת התרופות היא של מנה אחת ליום לפחות לאדם בממוצע.

מעבדה של פייזר במסצ'וסטס
בלומברג

כ־225 תרופות חדשות צפויות לקבל אישורים רגולטוריים בחמש השנים הקרובות – גידול של 22% לעומת המחצית הראשונה של העשור. רבות מהתרופות האלה מיועדות לטיפול במחלות סרטניות ובצהבת C, והן משווקות בעיקר בעולם העשיר ובמחירים גבוהים. עם זאת, "מצוק הפטנטים" של השנים האחרונות טרם הסתיים: תרופות שמכירותיהן שוות כ־190 מיליארד דולר בשנה צפויות לאבד את הגנת הפטנט שלהן בחמש השנים הקרובות, לאחר שבחמש השנים האחרונות פג תוקף הפטנט על תרופות ששווי מכירותיהן כ־157 מיליארד דולר בשנה. עם תרופות אלה נמנית הומירה, התרופה האנטי־דלקתית של חברת AbbVie והתרופה הנמכרת ביותר בעולם כיום, שהפטנט שלה יפוג בשנה הבאה.

בדרך כלל סיום תוקף הפטנט משקף אובדן הכנסות לחברות המייצרות את תרופת המקור, אך מיטיב עם יצרניות של תרופות גנריות, שצפויות ליהנות גם מהרפורמה במערכת הבריאות האמריקאית. התחרותיות הרבה בשוק ביטוחי הבריאות מעודדת את חברות הביטוח לצמצם עלויות ולהפעיל לחצים להשתמש בחלופות גנריות במידת האפשר. עד 2020 כ־91% מהתרופות במרשם בארצות הברית צפויות להיות תרופות גנריות, לעומת כ־88% השנה. אחת המרוויחות הגדולות ממגמה זו צפויה להיות טבע, שהיחס בין תרופות המקור שלה לתרופות הגנריות שלה הוא בערך חצי־חצי כיום.

מגמת המיזוגים והרכישות בשנתיים האחרונות טרם הגיעה לסיומה, ואנו עשויים להמשיך לראות שלל רכישות קטנות וגדולות, בעוד החברות מנסות להתאים את עצמן לתנאים החדשים בשווקים ולהגיע להרכב המיטבי עבורן של מוצרים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות