תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המרפסות נפלו, הדיירים תבעו, אבל במשפחת הנדל"ן המפורסמת העסקים כרגיל

לכתבה
עופר וקנין

השנה הסוערת של שושלת גינדי

2תגובות

את השם גינדי כמעט לא צריך להציג. שמה הוא אחד המוכרים בתחום הנדל"ן בישראל זה ארבעה עשורים. אולם, לא רבים יודעים שאת המותג המשפחתי הזה חולקות למעשה שלוש חברות נפרדות, שמנהלים נצרים שונים של המשפחה: גינדי החזקות, גינדי השקעות וחן ואיתי גינדי. להיצמדות הזאת לשם המשפחה יש יתרונות שיווקיים ברורים, אבל גם חסרונות לא מבוטלים: כאשר נופלת מרפסת בבניין מגורים של אחת החברות הנושאות את השם "גינדי" – גם האחרות נפגעות מכך.

משפחת גינדי על כל ענפיה בונה כיום כ־6,500 דירות בשלל פרויקטים: גינדי החזקות בונה ומשווקת כ־3,400 יחידות דיור; גינדי השקעות בונה ומשווקת כ־1,600 דירות ומקדמת פרויקטים נוספים של התחדשות עירונית; חן ואיתי גינדי בונים ומשווקים כ־1,400 יחידות דיור; לחברה רביעית, גינדי פרידמן, שנוסדה השנה, פרויקט אחד ובו 88 דירות. אלה היקפי בנייה שכמעט אין להם אח ורע בישראל. לשם השוואה, שיכון ובינוי, אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, בנתה 1,960 דירות ב־2014 (ללא דירות שנמצאות כעת בשיווק).

את השושלת הזאת ייסדו שלושה אחים מתוך חמישה: אברהם, יגאל ומשה גינדי. אברהם גינדי עבד כמתווך נדל"ן בראשון לציון בשנות ה־70, ולאחר מכן הקים חברת בנייה שנשאה את שמו. אחיו, משה ויגאל, הצטרפו לחברה ובראשית העשור הבא פרשו ממנה והקימו את מ.י גינדי. ביחד ולחוד בנו האחים אברהם, משה ויגאל אלפי יחידות דיור ונחשבו לאחת החברות הגדולות והחזקות בשוק.

אלי דסה

אלא שכגודל ההצלחה, כך עומק ההתרסקות. ב־1985 נפתחה חקירה נגד האחים, ואברהם גינדי נעצר בחשד לפלילים. לטענת המשטרה, הוא הונה מאות לקוחות כשמכר להם קרקעות שלא היו שלו בשני יישובים שלא היו קיימים בשומרון. ביוני 1986, בגיל 44 ואחרי שני ניסיונות התאבדות קודמים, שם אברהם גינדי קץ לחייו כשהצית את עצמו ליד הבריכה בדירת הפנטהאוז שלו. אשתו רינה ושלושה מילדיו מצאו אותו. המשפחה האשימה את המשטרה במותו.

יגאל ומשה גינדי שמעו על התאבדותו של אחיהם בברזיל, אליה נמלטו לאחר שהועלו נגדם חשדות לפעילות לא חוקית. כשנה וחצי לאחר בריחתם אפשר להם שר המשפטים אז, דוד ליבאי, לשוב לישראל בלי לעמוד למשפט, אבל החזרה לעסקי הנדל"ן היתה מורכבת יותר. בשנות ה־90 הם חזרו לפעילות בעיקר במגרש הביתי שלהם, ראשון לציון, והשיא של פעילותם המחודשת היה בנייתו של קניון הזהב בעיר. ב־2008 מכרו האחים כ־75% מהקניון לחברת הביטוח מגדל תמורת 1.25 מיליארד שקל. הקניון היה הצלחה כלכלית עוד לפני המכירה, אבל זו סימלה יותר מכל את החזרה של הגינדים לענף הנדל"ן, לאחר שגרפו בעסקה מאות מיליוני שקלים.

הדור השני של משפחת גינדי צמח בשנות האלפיים. ילדיו של יגאל גינדי – ליטל, אבי, גיא, רועי ומנחם, היו הראשונים להתחיל בפעילות נדל"נית משלהם כשהקימו ב־2001 את גינדי החזקות, שבנתה במשך השנים כ־7,500 יחידות דיור ב־39 פרויקטים ומעורבת במספר רב של פרויקטים, בהם כרמי גת בקריית גת, שכונת האמנים במצליח, שכונות ל' והמשתלה בתל אביב, והפרויקט השאפתני "מגדלי שרונה" במרכז תל אביב.

ילדיו של משה גינדי, מנור וכפיר, ושניים מחתניו של משה, אורי לוי ואייל פרידמן, הקימו את גינדי השקעות. חברה זו מחזיקה בפרויקט אחד במרכז תל אביב עם פרופיל ושווי גבוהים: ב־2010 היא רכשה 25% מפרויקט השוק הסיטוני שמותג תחת השם "גינדי תל אביב", תמורת 950 מיליון שקל. השותפות שלה בפרויקט זה, שבו 722 דירות ב־14 בניינים, הן ריבוע כחול נדל"ן (50%) ומשה ויגאל גינדי (25%). באותו מתחם רכשה באפריל 2014 גינדי השקעות, יחד עם חברת משה ויגאל גינדי, שני מגדלים בני 44 קומות לבניית 600 דירות תמורת 745 מיליון שקל.

דן קינן

גינדי השקעות עסקה גם בתחומים נוספים מלבד מגורים. לפני נפילת השווקים ב־2009 היא בנתה כ־1,500 דירות ברומניה, והיא עדיין מחזיקה בכמה פרויקטים במדינה. לחברה היו גם שני קניונים – קניון הגבעה בגבעת שמואל שנמכר לחברת הביטוח הראל תמורת 184 מיליון שקל ב־2008, וקניון רמלה, שנמכר לחברת עזריאלי ב־2001 תמורת 100 מיליון שקל. ילדיו של אברהם גינדי ייסדו את חברת חן ואיתי גינדי.

אין ספק שהשם גינדי פותח דלתות בענף הנדל"ן. גם ידע מקצועי וניסיון מצטבר כנראה עוברים במשפחה, לצד קשרים עם השוק והמערכת הבנקאית. כך למשל, חברת גינדי פרידמן הצעירה שייסדו בתו של משה גינדי, טל, ובעלה אייל פרידמן (שמשמש גם כדירקטור ומנכ"ל משותף בגינדי השקעות), רכשה את הפרויקט הראשון שלה, מגדל בית לסין שבו 88 דירות ליד כיכר המדינה בתל אביב, תמורת 270 מיליון שקל. קשה לראות הרבה יזמי נדל"ן חדשים בשוק שמצליחים להרים מגה־פרויקט כזה כמיזם הראשון שלהם.

בתחילת הדרך היתה גינדי החזקות חברה צנועה בהרבה. בראיון סיפרו פעם האחים, שכיום ממעטים להתראיין בתקשורת, כי ההתחלה, עוד בתקופת התיכון, כלל לא היתה בנדל"ן אלא בחברה בשם אביגיא־לי, שעסקה במכירת כריכים ומשקאות באמצעות מכונות אוטומטיות. בשנת 2002 הם רכשו מגרש קטן לבנייה של 18 דירות ליד המרכז הבינתחומי בהרצליה. לאחר מכן רכשו מגרש נוסף בעסקת קומבינציה לבנייה של 24 דירות בשכונת כפר גנים בפתח תקווה, ובהמשך רכשו מגרש לבניית שני בניינים בני 136 דירות בשכונת אם המושבות בפתח תקוה. בעבר תיארה ליטל גינדי־מטלון את העסקה הזו כנקודת מפנה בהתפתחות החברה: "פתאום קפצנו למגרש של הגדולים. היו אלה שני מגדלי מגורים ויותר מ־100 יחידות דיור. זו היתה עסקת מזומן בליווי של בנק לאומי, שנהפך לשותף אסטרטגי שלנו".

בניו של אברהם, חן ואיתי, מקפידים על פרופיל נמוך. הם נמנעים מפרסום, אינם משתמשים בשירותים של חברות יחסי ציבור וניכר שהתרסקותו של אביהם משפיעה על הדרך שבה הם מנהלים את עסקיהם.

אלכס ליבק

למערכת היחסים הנוכחית בין האבות משה ויגאל לדור הבנים ובין בני הדודים יש כמה פרשנויות. בענף הנדל"ן מספרים כי ההון של דור ההמשך הגיע ברובו מהאבות ובעיקר מהתמורה למכירת קניון הזהב, שכן אחרי 2008 נכנסו שתי החברות, גינדי החזקות וגינדי השקעות, להשקעות בהיקפים גדולים מאוד. עוד טוענים מקורות בענף שהאבות מעורבים בכל העסקות, מכוונים, מאשרים, מייעצים ולא פחות חשוב – דואגים למתן את התחרות בין החברות המשפחתיות. כך למשל, במכרז על שלושת המגדלים בשרונה התמודדה רק חברת גינדי החזקות, בעוד שמעבר לכביש, במכרז השוק הסיטוני, התמודדה רק חברת גינדי השקעות. פרויקט גינדי הייטס ברמת גן היה אמור להיות עסקה של גינדי השקעות, אך גינדי החזקות "חטפו" אותה. על פי השמועות בענף, זה הוביל לנתק במשפחה שנמשך כחצי שנה, ולאחריו היה ברור לכל בני הדודים מהם גבולות התחרות בין החברות. הסיפור הזה מוכחש על ידי המשפחות.

גרסת המשפחה שונה בתכלית וטוענת להפרדה מוחלטת בעסקים בין האבות לבנים ובין בני הדודים, כשכל חברה עוסקת בעסקיה ומשתמשת בהונה העצמי. האבות אינם מעורבים כלל, ובארוחות שישי בכלל לא מדברים על עסקים, אומרים במשפחה. כלפי חוץ מקפידים בני המשפחה לפרגן זה לזה ושומרים על ארשת כמעט ממלכתית, שהרי פגיעה באחד מהם פוגעת במותג של כולם. במשפחה גם לא שוכחים שהסכסוך בין האחים המייסדים הוביל לנפילה כואבת. עם זאת, לא ברור עד כמה מערכות היחסים בין החברות אכן הרמוניות, ונראה כי כל אחת מהן שואפת להיות הכי גדולה.

2014 היתה שנה מורכבת במשפחת גינדי. נערכו בה שתי עסקות גדולות – גינדי השקעות שרכשה את מגדלי השוק הסיטוני ב־745 מיליון שקל, וגינדי החזקות שרכשה את המגרשים בקריית גת תמורת 140 מיליון שקל (כולל עלויות פיתוח ולא כולל מע"מ) ומגרש בכפר יונה לבנייה של 284 יח"ד תמורת 100 מיליון שקל – אולם מבחינה תקשורתית זו היתה שנה קשה. בדצמבר 2013 קרסה מרפסת בפרויקט פארק חדרה שבנתה גינדי השקעות, ובעקבות זאת החל מאבק משפטי מר בין הדיירים בפרויקט ובין החברה. מלבד ההפסד הכספי מדובר בנזק תדמיתי גדול, ובעיתונים הופיעו כותרות שליליות בסגנון "גינדי נפילות" ו"גינדי מרפסות". הלקוחות שנפגעו עושים מאמצים כבירים כדי להשאיר את הנושא על סדר היום התקשורתי, והפרשה עדיין מתנהלת בבית משפט.

כחודש וחצי לאחר מכן נעצרו מנור גינדי ואורי לוי, מבעלי השליטה בגינדי השקעות, בחשד למתן שוחד לעורך הדין רועי בר, שייצג את העיריות ראשון לציון ורחובות. בפרשה זו נעצר גם בר ובעלי שליטה בשתי חברות נדל"ן נוספות. גינדי ולוי טענו ששמם שורבב לפרשה בטעות. כשנה לאחר המעצר נחקר מנור גינדי באזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה.

בשבוע שעבר המליצה המשטרה להעמיד לדין את עו"ד בר בקבלת שוחד ואת הקבלנים מישאל ורוני יצחקי בקבלת דבר במרמה. על פי החשד בר פעל בניגוד עניינים וקיבל מהקבלנים טובות הנאה בתמורה לניצול תפקידו כיועץ המשפטי של עיריית ראשון לציון. המשטרה קבעה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמיד לדין את הקבלנים מנור גינדי ואורי לוי מגינדי השקעות, ואיציק אמסלם. המלצת המשטרה נוגעת למספר פרויקטים קבלניים שנחקרו: פרויקט "white" ופרויקט "אתר הנופש המטרופוליטני" בראשון לציון.

למרפסת והמעצר נוספו תלונות של רוכשים אחרים של החברה וגם של חברת גינדי החזקות. בשנתיים האחרונות דווח בעיתונות על עיכוב של יותר מחצי שנה במסירת הדירות בפרויקט של גינדי החזקות בראשון לציון ועל ליקויי בנייה בפרויקטים אחרים. כמו כן הפרויקט של החברה בקריית גת, שלווה במסע פרסום רחב, ספג ביקורות קשות בדבר פרסום מטעה לכאורה, לפיו ישווקו יחידות הדיור בפרויקט במחירי מטרה (יוזמה של משרד הבינוי למכירת דירות מוזלות על קרקעות מדינה ייעודיות), אלא שפרויקט כרמי גת לא נכלל במבצע הממשלתי, ולכן אף שהמחירים ההתחלתיים שמציעה גינדי נמוכים בכ־20% מהמקובל באזור, ההוזלה אינה קשורה ליוזמת מחיר מטרה ואינה מגובה על ידי החלטת הממשלה. 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות