אחוזה מנקרת עיניים וג'יפ ענק במקום רפת ולול: מושבי היוקרה החדשים של העשירים

בישראל ההולכת ומצטופפת נחלות רחבות ידיים במושבים הן מפלטם של עשירים רבים, ובשנים האחרונות בעלי האמצעים מרחיקים עד לפריפריה כדי למצוא פיסת קרקע - איפה זה קורה? המפה המלאה לפניכם

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
צילום: אייל טואג
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
מושב בן עמיצילום: אייל טואג

מבין צורות היישוב הקיימות בישראל, אין כמו המושב כדי לשקף את השינוי הקיצוני שעבר סולם הערכים של החברה הישראלית, במיוחד זה שבו מחזיקה האליטה החילונית. בעבר הלא רחוק העבירו רבים מבני המושבים חלק ניכר מזמנם במטעים, ברפתות או בלולים; כיום במושבים רבים החליפו אותם ג'יפים אימתניים, אחוזות מנקרות עיניים ודיירים חדשים, שמימיהם לא החזיקו מעדר.

אין זו תופעה חדשה, אלא שיאו של תהליך שאת סימניו הראשונים ניתן היה לזהות כבר בסוף שנות ה־80, כאשר כמה מושבים החלו להסתמן כחביבי האלפיון העליון. חלוצי הטרנד היו מושבי השרון, בצרה, בני ציון ורשפון, ובשנות ה־90 נוספו לרשימה היוקרתית גם גבעת חן, רמות השבים ואודים. בשנים שחלפו מאז נפרץ הסכר, וגם הגבול הגאוגרפי שפעם עבר בין רעננה מדרום, כביש 4 ממזרח, כביש החוף ממערב ומבואות נתניה מצפון מיטשטש והולך. במושבי יוקרה ותיקים כבצרה ובני ציון נדרשים רוכשי הנחלות להיפרד כיום מ־13־14 מיליון שקל עבור הנחלות הפחות מושקעות, ואילו עבור המובחרות שבהן המחירים מגיעים ל־20־30 מיליון שקל. במושבים שנהפכו למבוקשים בעשור האחרון, בהם למשל בית זית שבהרי ירושלים, משמרת שבשרון המזרחי או חניאל שבעמק חפר, נעים המחירים בין 7־12 מיליון שקל למשק.

מושב בית זית בהרי ירושליםצילום: אמיל סלמן

מה מושך את עשירי ישראל אל הרפתות והלולים? במלה אחת, התשובה היא "נחלה", ובשתי מלים: "משק חקלאי". אמנם שטח המגורים עצמו (חלקה א') מוגבל ל־2.5־3 דונם שבהם ניתן לבנות, נכון להיום, שתי יחידות דיור, אולם במושבים שבהם יש גם משק חקלאי (חלקה ב') ששטחו כ־10 דונם, יכולים הרוכשים לקבל תחושת מרחב נדירה מסביב לביתם, ובמושגים של מדינה קטנה וצפופה כישראל יש לכך ערך רב. למושבים שבהם סך השטח הרצוף של המשק הוא 12־13 דונם יש, אם כך, פוטנציאל להפוך ליישובי יוקרה.

מושב נטעים במישור החוףצילום: אילן אסייג

"המשק החקלאי הוא בעצם סוג הנכס היחיד בישראל שמאפשר לממש את פנטזיית האחוזה בסגנון האמריקאי", מסביר עמית מגידו, עו"ד ושמאי מקרקעין ובעל משרד התיווך "גן, שדה ומשק". "לכן בעלי היכולת הכספית הגבוהה באמת נמשכים אל הנחלות". בעלי אמצעים קצת מצומצמים יותר מסתפקים בבית בפרויקט הרחבה, שבו מוצעים לרוכשים מגרשים קטנים יותר. "לאחר שהמושב מקבל את השם היוקרתי שלו מתחילות להגיע אליו גם משפחות מהמעמד הבינוני־גבוה. זו אוכלוסייה אמידה אבל לא מהסוג שיכול להרשות לעצמו להשתגע ממש. הם לא יכולים לממש את הפנטזיה עד הסוף, אבל הם רוצים להיות חלק מהיישובים האלה, אז הם רוכשים את מגרשי ההרחבה, קרקע של חצי דונם ב־4־5 מיליון שקל".

למרות הביקוש והמחירים הגבוהים, עסקות רכישה כמעט שאינן מתבצעות. ראשית משום שמדובר במוצר נדיר למדי, אשר בעקבות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מ־2011, לפיה לא יוקצו יותר נחלות חקלאיות באזור המרכז, נהפך לנדיר יותר. משמעות ההחלטה היא שמספר הנחלות שיש כיום באזורי גדרה־חדרה הוא סופי ואינו צפוי לגדול. "המושבניקים מודעים יותר מבעבר למה שיש להם ביד והם לא ממהרים לשחרר. יש משאים ומתנים שנמשכים שנים", אומר מגידו. גם לאחר שמסכימים על מחיר מכירת נחלה היא עסקה מורכבת המצריכה מעורבות של בעלת הקרקע הרשמית – רשות מקרקעי ישראל, וששיעור המיסוי עליה גבוה במיוחד ועלול להגיע לעשרות אחוזים משווי העסקה. ולבסוף, פעמים רבות גם לאחר רכישת המשק נדרש הרוכש להשקיע כמה מיליוני שקלים בבנייה עצמה.

לדברי ישראל פסטרנק, מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי, המלווה אלפי משפחות בבניית צמודי קרקע, הבתים המפוארים ביותר בישראל נבנים במושבים. "בניגוד לערים הגדולות שבהן שטח הקרקע מוגבל, ולרוב בנייה של בית חדש נעשית על חורבותיו של בית ישן, הרי שבמושבים אפשר לבנות בתים על שטחים של 2־3 דונמים, ועם הרבה 'אקססוריז' כמו בריכות שחייה, סאונה, בית חכם וגינות גדולות. חלק מהרוכשים שוכרים אדריכלים מהשורה הראשונה ומייבאים בעצמם חומרים מיוחדים מחו"ל". פסטרנק מספר על בית במושב בשפלה שנבנה על שטח של שני דונמים. "הבעלים החליט לבנות 800 מ"ר במפלס אחד, כולל גג פתוח בכל הבית עם עץ גושני. סך ההשקעה בבנייה היתה כ־12 מיליון שקל".

מושבי היוקרה החדשים מפוזרים כמעט בכל הארץ, מצפון הנגב ועד לגליל המערבי. אמנם הקרבה לאזור המרכז עדיין מכתיבה את גובה המחירים, אבל יש גם פרמטרים נוספים שמשפיעים, כמו נוף ייחודי או קהילה איכותית. אפילו אתוס חלוצי, מתברר, אפשר להמיר למזומנים. הנה כמה מהמושבים שעלו בשנים האחרונות על מפת היוקרה.

קהילה איכותית במזרח השרון

בין קווי האורך שמסמנים כבישים 4 ו־6 מתפתחים להם בעשורים האחרונים מושבי יוקרה, שהבולטים שבהם הם משמרת, חרות ועין ורד. במשמרת ינוע מחירה של נחלה בין 7.5 ל־8 מיליון שקל, ובעין ורד וחרות המחירים יהיו סביב 7 מיליון שקל. בתים על מגרשים של חצי דונם בהרחבות של אותם מושבים, ינועו בין 3.5 ל־5 מיליון שקל, בהתאם לגודל הנכס ומצבו. בעין ורד מתגוררים אמיר שנער, סמנכ"ל ווייז, שגרף עשרות מיליוני דולרים בעסקת המכירה לגוגל, הפרסומאי ואיש העסקים משה גאון, בנו של בני גאון, יו"ר גאון אחזקות, ואחיו יואב גאון, מנכ"ל אימג'ינריום בישראל. מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, זאב קלימי, רכש באחרונה משק במושב חרות.

מעט צפונה משם, בעמק חפר, נמצאים מושבי יוקרה נוספים שחניאל ובית הלוי הם הבולטים שבהם. בשני המושבים רמת המחירים היא 7־10 מיליון שקל למשק, אם כי בגלל נדירותן של העסקות בשני המושבים קשה להעריך במדויק את רמת המחירים. עם תושבי חניאל נמנה עורך הדין הוותיק אורי סלונים.

מושב נוסף באזור שערכו עולה בשנים האחרונות הוא גן יאשיה, אשר לדברי מגידו, בעסקה האחרונה שבוצעה בו נמכר משק בכ־6.5 מיליון שקל. לדבריו, המושב הוא דוגמה לכך שאיכות החיים הקהילתיים מייצרת יוקרה. "זהו מושב ותיק ואיכותי שעדיין מתגוררים בו חקלאים וצאצאים של דור המייסדים, לצד משפחות צעירות חדשות. יצא לו שם של מושב חזק מבחינה חברתית, וזה מושך אנשים והמחירים עולים". לדבריו, יש במושב כמה משקים שמוצעים למכירה ב־6־8 מיליון שקל.

שווייץ בהרי ירושלים

כמו מושבי השרון, גם מושבי היוקרה של הרי ירושלים מציעים מיקום אטרקטיבי, כשאת הקרבה למטרופולין תל אביב מחליפה הקרבה לבירה. בניגוד למושבי השרון, המאופיינים בנוף חקלאי מישורי, במושבים שבהרי ירושלים מתווסף נוף שמשפיע כמובן על המחיר. מהמושב שנחשב ליוקרתי באזור, בית זית, ניתן להשקיף על סכר ומאגר מים מלאכותי ולדמיין את שווייץ. במושב מתגוררים אנשי עסקים רבים, בהם אורנה ויצחק לוי, בעלי מותג התכשיטים הבינלאומי yvel, יזם הבנייה והמלונאות ראובן אלה, מייסד BRM, ואחד השותפים בצ'ק פוינט לשעבר, יובל רכבי, ורבים נוספים.

לדברי ברברה הלר, מנהלת סניף אנגלו סכסון מבשרת ציון, זכויות הבנייה בנחלות בית זית כוללות, בנוסף לשתי יחידות הדיור, גם זכויות לבניית שני צימרים בחלקה למגורים, ששטחה הכולל הוא 3.3 דונמים. אולם גם במושב זה, כמו ברוב מושבי היוקרה, עסקות למכירת נחלות הן נדירות ביותר. "העסקה האחרונה בוצעה לפני כמה שנים בכ־11 מיליון שקל. כיום המחירים ביישוב מגיעים ל־12־13 מיליון שקל, והמחיר עולה ככל שהנוף לאגם פתוח יותר", מסבירה לוי. לדבריה, עסקות למכירת בתים על מגרשים של 500־800 מ"ר נפוצות יותר, ובמקרה זה נעים המחירים בין 5־6 מיליון שקל לבית.

בפרוזדור ירושלים יש מושבים נוספים ומבוקשים. הבולטים שבהם הם בית נקופה, שם מחיר משק הוא כ־6 מיליון שקל, וכן אבן ספיר, אורה, עמינדב ונווה אילן שבהם רמת מחירים דומה. מחירי הבתים הפרטיים בהרחבות נעים בין 3.5־5 מיליון שקל.

גוש מושבי יוקרה נוסף ניתן למצוא באזור השפלה, דרומית לראשון לציון, שהבולטים בו הם נטעים וגן שורק – "בני ציון ובצרה של אזור השפלה", כפי שמכנה אותם שולמית שומרון, בעלת משרד הנושא את שמה. אלה מושבים קטנים: בגן שורק 37 נחלות בלבד, ובנטעים קצת יותר מ־40. גם כאן עסקות למכירת משקים הן נדירות, ומבוצעות ב־7־9 מיליון שקל. בנטעים היו בשנה החולפת שתי עסקות מכירה במחיר זה, ובגן שורק לא נמכר משק כבר שנים.

לדברי שומרון, מושבים אלה נהנים מהיוקרה השמורה ליישובים שקמו לפני המדינה, ובנוסף לכך הנחלות מסודרות ברצף נאה בין חלקות א' וב', ושתיהן רשומות בטאבו על שם הבעלים. "עם זאת, בסופו של דבר הגורם המכריע הוא מיקום", היא מודה, "שני המושבים נמצאים 15 ק"מ מתל אביב. אי אפשר לומר שיש בהם נוף יוצא דופן וגם לא פאר או טיפוח מיוחדים. מושב גאליה, למשל, שגם הוא בשפלה, מטופח מהם, אבל מאחר שהוא מרוחק יותר מתל אביב, המחיר בהתאם". לדברי שומרון, בתים בהרחבות המושבים על מגרשים של חצי דונם נמכרים בטווח שבין 3.5 מיליון שקל – אם מדובר בבית קטן, או שמצריך שיפוץ מקיף, ועד 5.5 מיליון שקל אם זה בית גדול ומשופץ עם בריכה בחצר. "קהל היעד מורכב מאנשי עסקים מראשון לציון, רחובות והסביבה, שרוצים ליהנות מהמרחבים ולאפשר לילדיהם חינוך איכותי יותר", היא אומרת.

להיכנס להיסטוריה בנהלל

גם באזורים מרוחקים יחסית ממרכז הארץ ניתן למצוא מושבי יוקרה. כך למשל, צפוי משק חקלאי בנהלל, בבית לחם הגלילית או בבית שערים לעלות כ־7 מיליון שקל. לדברי מגידו, "בשנים האחרונות נוצר זן חדש של מושבי יוקרה בפריפריה, ושם היוקרה נובעת מאיכות האוכלוסייה. יש בעלי יכולת שמעוניינים לגור ליד חקלאי דור עשירי בארץ ולא ליד איש עסקים או איש הייטק כמוהם. מושבים כמו בצרה או שדה ורבורג מטופחים, אבל בעמק יזרעאל חלק מהמשקים עולים יותר מאשר באזור השרון, ולא תראה שם את סממני היוקרה של מושבי מרכז הארץ. יש אוכלוסייה איכותית שמחפשת דווקא את הצביון הכפרי האותנטי, כשלצד הכביש לא תמיד סלולה מדרכה, בכביש יש בורות ובאוויר ניחוח של זבל מהרפת. כשאתה מצרף לזה גם אתוס היסטורי־חלוצי של יישוב כמו נהלל – המחיר עולה".

אזור נוסף שבו המריאו מחירי הנכסים במושבים בשנים האחרונות הוא המועצה האזורית חוף הכרמל, כלומר זכרון יעקב וסביבותיה. המושב שמסמל יותר מכל את המגמה הוא כרם מהר"ל, שם נעים כיום מחירי המשקים בטווח של 8 עד 10 מיליון שקל, מגרשים ריקים בני חצי דונם בהרחבה נמכרים ביותר מ־3 מיליון שקל, ומגרשים דומים שכבר עומדים עליהם בתים עשויים להימכר ב־5 מיליון שקל.

ברמת מחיר מעט נמוכה יותר נמצאים המושבים עין איילה ובת שלמה. זאת כאשר בעין איילה ינוע מחיר משק סביב 7 מיליון שקל, ובית בהרחבה יעלה כמחצית מכך. בבת שלמה ינוע מחיר נחלה בין 6 ל־7 מיליון שקל. גם בגוש מושבים זה העסקות לרכישת נחלות נדירות למדי. לא רחוק משם, באזור יערות מנשה, ממוקם עוד אחד מהמושבים שהפכו בשנים האחרונות לשם דבר בתחום נדל"ן היוקרה, הלא הוא יישובו של שר הבינוי הטרי - עמיקם. שפע הפרסומים השליליים שנקשרו בשם המושב בעת שהתפוצצה פרשיית הקרקעות של יואב גלנט, לא פגעה בשווי הנכסים, ייתכן שאף תרמה לעלייתם, וכיום נע מחירה של נחלה במקום בין 8 ל־10 מיליון שקל. "יותר ויותר רוכשים שמוכנים להשקיע סכומי כסף גדולים, מבינים שאיכות חיים ברמה גבוהה לא יכולה להתקיים במרכז", אומר מגידו.

המחירים נוסעים צפונה

מושבי יוקרה יש גם בגליל המערבי, לאורך חלקו הצפוני ביותר של קו החוף של ישראל, מעכו בדרום וכמעט עד גבול לבנון. עם מושבים אלה נמנים לימן, שבו מחזיק איתן ורטהיימר במשק חקלאי, בוסתן הגליל ובן עמי, שבו רכשה לאחרונה משק "כוהנת הדיאטות", חלי ממן. ביישובים אלה נהנות חלק מחלקות המגורים מנוף לים, ומחיר משק חקלאי הוא כ־5 מיליון שקל. "שוק המשקים החקלאיים בפריפריה מורכב מעשירי האזור, כאלה שלא מעניין אותם לעבור למרכז, כי מרכז החיים שלהם, ובכלל זה המשפחה והעסקים, נמצאים שם". 

בוסתן הגלילצילום: אייל טואג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker