תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הביזנס 
של המחאה

לכתבה
בלומברג

בתחילת שנות ה–90 ג'רמי היימנס ניסה למנוע את מלחמת המפרץ באמצעות פקס. כיום החברה שהקים, Purpose, אחראית להתנעתן של עשרות תנועות מחאה עממיות, לכאורה, בכל העולם

מחאת העגלות, המהפכה החברתית, מהפכת היסמין, כיכר תחריר, לכבוש את וול סטריט, ה־99% — בשנים האחרונות שטפו את העולם תנועות חברתיות שקראו לשינוי. עד כמה הן היו התארגנויות ספונטניות בשטח, והאם באמת ניתן לברוא מהפכה? כשג'רמי היימנס מדבר על תנועה חברתית, אפשר לרגע להתבלבל ולחשוב שזהו סטארטאפ לכל דבר, עם יזם, משתמשים ומודל עסקי.

היימנס הוא המייסד השותף והמנכ"ל של 
חברת Purpose שהוקמה ב־2009. על פי הצהרת הכוונות שמופיעה באתר החברה, מטרתה "לבנות ולהאיץ תנועות על מנת להתמודד עם הבעיות הגדולות ביותר בעולם". האנשים שמאחורי Purpose מאמינים שהם פיצחו את המתכון ליצירתן של תנועות חברתיות ולשכפולן. לטענתם, החברה – שמעסיקה יותר מ־90 מומחים במקומות שונים בעולם – עומדת מאחורי כמה מתנועות המחאה המצליחות ביותר של השנים האחרונות, שסחפו אחריהן מיליוני בני אדם, בהן, למשל, המחאה נגד היחס לזכויות אדם והחקיקה נגד להט"בים ברוסיה במהלך אולימפיאדת החורף בסוצ'י. החברה יזמה גם את הקמפיין למען פיקוח על נשיאת נשק, Everytown for Gun Safety, בהובלתו של ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג, שגם מימן אותו מכיסו בהיקף של כ־50 מיליון דולר. יותר מ־2 מיליון בני אדם הצטרפו לקמפיין כתומכים.

בראיון למגזין TheMarker, מסביר היימנס כי המומחיות של Purpose היא בהתנעתן הראשונית של פעולות המחאה. כאשר הן כבר מבשילות ופורצות, העסק יוצא משליטתה ועובר לניהולם של ראשי התנועות. "זה ביזנס", הוא אומר, ומהר מאוד מוסיף שלמרות זאת, בבסיסו של העסק עומדת קודם כל משימה חברתית. "אנחנו בית לבניית מחאות ולאינקובציה של תנועות חדשות".

דבי קופר

המודל הייחודי של Purpose, והתמקדותה בתחום אופנתי זה, זיכו את החברה ואת העומד בראשה בכמה פרסים נחשבים בשנים האחרונות, בהם התואר "צעיר מוביל עולמי" של הפורום הכלכלי העולמי ופרס החזון של קרן פורד. בשנת 2012 דורג היימנס במקום ה־11 ברשימת "100 האנשים היצירתיים בעולם העסקים" של המגזין "פאסט קומפני".

בכל מקום שאליו מגיעה Purpose היא מקימה ארגון מקומי שמוביל את התנועה. האופן שבו היא מטפחת תנועות חברתיות מזכירה ציידי השקעות שמחפשים חברות עם פוטנציאל מעניין, או קרן הון סיכון שמאתרת יזמים שיגשימו את הרעיונות שלה ומשקיעה בהם. "Purpose מפתחת את הקונצפט הראשוני, מזהה יזם של תנועה שיכול לקחת אותו לצמיחה בקנה מידה גדול, ופעמים רבות מספקת לו מימון ראשוני", מספר היימנס. "אנחנו מרכיבים צוות של קמפיינרים שכולל מומחי דאטה, אנשי טכנולוגיה יצירתיים ויוצרי תוכן, והתפקיד שלהם הוא לאתר קמפיינים 'בסיכון גבוה' ועם פוטנציאל גדול". פעילות אחת שהחלה כך היא Foodstand, קהילה אקטיביסטית שממוקדת בשינוי שוק המזון ובהימנעות ממזון מתועש. יוזמה זו, שפועלת כחברה עסקית, מנגישה מידע באמצעות אפליקציה על שרשרת המזון של אוכל אורגני מקומי. מיזם נוסף שהוקם בעזרתה של Purpose הוא Peers, אתר שמספק כלים ושירותים לאנשים שעובדים בחברות כלכלה שיתופית כמו Airbnb ו־Uber. האתר מאפשר להם למשל למצוא שירותים בתחומם, כמו ייעוץ משפטי או שירות להחלפת מנעולים, וגם לגייס לקוחות חדשים.

 

התעוררות עממית עם מודל עסקי

למה תנועה חברתית או מיזם לתועלת 
הכלל זקוק לארגון מבוסס כמו Purpose? היימנס מסביר שהכל מתחיל ונגמר בכסף: "תנועה כזאת יכולה לצמוח גם באופן טבעי מלמטה", הוא אומר. "אנחנו, לעומת זאת, יוצרים מודלים וארגונים חדשים שמאפשרים לאנשים לעשות דברים". הוא מעריך כי ההשקעה הנדרשת לשם הקמתו של ארגון חברתי חדש נעה בין מאות אלפי דולרים ל־10־15 מיליון דולר, "תלוי את מי תוקפים". קמפיין בתחום שינוי האקלים, למשל, צריך להתמודד עם לובי שמושקעים בו מיליארדים על ידי חברות בתחום. לעומת זאת, קמפיין להעלאת המודעות הציבורית למלחמה בסוריה, שהשיקה Purpose בעלות של 1.5־2 מיליון דולר, מומן בחלקו מכסף שגוייס מהקהל הרחב. "המינוף על ההשקעה של בניית מודל יכול להיות גבוה מאוד אם עושים זאת היטב", אומר היימנס.

אי־פי

אלא שתנועות מחאה אינן מצטיינות בדבר אחד: יצירת תזרים מזומנים. מאין מגיעות 
הכנסותיה של Purpose? היימנס מסביר שלחברה שתי זרועות נוספות שעושות שימוש בידע שנצבר בה על הנעת המונים: הראשונה היא זרוע ייעוץ לארגונים ולחברות (היימנס עבד במקינזי לפני שהפך את עסקי המחאה לקריירה), והיא זו שאחראית בין השאר לשיתוף הפעולה עם בלומברג בתחום הנשק. בדרך זו נוצרו שיתופי פעולה עם גופים נוספים שאותם היימנס מאפיין כ"פרוגרסיביים" ובעלי מטרה חברתית, בהם האו"ם, גוגל ויצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס. הזרוע המניבה השנייה של החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיות עבור תנועות המחאה השונות. בזכות פעילויות משנה אלה, תזרים המזומנים של Purpose הוא חיובי. בימים אלה נמצאת החברה בשלבים מוקדמים של תהליך רישומה כחברה לתועלת הציבור (Public Benefit Corporation), מעמד שיאפשר לה לא רק למקסם את רווחיה לטובת בעלי המניות, אלא גם להפנות חלק מהם למטרות חברתיות.

 

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

אירועי האביב הערבי, ובעיקר ההפיכה במצרים ב־2012, הוכיחו כי הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מרכזי בהוצאת האנשים לרחובות והתנעת מחאה. בהרצאה שנשא היימנס באוקטובר האחרון ב־TED הוא סיפר על ענא האזארה, פעיל הודי שנלחם בשחיתות ופועל למען צדק חברתי. למרות גילו (77), האזארה הוא אחד הפעילים הדיגיטליים המתקדמים בעולם. ב־2011 הוא קרא לעוקביו לשלוח לו הודעות תמיכה במאבקו נגד השחיתות, וקיבל בתגובה כ־80 אלף הודעות. בשלב הבא קרא לאנשים להתקשר אליו. האזארה השתמש בשיטה שמקובלת במדינות מתפתחות, שבהן מנויי הטלפון משלמים על שיחות נכנסות, ולכן הם מנתקים לפני שהשיחה נענית. כ־35 מיליון אנשים צינתקו (צלצלו וניתקו) כדי להביע תמיכה במאבקו של האזארה. "זאת היתה פעולה מתואמת מהנרחבות ביותר בהיסטוריה האנושית, פשוט יוצא מן הכלל", התלהב היימנס ב־TED. "זה משקף את הכוח הבלתי־רגיל של מעמד הביניים המתפתח של הודו, ואת העוצמה שמעניקים לו הטלפונים הסלולריים. אחר כך היה בידי האזארה קובץ ענק של מספרי טלפון, והוא השתמש בו כדי לפרוש בשטח כוח אנושי אמיתי ולהוציא מאות אלפי אנשים לרחובות דלהי, כדי להעלות את השחיתות לראש סדר היום בהודו. זה סיפור מדהים".

רויטרס

כבר כילד נחשף היימנס לכוחה של הטכנולוגיה להניע שינויים. ערב מלחמת המפרץ, כשהיה בן 12 בלבד, הוא השתמש בפקס כדי להציף את משרד הקבלה של מלון אינטרקונטיננטל בז'נבה, שבו התאכסנו מזכיר המדינה האמריקאי אז, ג'יימס בייקר, ושר החוץ העיראקי טארק עזיז. היימנס קיווה שכך יצליח למנוע את המלחמה. "אין ספק בכך שמכשיר פקס בודד היווה מגבלת רוחב פס מבחינת היכולת להעביר מסר להרבה אנשים", אמר היימנס ב־TED. "אחר כך, גיליתי כלים טובים יותר".

כשבגר ייסד את אתר Avaaz, שנועד לארגן תנועות חברתיות, ושבו משתמשים כיום כ־40 מיליון גולשים. "ב־20 השנים האחרונות, חל שינוי עמוק הרבה מעבר לחידושים הטכנולוגיים. לטעמי, התרחשה תזוזה יסודית במאזן הכוחות בעולם", הסביר את הסיבה לריכוז המחאות והתנועות החברתיות שאנו רואים.

הכלים ש־Purpose מפתחת בעצמה הם טכנולוגיות שלא יפותחו בצורה מסחרית על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם כמו גוגל או פייסבוק, ובהם פתרונות לשליחת מיילים והעברת מסרים בצורה אפקטיבית, והם לרוב נגישים ופשוטים יחסית. "אנשים נוטים להתמקד יותר מדי בטכנולוגיה", אומר היימנס. "המטרה בעבודה כזו היא לערב כמה שיותר אנשים כמה שיותר ביעילות. בדרך כלל לא צריך לבנות משהו חדשני במיוחד מבחינה טכנולוגית, אלא כלי נוח וקל לשימוש. זה צריך להיות פשוט מאוד אם רוצים משהו שישמש את ההמונים".

Purpose לא היו הראשונים לזהות את הכוח של הרשת לרתום את ההמונים למען שינויים. דוגמה נוספת היא השירות הפילנתרופי Causes שהקים שון פרקר, ממייסדי 
נאפסטר ופייסבוק. השירות, ששולב כאפליקציה בפייסבוק כבר בימיה המוקדמים, אפשר למשתמשי הרשת החברתית לתמוך בארגונים ובעמותות או לנהל קמפיינים ברשת, והמטרה שמאחוריו היתה להשתמש ברשת כדי לגייס תרומות לארגונים ולחבר בין אנשים שמאמינים באותה מטרה. עד 2010, הצטרפו לשירות זה כ־90 מיליון איש שתרמו באמצעותו כ־27 מיליון דולר. ב־2014 רכשה חברת Brigade Media את השירות מידי החברה שפיתחה אותו, Philotic. גם בישראל נעשה ניסיון 
להקים אתר ייעודי לגיוס מימון לקמפיינים חברתיים, Insider, שפועל כפלטפורמה למימון ניהול והפצה של מאבקים ציבוריים ושם לו למטרה להילחם בשחיתות הון־שלטון, ולמימון ניהול והפצת מאבקים ציבוריים.

עופר וקנין

למרות שההמונים הנדרשים ליצירת מהפכות משתמשים בטכנולוגיות קיימות, כמו פייסבוק או טוויטר, ב־Purpose עוסקים בפיתוח טכנולוגיות ייעודיות שעונות על צרכים מיוחדים של תנועות חברתיות בהתהוות. נראה שהיימנס נזהר מלהסתמך על פייסבוק בהובלת מחאות: "פייסבוק היא לא אפליקציה שמתאימה לבניית תנועה. היא לא מרשה לך לצאת מהעולם שלה, והיא אינה אפקטיבית בארגון אופליין. טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם טובים בבניית מסרים סביב הקמפיין. אבל אתה רוצה שהדאטה תהיה בידיך ולא נעולה בידי חברה אמריקאית", אומר היימנס ומוסיף שלקמפיין הצינתוקים בהודו למשל, נדרשות טכנולוגיות מיוחדות, שלשם פיתוחן עומדת Purpose בקשר עם חברות טלקום. בנוסף, החברה פיתחה פלטפורמה מקוונת 
לבניית קהילות.

באחרונה ביקר היימנס בישראל והשתתף בכנס השנתי של JFN (Jewish Funders Network), ארגון עולמי שמטרתו עידוד פילנתרופיה יהודית. היימנס היה הנואם המרכזי בכנס שנערך במארס, בהשתתפות 450 אורחים. עם זאת, עד היום לא הקימה Purpose אף ארגון או תנועה חברתית בישראל. היימנס מזהה ב־V15, התנועה שקראה להחלפתו של ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו בעת הבחירות, קווים דומים לתנועת GetUp שהקים באוסטרליה. התנועה, שחברים בה יותר אנשים מאשר בכל המפלגות באוסטרליה, קמה לאחר שנבחרה ממשלה שמרנית בפעם הרביעית. "אנשים חשבו ששום דבר לא ישתנה. הבנו שבמקום לנסות לשנות את המפלגות הקיימות, עדיף ליצור תנועה של אזרחים שיניעו את המדינה בכיוון יותר פרוגרסיבי. כיום זוהי התנועה הפוליטית הכי גדולה במדינה", הוא מספר, ומעריך שדבר דומה עשוי להתרחש גם בישראל: "יש כאן די.אן.איי ומסורת של הקמת תנועות", הוא אומר, אך מדגיש שכדי לייסד תנועה משמעותית ובעלת אורך נשימה יש לבנות תשתיות פרוגרסיביות לטווח ארוך. "זה מה שאנחנו עושים, מנסים 
ליצור ארגון שגדל לאורך זמן". 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות