מנהיגות ולא פופוליזם

כשנכנס לתפקיד ראש עיריית בני ברק בשלהי 2018, אברהם רובינשטיין בוודאי לא דמיין את האתגר ההיסטורי שיתגלגל לפתחו: מגפה עולמית שמכה באופן קשה דווקא בעיר ובציבור שלו, סגר, חיילים ברחובות ותושבים שמרגישים מנודים ומצורעים. את ההתמודדות עם אתגר הקורונה הוא התחיל ברגל שמאל: הוא תועד כשהשתתף בחתונה גדולה ליד ביתו, שנערכה לאחר הטלת האיסור על התקהלויות; קופות החולים באו אליו בטענות על הפרעה בהצבת דוכני בדיקה בעיר; והוא אפילו נכנס לבידוד ממושך בשיא הגל הראשון, ונאלץ לנהל את העיר מביתו. אולם רובינשטיין התעשת במהרה: הוא הכניס לעיר את אלוף (במיל') רוני נומה שלקח את המושכות, שיתף איתו פעולה באופן מלא ולמד יחד עם קבוצת עובדי העיריה הבכירים את מלאכת ניהול המגפה.

לאחר שנומה עזב את העיר בסוף הגל הראשון של המגפה, עבר הניהול לידי עובדי העירייה, שהפכו את העיר למתקדמת ביותר בישראל מבחינת ניהול עצמי של מערך המאבק בקורונה, ניהול התושבים, פינוי החולים, הסברה עצמאית, ניהול מוסדות החינוך והישיבות בעידן הקורונה, האכיפה והרווחה. בניגוד לתדמית הלעומתית של פוליטיקאים ומנהיגים חרדים, רובינשטיין ואנשיו אינם מהססים להטיל אכיפה קשוחה של קנסות וסגירת בתי עסק על תושבי עירו. הם גייסו לשם כך ועדה של רבנים בתמיכה רפואית של מומחים, ומוכיחים שמנהיגות אמיתית רחוקה מאוד מפופוליזם. ל־TheMarker אמר רובינשטיין כי "אין ספק שזה קשה, אבל אני צריך לדאוג לבריאות התושבים ולא לפופולריות שלי. על מרדכי היהודי היה כתוב 'רצוי לרוב אחיו' ולא 'רצוי לכל אחיו'".

בני ברק היא עדיין עיר אדומה, ותתקשה ליהפך לירוקה לאור התנאים הדמוגרפיים היחודיים שבה. אך למרות תנאי הפתיחה הקשים מאוד של משפחות גדולות שחיות בבתים צפופים, העיר הצליחה בפעולה נחושה ועקבית לצמצם את חלקה היחסי בנתח החולים החדשים במדינה לעומת הגל הראשון, והיא ממשיכה להשתפר. מנהיגות בסגנון מקצועי ולא פופוליסטי היא המפתח למלחמה בנגיף שאי אפשר לסגור איתו דילים ולעגל פינות.