אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דילמת הנציג וכסף של אנשים אחרים: המבוך המוסרי של המשקיעים בהיי-טק

E
שתפו בפייסבוק

במפגש בין כסף גדול לרעיונות שאפתניים אורבים לאנשי ההון-סיכון מכשולים אתיים ■ מהמרדף והתחרות העזה, דרך הפיתוי לתשואה מהירה ועד לתסמונת אדם נוימן: האם בהיי-טק לכסף יש ריח אחר?| ירון כהן צמח

1 | כסף של אנשים אחרים

כקרנות הון סיכון מגייסות כסף ממשקיעים ומנתבות אותו לאפיקי תשואה. לרוב, הכסף שמושקע בסטארטאפים הוא "כסף של אחרים" (Other people Money או OPM), על המשמעויות הנגזרות מכך: מנהל הקרן רודף אחרי תשואות, אולם גם פועל כדי להיטיב עם עצמו (בצורה של מוניטין או דמי ניהול). הוא מצוי במה שמכונה "דילמת הנציג", שנובעת מפערי המידע בינו לבין בעלי ההון המושקע, ומהצורך ליטול סיכונים על חשבונם, ודילמה זו עלולה להוביל אותו להשקיע במיזמי שווא או במיזמים שהם אמנם עתירי תשואה, אך בלתי מוסריים (כמו בטכנולוגיות של ריגול עסקי, כמו במקרה של NSO), או להשקיע בטרנדים רווחיים לטווח קצר בלבד. תוצאה אפשרית היא סיכון המוניטין של הקרן ושל בעלי ההון המושקע, ששמם נקשר לחברות אלה.

2 | הרווח הוא המוצר

היזם מאמין שמרגע שקיבל את ההשקעה, הוא פנוי לממש את חזונו. משקיעים, שמחפשים רווח, עלולים להסיט אותו ממטרתו בהתאם למה שלדעתם עשוי להביא להם יותר תשואה. הם יכולים לדחוק בו להקדים ולהשיק את המוצר גם אם הוא עדיין לא מוכן, או לדחוק את היזם מניהול החברה או משקיעים פוטנציאליים נוספים. סכנה מוסרית נוספת היא דחיפה להנפקה (IPO) או לאקזיט מהיר, כדי לקבל החזר על ההשקעה, גם אם עדיין אין מוצר או רווחים או בניגוד לרצונו של היזם.

3 | אחלה רעיון, אבל תזכיר לי מי אתה?

משקיעים שומעים רעיונות רבים במסגרת עבודתם. אחת הדילמות שעלולות להתעורר עקב כך היא שהמשקיע יתלהב מרעיון למיזם מסוים, אך לא מהיזם עצמו. קיים פיתוי לגנוב את הרעיון של היזם וליישם אותו בבית או בחברה אחרת, אליה המשקיע מרגיש חיבור חיובי יותר.

4 | תסמונת אדם נוימן

המקרה ההפוך הוא דווקא להאמין ליזם כריזמטי ומשכנע וללכת שבי אחריו (הוא היה ב־8200!), תוך כדי התעלמות מתוכן המיזם או מפעולותיו הלא־מוסריות. מקרה אדם נוימן, מייסד WeWork, ממחיש זאת היטב. משקיעים רבים נתנו לו את כספם מבלי לבדוק מה הוא עושה איתו ואיך זה מקדם את האינטרס של הקרן.

5 | המרדף

גם משקיעי הון סיכון נמצאים בתחרות עם קרנות אחרות, ותחרות זו עשויה להביא ל"עיגול פינות" – השקעה ברעיונות לא מגובשים, ביזמים או במיזמים מפוקפקים, שבירה של קודים אתיים (כמו שקיפות, נאמנות, יושרה), הצגת שווא של רווחים ואף ריגול עסקי.

6 | מוסר? זה סוג של דג

כמו בהשקעות אחרות, גם השקעות הון סיכון, שמתעדפות רווחים על פני כל דבר אחר, עלולות להביא לידי התעלמות משיקולים מוסרים בשם "העסקים". זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתעלמות משיקולים מוסריים של המוצר עצמו – כמו השקעות בפורנו או הימורים או כל מוצר שהמודל העסקי שלו מבוסס על התמכרות של משתמשים או לקוחות; בהתעלמות מסוגיות מוסריות בשימוש העתידי של הטכנולוגיה, כגון פגיעה בסביבה או טכנולוגיה שתנוצל לפגיעה בבני אדם; או בהתעלמות משיקולים ארגוניים כגון העסקה פוגענית של עובדים.

7 | עיוורון מוסרי

הסיכון הבסיסי ביותר הוא חוסר היכולת לזהות "אירוע מוסרי", ולהתייחס אליו בהתאם. בשונה מסתם "התעלמות" מסוגיות מוסריות, כאן השאלה היא אם המשקיע בכלל מודע לכך שלפעולתו יש ממד אתי, ולסוגיות האתיות (כמו שהוצגו כאן) שעולות בפעולותיו, או שמבחינתו, תחום השקעות ההון סיכון הוא תחום שמכוון רק אל הרווח והסוגיות המוסריות בכלל אינן עולות על דעתו.

הכתבות המומלצות

כתבות ראשיות באתר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות