לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 100

בנימין נתניהו

יו"ר האופוזיציה ויו"ר מפלגת הליכוד
חגי עמית
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

ב־1953 פרש דוד בן גוריון מראשות הממשלה בפעם הראשונה. הסיבות לכך היו רצף של שערוריות בינלאומיות ועייפות החומר. הוא היגר לנגב והתיישב בקיבוץ שדה בוקר, רק כדי לחזור ב־1955 לתפקיד שר הביטחון, ומיד אחר כך לראשות הממשלה. שמונה שנים אחר כך, ב־1963, התפטר בן גוריון בפעם השנייה, כתוצאה ממתח נפשי. גם הפעם הוא לא החזיק מעמד זמן רב מחוץ למערכת הפוליטית, ושב כעבור שנתיים בראשות מפלגה חדשה שהקים – רפ"י. הוא קיבל עמה אמנם עשרה מנדטים, אבל עד לפרישתו הסופית ב־1970 לא חזר להנהיג את המדינה.

קורותיו של ראש הממשלה הראשון מעניינות אותנו מאחר שבנימין נתניהו אוהב למדוד את כהונתו ביחס אליו – האיש שעד נתניהו, כיהן כראש ממשלה לתקופה הארוכה ביותר. גם עבור נתניהו, חילופי השלטון ביוני האחרון היו הפעם השנייה בקריירה שלו שבה פינה את בית ראש הממשלה. השאלה שנותרה תלויה ועומדת היא אם גם בתחום זה הוא יעקוף את בן גוריון, ויחזור לשלטון בפעם השלישית.

מבחינתו של נתניהו, התשובה ברורה. כשלושה חודשים אחרי שפינה את משרד ראש הממשלה, הוא מתנהל כמי שנמצא בסך הכל בהפסקה זמנית. לכאורה, הוא כבר אינו משפיע על סדר היום. החדשות היחידות בנוגע אליו נוגעות למזגן המקולקל בקיסריה שהוא מבקש לתקן על חשבון המדינה, הסוויטה במלון דן כרמל בחיפה שעליה הוא קיבל הנחה לא סבירה, והאי של המיליארדר לארי אליסון אליו הוא טס בהוואי. כמו בעבר, הידיעות על אודות הדרכים הפגומות שבהן הוא ומשפחתו מנסים לחסוך כסף מעוררות דחייה אצל מתנגדיו, ואדישות אצל אוהדיו.

אלא שנתניהו רחוק מלהיות קוריוז. מעמדו בליכוד חזק כתמיד, שלוחיו ממשיכים לשגר הצעות מפליגות למי שהם מזהים כחוליה החלשה בקואליציה – שר הביטחון בני גנץ – בניסיון לפרק את ממשלת השינוי, ובסקרי הבחירות הוא ממשיך להוביל את המפלגה הגדולה בישראל בפער ניכר. העוצמה הזו הופכת את נתניהו לכוח שמבטיח את לכידותה של קואליציית השינוי. כל זמן שכל אחד ממרכיביה יודע כי החלופה היחידה למצב הנוכחי היא החזרת השלטון לידי נתניהו ויציאה לגלות באופוזיציה, הוא לא יפרק את החבילה.

בנט, לפיד, סער וחבריהם ממשיכים להשוות את עצמם לנתניהו ולהתייחס אליו במהלכים שהם מבצעים – בין אם בניהול משבר הקורונה, ובין אם בניהול קופת המדינה. הוא קנה המידה שלהם להשוואה. כשגורמים במשרד ראש הממשלה מנסים להמחיש את איכות הניהול של משבר הקורונה, לדוגמה, הם מדגישים את הניהול המסודר של הקבינט, ההכנה לפני הישיבות והניסיון להגיע להסכמות, שעומדים בניגוד לישיבות הסוערות בתקופת קודמם; כשליברמן מדבר על התמודדותו עם המגפה, הוא מבטיח לא לפזר כסף באופן חסר הבחנה כמו בממשלת נתניהו.

לבד מהיותו האיום הפוליטי שמדביק את הממשלה – נתניהו הוא גם המכשול הגדול בפני הרחבת הקואליציה המכהנת. הוא האיש הניצב בגופו בין המפלגות החרדיות לבין כניסה לממשלה. אם הוא היה מפנה את מקומו, היו מזנקים הסיכויים להשתלבות ש"ס או יהדות התורה בקואליציה. כל זמן שהוא שם, הפוליטיקאים החרדים חוששים מתגובת בוחריהם אם ינטשו את ביבי.

נתניהו הוא גם הסמן הימני המשמעותי של הממשלה המכהנת ברמה המדינית־ביטחונית. נכון שמעולם לא כיהן בישראל ראש ממשלה ימני יותר מבנט, אבל גם מעולם לא כיהן בישראל יו"ר אופוזיציה ימני בעל עוצמה דומה לזו של נתניהו – שנמצא ברקע כדי לוודא שבנט לא יחרוג מהשורה ברמה המדינית. ויש לו עוד תפקיד במערכת הפוליטית כיום. הנוכחות שלו באופוזיציה מהווה תזכורת לכך שיש מחיר להסתבכות של פוליטיקאים בפלילים ולהכרזת מלחמה נגד מערכת המשפט. כל עוד הוא מבלה לילות ארוכים במשכן הכנסת, הציבור הרחב יכול לשאול את עצמו מהן הסיבות שהביאו אותו לשם.

עוד מוקדם להעריך לאן מועדות פניו של ראש הממשלה לשעבר. הציבור הישראלי עוד לא התרגל לכך שהוא כבר אינו האיש המחזיק במושכות, בדיוק כפי שהוא עוד לא מפנים שבנט הוא ראש הממשלה. כשההפנמה תגיע – ייתכן כי העוצמה שנתניהו מפגין תיסדק.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם