לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 93

יאיר אבידן, משה ברקת, ענת גואטה

המפקח על הבנקים; הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון; יו"ר הרשות לניירות ערך
מיכאל רוכוורגר
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

בתחום הפיקוח על הגופים הפיננסיים בישראל קיימת זה שנים רבות חלוקה רשמית לתחומי אחריות מוגדרים: על פעילות הבנקים אחראי הפיקוח על הבנקים, שבראשו מכהן כיום יאיר אבידן; על התנהלות בתי ההשקעות וחברות הביטוח אחראית רשות שוק ההון והביטוח בראשות משה ברקת; ואילו על בורסה ומסחר בניירות ערך מופקדת רשות ניירות ערך בראשות ענת גואטה. לכאורה, היה בחלוקה הזו היגיון רב, אולם בפועל, לא זו בלבד שהיא התקיימה רק "על הנייר", כשתחומים מסוימים היו נתונים להתערבות של כמה רגולטורים, אלא שחלק ניכר מפעילות הרגולציה התבצעה למראית עין בלבד. כתוצאה מכך, תחומים פיננסיים שלמים – בהם ספקי אשראי שאינם בנקים, גמ"חים חרדיים, וכל העולם של השוק האפור הסובל מתדמית בעייתית – התנהלו ברוגע מבלי שאף אחד מהרגולטורים הללו באמת טרח לפקח עליהם.

המציאות הפיננסית הנוכחית, והחידושים הטכנולוגיים של השנים האחרונות, אינם מאפשרים את המשך קיומו של מצב העניינים הזה, שכן מספר הגופים הפיננסיים החדשים שהתחילו לאחרונה את פעילותם גדל והולך, ולפי שעה הם לא מפוקחים על ידי אף אחד משלושת הרגולטורים הללו. כך למשל, התחומים החדשניים של הבנקאות הפתוחה, כלומר של שימוש פתוח במידע הפיננסי של הלקוח כדי להציע לו הצעות מתחרות (API), והמהפכות בעולם של הארנקים הדיגיטליים, אפליקציות התשלומים ושירותי התשלום החדשניים (PSD), נותרו מחוץ לשלוש הטריטוריות. בעוד שעל השוק האפור לא היה אף מפקח שהתנדב לפקח, על תחומי העתיד רצו כל הרגולטורים לפקח – וכך נפתחה מלחמת המפקחים הפיננסיים. נכון להיום, הפיקוח על שני התחומים האלה מפוצל ככל הנראה בין שלושתם. בנק ישראל מתעקש שכל מה שהבנקים עושים, גם בתחומי ה־API וה־PSD, יהיה אך ורק באחריותו, ואילו רשות שוק ההון מעלה דרישות דומות לגבי הגופים הנמצאים תחת פיקוחה.

העולם החדשני של הפינטק אמור היה לכאורה לעבור לרשות ניירות ערך, אבל גם זה תחת הגבלות של גודל. בנק ישראל דורש שחברות פינטק גדולות יעברו אליו, וראש רשות שוק ההון בכלל מתנגד להעברת אחריות כלשהי לרשות ניירות ערך ודורש שהכל יהיה תחת פיקוחו. במסגרת חוק ההסדרים אמנם נקבע שהפיקוח על תחום ה־PSD יעבור לרשות ניירות ערך, אבל עם סייגים. כל מה שקשור לבנקים יישאר בפיקוח על הבנקים, וכל מה שקשור לגופים המוסדיים נותר עמום.

הבלגן הבלתי פוסק הזה גובה מחיר עצום מהצרכן הישראלי. כבר שנים שישראל היא אחת מיזמות הפינטק הגדולות בעולם, אבל כמעט כל חברות הפינטק הישראליות נמנעות מפעילות בשוק המקומי בגלל האי־סדר בפיקוח, שמונע מהן לקבל רישיון. מובן כי חוסר הבהירות הנוכחי לא יכול להימשך. השאלה מי מפקח על מה ואיך חייבת להתבהר ובמהרה, כדי שישראל לא תישאר מחוץ למגמת החדשנות הפיננסית בעולם. הקמתה של ועדה שתבחן את מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל, בהתאם להמלצה המופיעה בחוק ההסדרים, היא לפיכך הכרחית.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם