לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 91

יועז הנדל

שר התקשורת
רפאלה גויכמן
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

המסע של יועז הנדל חזרה לכיסא שר התקשורת, אחרי הפוגה של כחצי שנה, הוא בין המעניינים שיש כיום בכנסת. בתוך שנתיים וחצי הוא עבר בין ארבע מפלגות יחד עם שותפו למסע, צבי האוזר, הצהיר שלעולם לא ייקח חלק בממשלה שמבוססת על תמיכת הערבים, ישב בממשלה (לתקופה קצרצרה) תחת בנימין נתניהו – וכל זה כדי להגיע למקום שבו הוא נמצא כעת, ממשלה בתמיכת מפלגת רע"ם.

משרד התקשורת שמנהל בשגרה את אפיקי השידור בטלוויזיה, את תחום המדיה והטלקום ואפילו את הדואר, נחשב אפור, כזה ששרים לא נלחמים כדי להגיע אליו. עוד ג'וב. רבים גם טוענים שהמשרד בכלל צריך להיות רשות סטטוטורית מקצועית, ללא התערבות פוליטית. הוכחה לכך קיבל הציבור הישראלי בשנים האחרונות, כשהנעשה במשרד הוא חלק מחומרי החקירה בפרשות השחיתות בהן מעורב לכאורה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ומנכ"ל המשרד לשעבר, שלמה פילבר, הוא עד מדינה. למרות זאת, הנדל, שבעברו קריירה בתחום התקשורת, ביקש לחזור למשרד שממנו פוטר בדצמבר 2020, אחרי שבעה חודשים בתפקיד.

בסיבוב הקודם והקצר שלו, חילץ הנדל את המשרד משיתוק על רקע חקירות תיק 4000. סוגיות חשובות נתקעו במשך שנים, כמו פרישת סיבים אופטיים, פרישת רשתות סלולר מדור 4 ו־5 ורפורמות בדואר ובשוק השידורים שלא קודמו. כל זה השתנה בתוך פחות משנה.

כשברקע שינויים טכנולוגיים אדירים – הנדל מעצב כיום את עתיד תשתית התקשורת והשידורים בישראל, ויש לכך חשיבות לאומית עצומה. הוא זוכה לקרדיט מוצדק על הרפורמות שבהן התחיל המנכ"ל הקודם נתי כהן, שאותו פיטר והחליף בלירן אבישר בן־חורין. רבים הרימו גבה לגבי המינוי, שכן לאבישר בן־חורין אין רקע בתחום התקשורת, אולם המינוי מוכיח את עצמו עד כה כמוצלח.

הנדל הבין את גודל האירוע ואת ההזדמנויות הכלכליות שבקידום אינטרנט מהיר ויציב – בעיקר בעידן הקורונה שבו רבים לומדים ועובדים מהבית. רפורמת הסיבים היא מהפכה בתחום הגלישה באינטרנט שהיה תקוע במשך שנים, והמצב היה כה חמור עד שישראל דורגה בין המדינות האחרונות במהירויות הגלישה. אולם, הנדל גם קיבל הנדל החלטה בעייתית בתחום זה, כשביטל את חובת האוניברסליות על HOT ובזק – שתי חברות התשתית הגדולות בישראל, שבעקבות ההחלטה לא יצטרכו להגיע לכל פינה בישראל אם הדבר לא משתלם להן. הפריפריה החברתית והגיאוגרפית תיאלץ לחכות שהנדל יצליח לגייס כסף לקרן שהקים כדי לספק להן מענה חלופי, ובינתיים הפערים בין מרכז לפריפריה – בין החזקים לחלשים – ימשיכו לגדול.

בחוק ההסדרים שמחכה בימים אלה לאישור הכנסת, מקדם הנדל מהלך לפרישת תשתיות סלולר מתקדמות של דור 5. גם בתחום זה הוא קיבל החלטה שנויה במחלוקת, כשאישר את עסקת הרכישה של גולן טלקום על ידי סלקום – וצמצם בכך את התחרות בשוק. כעת, כשגם חברת אקספון נמצאת על המדף, נותר לקוות שמחירי הסלולר לא יזנקו שוב.

מבחן נוסף של הנדל יהיה הרפורמה בשוק השידורים – פרויקט הדגל הבא שלו. התחום כולו עובר מהפך, וחברות הכבלים והלוויין עוברות לשדר באינטרנט. נטפליקס ואמזון תופסות נתח גדל והולך מהמינויים, על חשבון חברות ישראליות. גם הטלוויזיה המסחרית נפגעת מהעברת תקציבי פרסום לגוגל ופייסבוק וכל זה משפיע על ההשקעה ביצירת תוכן ישראלי. ועדת פולקמן שהקים הנדל היתה אמורה לייצר תשתית לחוק שהנדל יקדם, אולם הוועדה לא נלחמת בזליגת ההון לענקיות שמגיעות מחו"ל, לא מטילה עליהן חובה להשקיע בתוכן עבור הציבור הישראלי, וגם מצמצמת את חובת ההשקעה של גופי השידור המקומיים. אם הנדל ירצה לשמוע יותר עברית בטלוויזיה, הוא יצטרך לקבל החלטות אמיצות יותר.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם