לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 64

צבי אקשטיין, יוחנן פלסנר

ראש מכון אהרן במרכז הבינתחומי; ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה
מירב ארלוזורוב ואיתן אבריאל
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

ספק אם רבים בציבור בישראל הכירו את פרופ' צבי אקשטיין לפני שהגיע לגמלאות. אקשטיין, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ובית הספר למינהל עסקים וורטון, הוא אמנם חוקר מוכר בתחומי הכלכלה בארץ ובעולם, ולפני כעשור וחצי כיהן במשך חמש שנים כמשנה לנגיד בנק ישראל, אולם כל אלה מתגמדים לעומת העשייה שלו בעשור האחרון, כשנהפך תחילה למעצב מדיניות מוביל בתחום הפערים והשכר, ובחמש השנים האחרונות לכלכלן המשפיע על קביעת מדיניות כלכלית בישראל.

השינוי החל עם הפרישה של אקשטיין מאוניברסיטת תל אביב, והמעבר לבית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה, שם יזם את הקמת מכון אהרן למדיניות כלכלית. המכון עוסק במחקרי מדיניות כלכלית, עם התמקדות בשוק העבודה, פריון, החברה הערבית ונושאים נוספים. על פי הצהרת הכוונות שלו, המופיעה באתר המכון, מטרתו היא "לתמוך בצמיחה כלכלית ובחוזק חברתי בישראל על ידי עיצוב אסטרטגיה והצעות לתוכניות מפורטות למדיניות כלכלית המבוססות על ידע בינלאומי מעודכן", ואת זה בדיוק הוא עושה: מפרסם מחקרים בתחומי המדיניות הכלכלית, מתוך מטרה ברורה להשפיע על מקבלי ההחלטות במשרד האוצר, בנק ישראל, משרד העבודה והכלכלה ומשרד ראש הממשלה.

גופים מסוגו של מכון אהרן ידועים יותר בשם האמריקאי שלהם, Think Tanks. בדרך כלל אלה עמותות ללא מטרת רווח, העוסקות בהשפעה על המדיניות הלאומית באמצעות מחקר ושתדלנות בקרב חברי כנסת, למשל על ידי הכנת הצעות חוק ששוכבות במגרה – עד אשר צצה ההזדמנות הפוליטית להוציא אותן משם, להניח אותן בידיו של חבר כנסת פעלתני, ולקוות שיהפכו לחוק.

זכות הראשונים בפרסום מחקרים כלכליים מתוך מטרה להשפיע על מעצבי המדיניות הכלכלית בתוך ממשלת ישראל שמורה לפרופ' דן בן דוד, כיום במרכז שורש. בהמשך נכנסו לזירה הזו גם מרכז טאוב, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובעשור האחרון המכון הימני־שמרני קהלת. אולם זהו מכון אהרן, בניהולו של אקשטיין, שנושא את הלפיד הזה, ומשפיע יותר מכל על עיצוב המדיניות הכלכלית של ישראל באמצעות ידע אקדמי ומקצועי שעומד לרשות הממשלה. בכך, מכון אהרן הוא כיום מכון המחקר והמדיניות הכלכלית המשפיע ביותר בישראל.

מבין כלל המכונים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת יוחנן פלסנר, הוא בעל התקציבים הגדולים ביותר, מספר העובדים הרב ביותר, ונפח הפעילות הרחב ביותר – כולל, למשל, מכון סקרים מיומן משלו. גם עתה המכון משפיע במחקרים, בסקרים ובשתדלנות שלו, אבל פחות מבעבר. מדוע? ראשית, בעוד שלמכונים אחרים יש קו אידאולוגי קיצוני – פורום קהלת הוא ארגון ימני שמרני ומכונים אחרים מקדמים אג'נדה סוציאליסטית – המכון לדמוקרטיה נמצא באמצע הדרך האידיאולוגית, מקום שאינו מלהיב וסוחף. שנית, המכון ממשיך להתבסס על תרומות של איש אחד, המייסד של רשת הום דיפו האמריקאית, איש העסקים ברני מרכוס, והוא אינו יכול לאמץ מדיניות שאינה מקובלת על הבוס הגדול.

המכון לדמוקרטיה נהנה ממוניטין של מקצוענות, והכנס השנתי שלו הוא עדיין "כנס דאבוס" הישראלי שאליו מגיעים ראש הממשלה, השרים ומקבלי החלטות, אבל ההשפעה שלו פוחתת אל מול מכונים אגרסיביים יותר, לוביסטים מסחריים ועמותות החברה האזרחית שיודעים גם להוציא אנשים להפגנות ברחובות.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם