לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 63

טל דוד

ראש התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים
שגיא כהן
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

מחשוב קוונטי צפוי לחולל מהפכה של ממש ביכולות האנושיות בעשורים הקרובים – עם פוטנציאל לפריצות דרך טכנולוגיות חסרות תקדים. התחום אמנם נמצא עדיין בשלביו המחקריים הראשונים, אך מדינות וחברות בעולם מתחרות זו בזו בדרך לפיצוח היכולות הטמונות בו.

המחשב הקוונטי מבוסס על עקרונות תורת הקוונטים שלפיה מערכת יכולה להימצא בכמה מצבים בו־זמנית. כך, להבדיל משני המצבים הלוגיים שעליהם מתבססים המחשבים הקיימים כיום, 0 או 1, המחשב הקוונטי מבוסס על קיוביטים (Qubits) שערכם יכול להיות גם 0 וגם 1 בו־זמנית. מחשב כזה יהיה מסוגל לבצע חישובים מהירים לאין שיעור ממחשב רגיל, ויישומים אפשריים של טכנולוגיה זו עשויים להיות תקשורת מוצפנת וחסינה לחלוטין לפריצות, סימולציות שלא ניתן לבצע במחשב רגיל, פיתוח חיישנים רגישים שלא קיימים כיום ופיתוח חומרים חדשים. מחשב קוונטי יוכל לסייע בפיתוחים מתחומי הכימיה, הפיננסים, הפיזיקה והאקלים ורבים אחרים.

בישראל התגבשה ההבנה שצריך להיות עם האצבע על הדופק ולקדם באופן אקטיבי את המו"פ בתחום, כדי להבטיח שהמדינה ניצבת בקו הראשון של המחשוב הקוונטי. ב־2019 הוקמה תוכנית לאומית למדע וטכנולוגיות קוונטים, מיזם משותף למועצה להשכלה גבוהה, רשות החדשנות, ומשרדי הביטחון, המדע והאוצר. בראש התוכנית הוצב ד"ר טל דוד, בעל דוקטורט בפיזיקה קוונטית מאוניברסיטת בן גוריון, ובעל ניסיון רב בתעשייה, הן בסטארטאפ בתחום הלייזרים והן בתעשיה הביטחונית בתחום החישה הקוונטית. בשנים האחרונות עובד דוד במפא"ת במשרד הביטחון.

התוכנית, בהיקף של יותר מ־1.25 מיליארד שקל עד 2025, מקדמת את תחום הקוונטים בישראל באמצעות מימון של מחקר בסיסי, הכנת תוכניות לימוד, הענקת מלגות לימוד ומחקר, וכן הקמת תשתיות פיזיות לצורך ייצור ואפיון מכשירים קוונטיים וקיום שיתוף פעולה בינלאומי. היא כבר הובילה לגידול של כ־25% במספר החוקרים האקדמיים בתחום בישראל (המטרה היא להכפיל את מספרם), ולקפיצה משמעותית מתעשיות ספורות לכ־30 תעשיות הפועלות בליבת תחום הקוונטים, וכוללות חברות סטארטאפ בתחומי החומרה, התוכנה והרכיבים לטכנולוגיה קוונטית.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם