לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 43

ערן יעקב, יהלי רוטנברג, יוגב גרדוס, שירה גרינברג, קובי בר נתןערן יעקב, יהלי רוטנברג, יוגב גורדוס, שירה גרינברג, קובי בר נתן

מנהל רשות המיסים; החשב הכללי; מ"מ ראש אגף תקציבים; הכלכלנית הראשית; הממונה על השכר
נתי טוקר
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

השנה האחרונה תיזכר כשנת משבר חריף בצמרת משרד האוצר. תחת הממשלה הקודמת והשר ישראל כ"ץ, עזבו בזה אחר זה בטריקת דלת שלושה בכירים במשרד: החשב הכללי המוערך רוני חזקיהו, שהקדים את סיום הקדנציה שלו לאור המצב הפוליטי; ראש אגף התקציבים שאול מרידור, שעזב במחאה על ההתנהלות הדרג הפוליטי ומה שהוא כינה "התנהלות קלוקלת"; והשיא היה בהתפטרותה של מנכ"לית המשרד קרן טרנר, מקורבתו של כ"ץ. גם עזיבתה היתה על רקע היחס של כ"ץ ובכירים בממשלה לדרגים המקצועיים במשרד.

שורת העזיבות הזו מאירה באור בעייתי את בכירי המשרד שנותרו בתפקידם למרות הפגיעה בדרגים המקצועיים. הרשימה הזו כוללת את בכירי האוצר – ראש רשות המסים, ערן יעקב, שכיהן כמ"מ מנכ"ל המשרד עד שסר חינו והוא הודח על ידי כ"ץ; היועץ המשפטי אסי מסינג, שעמד לעתים קרובות בחזית המאבק נגד כ"ץ; יוגב גרדוס, שמונה על ידי כ"ץ למ"מ ראש אגף התקציבים; החשב הכללי יהלי רוטנברג, אף הוא מינוי של כ"ץ; הממונה על השכר קובי בר נתן; הכלכלנית הראשית שירה גרינברג; ובכירים נוספים בדרגים שונים. האם היושרה המקצועית של אותם בכירים אפשרה להם לשתף פעולה עם החלטות פוליטיות המנוגדות לעתים לכל עמדות דרגי המקצוע?

שיחות עם בכירים באוצר מציגות תמונה מצפונית מורכבת יותר. חלקם סברו כי במשבר כלכלי אדיר כזה חיוני שיישארו אנשי מקצוע שיוכלו לבצע וליישם תוכניות כלכליות. אחרים משוכנעים שהאשמה מוטלת גם על הבכירים המתפטרים, ש"התבלבלו" וניסו להשליט את דעתם, ובכירים נוספים מודים שהם פשוט חיכו בסבלנות עד שהמשבר הפוליטי ייגמר והם יוכלו להתחיל לעבוד.

2020 היתה שנה אנומלית לחלוטין לא רק בגלל היחסים בתוך הצמרת הפוליטית. הנהלת משרד האוצר אמנם הובילה תוכניות סיוע חסרות תקדים בהיקף של 202 מיליארד שקל (תקציבי ואשראי) והצליחה – בזכות ההייטק כמובן – להפחית משמעותית את הפגיעה הכלכלית בישראל. אבל כפי שיודע כל פקיד ממשלתי בכיר, להוציא כסף זה קל. בכירי האוצר התנהלו בשנה הזו תוך הרחבה פיסקלית חסרת תקדים שהזניקה את הגירעון בפעילות הממשלה לנתון דו־ספרתי, הגבוה ביותר מאז שנות ה־80. החוב של ישראל זינק לשיא של כמעט טריליון שקל. אם יגאל הורביץ, שר האוצר בתחילת שנות ה־80, כונה "יגאל אין לי", כ"ץ ובכירי משרדו ראויים ב־2020 לכינוי "יש לי – ולמה לא תקחו עוד קצת". ואמנם, ב־2020 כמעט לא היו עימותים משמעותיים של בכירי האוצר מול קבוצות לחץ. איש לא ניסה לגעת בקצות שערותיו של המגזר הציבורי; לא היו קיצוצים בפעילות הממשלה; ולא היו רפורמות שהביאו לעימותים מול גדודי לוביסטים ומשרדי עורכי דין.

המבחן הגדול של צמרת משרד האוצר, הדרג שאמור להוביל את המדיניות הכלכלית של ישראל, הוא כיצד נצליח להתאושש מהמשבר. תקציב המדינה הקרוב לשנים 2021־2022 כולל רפורמות משמעותיות, שחלקן קודמו עד כה למרות התנגדות של קבוצות לחץ ותאגידי הענק של ישראל, בהן למשל הרפורמה ביבוא. באגף התקציבים במשרד האוצר מעולם לא האמינו שיצליח להביא לאישור הממשלה חוק הסדרים כל כך עב כרס ומורכב. מנגד, הממשלה ביצעה התקפלות מפוארת בפני קבוצת הלחץ החזקה ביותר והכשירה את שרץ "הגדלות הרמטכ"ל" – ניפוח הפנסיות של אנשי הקבע – בעלות של מיליארד וחצי שקל. בר־נתן וגרדוס גילו סממני עצמאות והפיצו מכתב התנגדות, אבל בזה זה נגמר.

בהיבט הכנסות המדינה ממסים, בחודשים הראשונים של 2021 הצליח יעקב להזניק אותן לשיא, הרבה מעבר לתחזיות, אבל היה לו לא מעט מזל – סייעו לכך מחירי הנכסים והמניות שזינקו, והתפוצצות בשוק הנדל"ן. החשב הכללי רוטנברג ביצע מדיניות מוצלחת של גיוסי חוב וגיוון את מקורות המימון עם יותר הנפקות בחו"ל, בזכות שמירה על דירוג האשראי של ישראל. אבל בעידן שבו מחיר הכסף כל כך נמוך, וכשישראל נמדדת בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בעולם שקרסו בחדות בקורונה, לא בטוח שההישג הזה משמעותי כל כך. הכלכלנית הראשית באוצר, יחד עם בנק ישראל, היתה זו שנאבקה להפחתת ההגבלות בסגרים, ובעיקר לכוון אותן אל מוקדי התחלואה ולמנוע פגיעה בעסקים עתירי פריון – מדיניות שאכן מנעה פגיעה קשה יותר בקורונה. היא גם שותפה להובלת מהלך ב־OECD למיסוי הענקיות הבינלאומיות.

השנים הקרובות צפויות להיות קשות עוד יותר עבור הנהלת האוצר. היעד לטוח הרחוק הוא להוריד את רמת החוב האדירה, לאחר שהיחס בין החוב לתוצר זינק ב־2020 ל־72.4%. הממשלה תיאלץ מצד אחד לבצע קיצוץ בהוצאותיה, אבל מצד אחר להציג תוכניות לצמיחה מואצת. המשמעות של מדיניות כזו היא להיאבק בקבוצות לחץ חזקות; לעמוד ביעדים בתחום התעסוקה, בעיקר מול המגזר החרדי; להפחית את יוקר המחיה; להגביר את התחרות, בעיקר בכלכלה הדיגיטלית ובתחומים שאליהם חודרות יותר ויותר הענקיות הבינלאומיות; ובעיקר לבצע שינוי עמוק במגזר הציבורי כדי לייעל את השירות לאזרח. האם אותה הנהלת האוצר שהסכימה להירמס תחת הדרג הפוליטי ב־2020 תוכל לייצר את השינוי הגדול בשנים הקרובות?

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם