לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 40

תמר זנדברג, גלית כהן

השרה לאיכות הסביבה; מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה
ישראל פישר
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

המשרד להגנת הסביבה נהפך בשנים האחרונות מפרס תנחומים לשרים שלא זכו בתיק נחשק – לאחד המשרדים הקולניים ביותר. לשינוי במעמד תורמים כמובן משבר האקלים ותופעות הטבע שמורגשות היטב כבר היום בעולם, אך גם אסונות סביבתיים, כמו דליפת הנפט בים התיכון שהובילה לזיהום גדול בחופים, העצימו את כוחו של המשרד והגבירו את המודעות לפועלו.

מי שצפתה בשינוי הזה מתרחש היא מנכ"לית המשרד, גלית כהן, שעובדת בו כבר כ־20 שנה, מאז שעזבה את תחום ההוראה. כהן, שבתפקידה הקודם היתה סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד, היא אשת מקצוע עם תואר ראשון במדעי כדור הארץ ותואר שני בגיאוגרפיה – מתחומי הליבה שבהם עוסק המשרד. בשיחות עמה היא מספרת על השינוי שחל במעמד המשרד, אך אומרת שמעל לכל, ההבדל הוא באופן שבו המשרד תופש את עצמו.

כהן, שעבדה במשרד תחת שרים רבים, מונתה לתפקיד על ידי השרה החדשה, תמר זנדברג. בתחילת כהונתה של זנדברג נראה היה כי המשרד רשם הצלחה חשובה, עם העלאת מס הבלו על הגז הטבעי ומוצרי דלק נוספים – כדי שיהיה מעין מס פחמן. המס החדש אמנם יוביל לעלייה של עד 5% במחיר החשמל עד 2028, מאחר שייקר את הדלק העיקרי המשמש לייצור חשמל בישראל; אבל במשרד מקווים גם שהוא יתרום לשינוי התנהגותי אצל הצרכנים. עם זאת, המס החדש לא יוטל על פליטות מזהמים מפסולת, בשל התנגדות המשרד להגנת הסביבה, וזו אולי המשימה העיקרית שעומדת בפני זנדברג וכהן בדרכן למימוש ההצהרות על מעבר לכלכלה דלת פחמן – גז חממה שנחשב אחד הגורמים המרכזיים למשבר האקלים.

פסולת היא המקור לרוב הפליטות של גז המתאן – גז חממה מסוכן פי כמה מפחמן, ועד כה נכשל המשרד להגנת הסביבה בטיפול בפסולת. נכון להיום, רוב הפסולת בישראל מוטמן ללא טיפול ראוי וממשיך לפלוט גזים. המשרד ניסה לקדם בשנים האחרונות כמה תוכניות לטיפול בבעיה, אך עד כה נכשל. המשרד הודיע שהוא מחויב לתוכנית שהוצגה בשנה שעברה תחת השרה גילה גמליאל, שנועדה להוביל לעלייה במיחזור, להפרדת פסולת אצל הצרכנים במקום במתקני הפרדה, לייצור חשמל מפסולת ולצמצום כמויות הפסולת; אבל ללא תמריצים משמעותיים, קשה לראות כיצד הישראלי הממוצע ייקח ברצינות את הנושא ויתחיל למחזר, אחרי שעד כה כשלו רוב התוכניות בנושא.

כהן וזנדברג משוכנעות שהפעם זה יקרה, ושהמשרד יצליח לטפל באחד הכשלים המרכזיים שתחת אחריותו הכמעט בלעדית. לכן, במשרד חושבים להתחיל דווקא במגזר הערבי, מתוך הנחה שההנהגה בשלה לטפל בסוגיה, וגם לאזרחים הערבים נמאס מריחות שריפת הפסולת בחלק מהיישובים ומהגרוטאות והלכלוך ברחובות. התוכנית הזו מצטרפת לתוכניות נוספות של המשרד להעמיק את שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי בשלל נושאים, כדי לצמצם את זיהום האוויר.

למשרד יש חלק בתוכניות נוספות שבהן הוא מתמודד עם התנגדויות מול משרדי ממשלה אחרים. כך, למשל, בשנה החולפת דחף המשרד לפינוי המפעלים המזהמים, ובהם בתי הזיקוק, ממפרץ חיפה. ועדת מנכ"לים בראשות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, אבי שמחון, קבעה שיש לפנות את המפעלים בתוך עשור, אף שאגף התקציבים באוצר התנגד לכך ומשרד האנרגיה הסתייג. אבל הממשלה התחלפה, ההמלצות לא התקבלו סופית, והנושא חזר לנקודת ההתחלה, למורת רוחן של זנדברג וכהן.

מערכת היחסים עם משרד האנרגיה השתפרה פלאים מאז חילופי הממשלה, ועדיין במשרד להגנת הסביבה חושבים שיעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות שנקבעו רק באוקטובר 2020 נמוכים מדי, ושכבר עתה צריכה חברת החשמל לעסוק בתכנון רשת חשמל עתידית ל־2050, אז הרוב הכמעט מוחלט של החשמל ייוצר ממקורות מתחדשים. לכן, תומך המשרד בפינוי תחנת הכוח רידינג, בטענה שאין צורך לייצר חשמל במרכזה של עיר גדולה אם יוקמו עשרות מתקני ייצור קטנים מהשמש שיוכלו לספק את הביקוש.

המהפכה שעבר בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה תואץ תחת זנדברג וכהן. השאלה שנותרת פתוחה היא אם המשרד יצליח לעורר מודעות אמיתית למשבר האקלים, ולעבוד בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האחרים כדי להוביל לשינוי מהותי בהתנהגות.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם