לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 34

נוני מוזס

מו"ל "ידיעות אחרונות"
איתן אבריאל
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, לא היה אמור להיות כיום אחד האנשים החזקים והמשפיעים במדינה ובמשק. לאחר שלפני מעט פחות משנתיים הוגש נגדו כתב אישום חמור באשמת שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם נתניהו עצמו והזוג שאול ואיריס אלוביץ', ולאחר שנחשפו רבים מהתמלילים המפלילים של השיחות בינו לבין נתניהו, אותם תמלילים שהביאו לכתב האישום בתיק 2000, היה צפוי שהאליטה התקשורתית והכלכלית תתנער ממנו ותדחוק אותו מחוץ למעגלי ההשפעה המרכזיים, לכל הפחות עד שיוכרע משפטו. זה לא קרה.

למרות כתב האישום, ולמרות החשיפה כיצד מוזס ונתניהו תיאמו ביניהם את תמונת המציאות המסולפת שהוצגה ב"ידיעות אחרונות" ובאתר ynet במשך עשרות שנים, מוזס הוא עדיין אדם שרבים מאוד פוחדים ממנו, נזהרים בכבודו ועושים עמו עסקים. הוא לא השעה את עצמו – והוא עדיין העורך האחראי והמו"ל של עיתונו. מבין כל המעורבים בפרשיות של נתניהו, הוא היחיד שעדיין עומד במקומו: בני משפחת אלוביץ' איבדו את השליטה בבזק, נתניהו כבר לא ראש ממשלה, ורוב השמות, הדמויות ועדי המדינה חסרי השפעה. לא מוזס.

בשנה האחרונה אפילו הגדיל מוזס את השפעתו. לאחר תקופה ארוכה של משאים ומתנים, כנגד הביקורת הציבורית, ובסיועו של עורך הדין פיני רובין, מוזס רכש – ובזול – את חבילת המניות ב"ידיעות אחרונות" שהיתה בעבר בידי אליעזר פישמן, והגיעה לידי בנק הפועלים לאחר שפישמן פשט רגל. כל זאת, כשבמקביל נחשפים שוב ושוב אירועים המצביעים על מערכת יחסים לא תקינה בינו לבין הבנק, למשל הפסדים עצומים ממשחקי מטבע וריבית. חבילת המניות הנוספת ביססה באופן סופי את שליטתו בקבוצה, וכיום אין איש, מתוך משפחת מוזס או מבחוץ, שיכול לערער על החלטותיו או מהלכיו של נוני ב"ידיעות", ב־ynet, ב"כלכליסט" ובשאר הנכסים של הקבוצה.

עם הכוח הזה, מוזס עושה שימוש בכלי התקשורת שלו כדי להשפיע על משפטו ועל תוצאותיו. מהלך אחד שביצע הוא גיוס של עיתונאים בעלי מוניטין לעיתונו, מהלך שמבהיר שהאליטה התקשורתית לא רק שאינה מתרגשת ממעמדו כחשוד בשוחד שעומד למשפט, אלא גם לא מהססת להצטרף אליו. כך הצטרפו בשנתיים האחרונות ל"ידיעות אחרונות" עמית סגל, הכתב־כוכב הפרלמנטרי ה"ימני" של חדשות 12, ונדב אייל, עורך חדשות החוץ ה"שמאלני" של חדשות 13. הם לא באו חינם: מוזס משלם להם שכר גבוה מזה שהם מקבלים או קיבלו בטלוויזיה, וכך מעביר מסר לכל הטאלנטים: "אני עדיין לגיטימי – וכדאי לכם להיות איתי", בדיוק כמו כל טייקון עסקי שפונה לעיתונאים ולרגולטורים ומבהיר להם שכדאי להיות להיות אתו, כי הוא יפצה אותם בעתיד בעין יפה. אותם דברים נכונים גם עבור שדרת הכתבים והפרשנים הוותיקה של "ידיעות", לרבות נחום ברנע, סימה קדמון ואחרים – שפרט לכמה אמירות שמעידות על אי נוחות, לא שינוי דבר בהתנהלותם.

בחזית המשפטית, מוזס עובד שעות נוספות למצוא נוסחה שתחלץ אותו ממשפטו מבלי שיידרש לשבת יום אחד בכלא. אחת הנוסחאות המשותפות לו, לנתניהו וגם לבני הזוג אלוביץ', היא עסקת טיעון עם הפרקליטות שבמסגרתה הם יודו בעבירות, ויקבלו עונשים קלים של עד שנת מאסר אחת, שתומר מיד בשחרור על תנאי או עבודות שירות קלות. התוצאה של מאמצים אלה היא שהאינטרסים של מוזס ונתניהו, שבשנים האחרונות תקפו זה את זה סביב הפגיעה של "ישראל היום" בעסקי מוזס – הם כיום חופפים.

בינתיים, עד לסיום המשפט או להשגתה של עסקת טיעון כזו, ימשיכו "ידיעות" ו־ynet לשמש כלים בידי מוזס להשגת יעדים כלכליים, פוליטיים ומשפטיים, וכל זאת, כמו תמיד, מבלי שהקוראים יקבלו תמונת עולם אובייקטיבית ומבלי שידעו מהו הקשר בין הפרסומים ולבין היעדים הללו. בכך, מוזס הוא נער הפוסטר של מה שמקולקל בדמוקרטיה הישראלית: אם אדם הוא טייקון תקשורת, האליטה ממשיכה לעבוד איתו ולחשוש ממנו, גם אם הוא מואשם במתן שוחד לראש הממשלה.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם