לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 31

יפעת שאשא ביטון

שרת החינוך
ליאור דטל
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

על הנייר, יפעת שאשא־ביטון היא שרת החינוך המושלמת – שרה מקצועית שמגיעה מהשטח: ד"ר לחינוך עם רקע בעבודה כמורה ומרצה, שהיתה סגנית נשיא של מכללה להכשרת מורים, ניהלה מחלקת חינוך ברשות מקומית והיא גם בעלת ניסיון בממשלה ובכנסת. במערכת החינוך השתוקקו למינויה לתפקיד, במיוחד לאחר שתי הקדנציות האחרונות, של הרב רפי פרץ ושל האלוף במיל' יואב גלנט. אבל מסתמן שגם קורות החיים האלה, ההשכלה, הניסיון והכוונות הטובות אינם מספיקים.

את החודשים הראשונים בתפקיד בילתה שאשא־ביטון בעיקר במאבקי סרק מול משרד הבריאות ובתוך הממשלה, סביב האופן שבו תיפתח שנת הלימודים. באופן מפתיע, תשומת הלב הציבורית, וזו שלה, התמקדה במאבק שפרץ סביב חיסונים בבתי הספר: מאבק שולי בתוך האירוע של פתיחת שנת הלימודים, על רקע שיא בגל התחלואה הנוכחי. בסופו של דבר הוחלט שתלמידים יוכלו להתחסן גם בבתי הספר, וגם במתחמי החיסונים ובקופות החולים. בנושא הזה, בין אם במודע או שלא, הביעה שאשא־ביטון את עמדותיהם של מתנגדי החיסונים. ביום שבו אמרה בראיון שיהיה זה פשע להכניס לבתי הספר את הלחץ החברתי הנובע מהצבת עמדות חיסונים, קיבלה שאשא־ביטון מכתב מקבוצה של מתנגדי חיסונים ובו אותו הטיעון בדיוק.

שאשא־ביטון אומרת שהיא נאבקת עבור התלמידים, כדי להעניק להם יציבות אחרי שתי שנות הלימודים האחרונות, אבל מלחמת ההתשה בין משרדי הממשלה שהתנהלה עד הרגע האחרון לא תרמה ליציבות הזאת. גם פתיחת שנת הלימודים באופן שלפי הערכות של בכירים בתוך משרד החינוך היה מביא לכ־5,000 תלמידים מאומתים בכל יום, וכתוצאה מכך לעשרות אלפי מבודדים ביום, לא תקנה יציבות לתלמידים – וגם לא תאפשר לשאשא־ביטון ליישם את כל הרפורמות שהיא מתכננת למערכת החינוך.

בראיונות, בנאומים ובמסמכים של משרד החינוך אומרת שאשא־ביטון את כל הדברים הנכונים והראויים על הצורך בשינוי עומק במערכת החינוך, במעבר משינון ללמידה, במתן עצמאות למנהלים ולמורים ובשיפור מעמדם, בהפחתת הלחץ על התלמידים ובצמצום מספרן של בחינות הבגרות. הטמעה של שינויים כאלה במערכת, אחרי שנים של קיפאון, תיחשב לפלא ותהפוך את שאשא־ביטון לסיפור הצלחה של ממש בפוליטיקה הישראלית. עם זאת, נראה שהמפגש עם המערכת המסורבלת והמיושנת, ארגוני המורים, העובדים השחוקים, וגורמים במשרד שמעוניינים לשמור את המצב הקיים – הסיג אותה לאחור.

שאשא־ביטון היא שרת החינוך השישית בעשור האחרון, והיא בוודאי יודעת שרוב קודמיה לא הספיקו להשלים את הקדנציה שלהם, ולא יישמו את ההבטחות שנתנו לציבור. מערכת החינוך היתה גדולה עליהם. הדרך היחידה שבה תוכל להצליח תהיה פירוק המשרד מכוחו האדיר, ביזור סמכויותיו בין גורמים שונים, וניתוקו מפוליטיקאים ומאי היציבות הפוליטית שפוגעת במערכת החינוך – למשל על ידי צמצום סמכויות המשרד באופן משמעותי והעברתן למנהלים, למורים ולרשויות המקומיות, או לגופים אזוריים אחרים שיוקמו; והקמת מועצה ציבורית לחינוך שתקבל החלטות למדיניות לטווח הרחוק באופן עצמאי, או אפילו רשות לאומית לחינוך.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם