לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 28

זאב אלקין

שר הבינוי והשיכון
הדר חורש
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

זאב אלקין הגיע למשרד השיכון כדרכו, בקול דממה דקה. סעיף מיוחד בהסכם הקואליציוני – שלדברי מקורביו יזם הוא עצמו – קצב לו חודשיים ממועד הקמת הממשלה, במהלכם היה אמור לגבש תוכנית חדשה להתמודד עם המשימה שמרבית קודמיו לא טרחו כלל להתמודד אתה: העלייה המהירה במחירי הדירות. כבר בשיחות הראשונות שערך עם בכירי משרדו החדש הבין אלקין שנקלע למשרד דל סמכויות ותקציבים, ואחת השגיאות הראשונות שלו היתה להסכים עם התחזית להמשך ההתייקרות המהירה, באחד הנאומים הראשונים שנשא בכנס קבלנים. מאחורי הקלעים הוא נכנס לקרבות פנים אל פנים, בעיקר נגד פקידי האוצר אבל גם מול חברים לממשלה, על מנת להתחיל להתמודד עם בעיות בוערות שלא טופלו במשך שנים של שיתוק בפעולות הממשלה. התוצאה היתה תוספת חריגה בהיקף של 5 מיליארד שקל בתקציב המשרד, המורגל בעיקר בקיצוצי תקציב וסמכויות.

לאלקין היתה נקודת פתיחה טובה. לראשונה מאז 2015, חזר משרד השיכון בראשותו לתפקיד המוביל בתחום הטיפול בדיור. זאת לאחר שהתחום הופקע מהמשרד על ידי משה כחלון עם מינויו לתפקיד שר האוצר. לאחר פרישת כחלון פורק מטה הדיור שהוביל משרד האוצר בראשותו, ותפקידיו פוזרו בין משרדי הממשלה. מינויו של יעקב ליצמן, שר כושל שניסה בעיקר להתמודד עם בעיות הדיור של המגזר החרדי, לא תרם למעמדו של המשרד. בממשלה החדשה הועמד אלקין בראש קבינט הדיור, כששרת הפנים איילת שקד תהיה ממלאת מקומו, וכך הוא מבקש להחזיר את שיתוף הפעולה הבינמשרדי בהתמודדות עם משבר הדיור.

אלקין, בן 51, יליד אוקראינה, עלה לישראל בגיל 19, למד בישיבת הר עציון ונקלט לעבודה בארגון גשר ובתפקידים שונים בסוכנות היהודית. את פעילותו הפוליטית התחיל כעסקן בליכוד, אחר כך עבר לקדימה ונבחר מטעמה לכנסת, חזר לליכוד, ולקראת הבחירות האחרונות עבר למפלגת תקווה חדשה. הוא מילא תפקידים רבים כשר, אולם מעמדו הפוליטי החזק מעולם לא תורגם למשרד ממשלתי חשוב וחלק מתפקידיו היו במשרדים מקומבנים ומיותרים, שהומצאו על מנת לפתור בעיות קואליציוניות. הוא כיהן כשר הקליטה והעלייה, השר להגנת הסביבה והשר לענייני ירושלים, ובקדנציה הקודמת היה מושא לביקורת כאשר הסכים להיות שר המים והשר לענייני השכלה גבוהה. ב־2018 התמודד על ראשות עיריית ירושלים והגיע למקום השלישי בבחירות שבהן זכה משה לאון. מעל לכל, אלקין הוא פוליטיקאי מתוחכם שהשכיל לחפות על מחסור בכריזמה בהתחברות למרכזי הכוח הפוליטיים.

אחת המשימות הדחופות והשנויות במחלוקת על שולחנו של אלקין כשר שיכון היתה הארכת פעילות הוותמ"ל: הוועדה המיוחדת לתכנון מהיר ובנייה של מתחמי דיור גדולים פועלת על פי החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), שתוקפו אמור היה לפקוע בימים אלה. במשרד השיכון רואים בה מפתח להכשרת שטחי קרקע גדולים לבנייה מואצת ומסיבית של שכונות חדשות. לעומת זאת, במשרד להגנת הסביבה ובארגונים הירוקים רואים בוועדה מכשיר הרסני לסביבה, לאיכות החיים ואף לבריאותם של התושבים. אלקין עצמו כיהן כשר להגנת הסביבה בעת חקיקת החוק לפני כחמש שנים, והוביל בתוקף תפקידו את המאבק נגד חקיקתו. אז הוא הציג מסמכים המוכיחים שהחוק מזיק ובלתי נדרש; כיום הוא אומר למבקריו שבאותה עת לא היה משבר הדיור חמור כל כך, ולאחר שלמד את הנושא מחדש הבין שלמרות שיש מלאי גדול של דירות מתוכננות, יש עדיין מחסור בשכונות מתוכננות באזורי הביקוש ולכן יש לחדש את תוקף החוק.

כמו קודמיו, אלקין מבין שגם אם יצליח להרגיע במשהו את עליות המחירים המסחררות שקידמו את פניו, לא תהיה בכך נחמה לעשרות אלפי זוגות צעירים המתקשים לרכוש דירה ראשונה. אחד המהלכים הראשונים שהצליח להשלים היה גירסה מעודכנת של תוכנית ההטבות לזכאי המשרד, שתחליף את הגרלות "מחיר למשתכן" של כחלון ו"דיור במחיר מופחת" של ליצמן. התוכנית אמורה להציע לזכאים יותר דירות מוזלות מתוכניתו של ליצמן, ופחות הטבות חריגות של מיליון שקל לדירה, כפי שחילק כחלון לחלק מהזוכים בהגרלות. תוכנית "מחיר מטרה" של אלקין היא חידוש של תוכנית ישנה. היא תציע למשתתפיה הנחה של 20% ובסכום מרבי של 300 אלף שקל. המחיר שייקבע לדירה יהיה קבוע, ולא יתעדכן עם עליית המדדים. השיטה תבטיח לזכאים מחיר דירה ידוע מראש ותמריץ את הקבלנים למסור את הדירה בהקדם האפשרי. המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, תחוייב להקדיש 60%־65% משיווק הדירות לתוכנית מחיר מטרה, והמשמעות תהיה הרחבה משמעותית של היצע הדירות המוזלות בהשוואה למספרים המכווצים של "דיור במחיר מופחת". עם זאת, תהיה זו תוכנית מצומצמת מתוכנית "מחיר למשתכן", שעם השקתה הוקדשו לה כל מכרזי הקרקע בבניה רווייה.

במסגרת המו"מ עם האוצר הצליח אלקין גם לחלץ חצי מיליארד שקל להשקעות בהתחדשות עירונית. הריסת שכונות ישנות לטובת שכונות חדשות המתוכננות בצפיפות גבוהה אמורה להיות אחד המקורות העיקריים להגדלת היצע הדירות. הממשלה אף הקימה רשות מיוחדת להתחדשות עירונית במשרד השיכון, אולם מאבקי כוח פנימיים טרפדו את תיקצוב הרשות, שהתקשתה לממש את יעודה. אלקין שחרר את הפלונטר התקציבי, אבל מבחנו יהיה בשימוש בכסף שיתקבל: הכוונה היא להזרים אותו כסיוע לרשויות מקומיות שישקיעו בתשתיות הנדרשות לתוספת התושבים, בדומה למתכונת הסכמי הגג.

תוספות תקציבים נוספות אמורות לשפר את מצבם הקשה של 30 אלף הממתינים בתור לדיור ציבורי, באמצעות הגדלת ההיצע ב־4,700 דירות שלא יחסלו את התור, אבל עשויות להקל על המצוקה.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם