לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 02

ילדי האקלים

נטע אחיטוב
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

כש־234 מדענים מ־66 מדינות (בהן גם ישראל) סוקרים באופן מדוקדק ויסודי במשך שמונה שנים מאות מחקרים שביצעו עשרות אלפי מדענים אחרים מרחבי העולם ומגיעים למסקנה משותפת – קשה להתעלם מכך. זה מה שעומד מאחורי הדו"ח האחרון של הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), שהתפרסם באוגוסט, והטיל יאוש כבד על כל מי שחפץ חיים או מעוניין להותיר את כדור הארץ כמקום מחיה לילדיו.

גם מי שבוחרים לא להתעמק במשבר האקלים או מתנגדים לתיאוריה שמאחוריו ולאווירת קץ הימים שהוא משרה, לא יכולים להתעלם יותר מהשפעותיו. גם הם ודאי חשו שמשהו השתבש בעולם בשנים האחרונות. אין כמעט נקודה על פני הגלובוס שלא מושפעת מההתחממות. שריפות, בצורות, שיטפונות, סופות וגלי חום נראים חסרי תקדים בעוצמתם, ותכיפותם גדולה מאי־פעם. ואם פעם הנושא היה מדובר על ידי מעטים, כיום זו כבר שיחת היום, בכל מקום. גם הממשלות העקשניות ביותר מבינות כעת שעליהן לכל הפחות להיערך להשלכות המשבר, ואפילו התאגידים הציניים ביותר קולטים שעליהם לשנות את המודל העסקי לקראת העתיד הקרוב.

התחזית הקודרת העולה מהדו"ח צופה שב־20 השנים הבאות הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ תעלה מעל הרף הקריטי של 1.5 מעלות צלזיוס. זה אומר שהמצב כבר בלתי הפיך, אבל ניתן עדיין למתן מעט את השפעותיו אם נפעל באופן מיידי. בפועל, זה אומר שמעתה גלי חום יגיעו לעתים קרובות יותר ויהיו קשים יותר, ולצידם יתרגשו אירועי מזג אוויר קיצוניים נוספים, כאלה שההסתברות להתרחשותם עד כה היתה נמוכה. הדו"ח מציין שכ־420 מיליון בני אדם ייחשפו לחום קיצוני, שעוד ועוד בעלי חיים וצמחים ייכחדו, שהיכולת לספק מזון ומים לאנשים ברחבי העולם תיפגע, ושכל זה יגרום למלחמות עקובות מדם על משאבים ולכך שמיליונים רבים ייהפכו למהגרי אקלים.

בישראל אפשר לחוש כבר עכשיו את עוצמתם של גלי החום, בין אם בחודשי הקיץ ובין אם בחודשים לא אופייניים כמו מאי, ולהזדעזע מהשריפות המרובות. בדו"ח צוין שקצב ההתחממות באזורנו כפול מהממוצע העולמי, ושבמזרח התיכון ובדרום אגן הים התיכון תחול ירידה במשקעים וברוחות, לצד עלייה בבצורות וביובש המובילים לשריפות (כן, עוד יותר שריפות). לכן, לישראלים אמור להיות אינטרס מובהק לתת יד להפחתת ההשלכות של ההתחממות הגלובלית. תגובתה לדו"ח של שרת הסביבה הישראלית הנוכחית, תמר זנדברג, היתה ראויה, רק חבל שאיש לא נענה לה. היא קבעה כי "חובה להכריז על מצב חירום אקלימי ולהגדיר את משבר האקלים כאיום אסטרטגי". אך כידוע, מצב חירום כזה טרם הוכרז בישראל.

בדו"ח מופיע עוד ממצא מטריד עבור ישראלים. מתברר שהאחריות על שליש מההתחממות הגלובלית מקורה במתאן ורק שני שלישים קשורים בפחמן דו־חמצני. למה הדבר מטריד? כי מתאן הוא המרכיב העיקרי בגז המופק בישראל, זה שפוליטיקאים ותאגידי אנרגיה דוחפים לייצר ולמכור, ועוד ממשיכים בחיפושיהם אחר מאגרים נוספים, תוך שהם מספרים לציבור מעשייה על כך שזהו מקור אנרגיה "סביבתי". הכעס המקומי משתלב בזה הגלובלי, כי מחברי הדו"ח קבעו חד־משמעית ששינויי האקלים הם מעשה ידי אדם, ושההחמרה במצב התרחשה אחרי שכבר ידענו את כל מה שאנחנו יודעים כיום.

הסכם פריז מ־2015, שעליו חתמו 195 מדינות שהתחייבו לעשות כל שביכולתן להפחתת פליטות גזי חממה, היה אמנם נקודת ציון משמעותית, אבל הוא רחוק מלתת מענה למצב החירום שאנחנו שרויים בו. עכשיו עיני העולם נשואות אל ועידת האקלים הקרובה, שתתקיים בנובמבר בגלזגו, בתקווה קלושה שממשלות העולם יכריזו על צעדים דרסטיים הרבה יותר, בכיוון הנכון.

הצעדים שצריך לנקוט ידועים וברורים. חייבים לעצור את הגידול בפליטות גזי החממה לאלתר – בכלל זה גם את המתאן של הגז הישראלי – והדרך לעשות זאת היא על ידי מעבר מלא של העולם כולו להפקת אנרגיה מתחדשת, הפחתה דרסטית של ייצור מוצרי צריכה, מעבר לתזונה טבעונית ומקומית, בלימה מיידית של כריתת יערות וחורבן שטחי טבע, ומאמץ גלובלי לנטיעת המוני עצים. ככל שנקדים להבין שהמשבר הזה הוא הדבר הכי רציני, מאיים ומפחיד שאי פעם עבר על האנושות – בקנה מידה מפלצתי לעומת משבר הקורונה או מלחמות העולם – כך יגדל הסיכוי שנעשה משהו בנדון. וככל שנקדים לפעול, כך גדלים הסיכויים שילדינו ישרדו.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם