לדף הבית של TheMarker
המשפיעים 100 / 01

מתעשרי ההיי-טק

איתן אבריאל
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ

עשרות אלפים החברים בקבוצת הפייסבוק ששמה "צרות בהייטק" לא אוהבים, כבר מזה כמה חודשים, חלק מהפרסומים המופיעים ב־TheMarker. יתכן שהם גם לא יאהבו תובנה עיקרית שעולה מהגיליון הזה, ומרשימת "100 המשפיעים" לשנת 2021. הנה היא: בשנה האחרונה הציף כסף רב את ענף ההייטק הישראלי. יזמים, מנהלים, משקיעים ועובדים בחברות הייטק התעשרו כמעט בן־לילה, ואין לנו שום סיבה להניח שמציאות זו תשתנה בשנים הקרובות. לפי כל ההערכות, בשנים הבאות המגמה הזו תימשך. עוד עשרות אלפי הייטקיסטים וסטארטאפיסטים יתעשרו, יצברו מזומנים, מניות או אופציות בערך של מיליוני שקלים עד עשרות מיליוני דולרים לאדם – וההתעשרות הזו צפויה לשנות את פני המדינה.

גם לפני שנת 2020 היו מדי פעם קבוצות של בעלי מקצוע שהתעשרו כמעט בין לילה. בשנות ה־90 היו אלה סוחרי ניירות ערך ופעילי בורסה. בשנות ה־2000, משקיעים ש"עשו מכה" במניות חיפושי גז ונפט. היו תקופות שבהן קבלנים, בעלי חברות לעבודות עפר, תעשיינים, יבואנים בלעדיים ובעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים ועורכי דין צברו הון משמעותי, אבל המספרים היו צנועים – אולי כמה מאות בכל תקופה ובכל מקצוע. לעומתם, גל מתעשרי ההייטק הוא בהיקפים שונים לחלוטין. איש אינו יודע את המספרים המדויקים, אבל ההערכות הן שישנם עשרות אלפי אנשי הייטק שצברו הון – רובם, אגב, גברים. כל מי שניסה להעריך את סך השווי של ניירות הערך הללו הגיע לעשרות מיליארדי שקלים.

את הגורמים לגאות הזאת רבים כבר מכירים. בשנת 2020 זרמו לישראל השקעות זרות בהיקף של 25 מיליארד דולר, רובן להייטק – והנתונים לשנת 2021 צפויים לשבור גם את השיא הזה. הזינוק במחירי מניות ההייטק בבורסה גרם לזינוק מקביל בהיקפי הגיוסים ושווי הסטארטאפים, בשיעורים של מאות אחוזים. בישראל יש כיום לפחות כ־70 חברות "חד קרן", בעלות שווי של מיליארד דולר או יותר, וכמה מהן גם זוכות לשווי של למעלה מ־10 מיליארד דולר. בתחקיר שערכנו בחודש יוני השנה מצאנו למעלה מ־60 אנשי הייטק שצברו בשנה החולפת הון של למעלה מ־100 מיליון דולר. כפועל יוצא, השכר השוטף בהייטק זינק בשנתיים האחרונות בעשרות אחוזים, והוא עומד כיום על פי ארבעה או חמישה מהשכר הממוצע במשק ולעתים הרבה יותר מזה, כמו אצל מומחים לסייבר התקפי.

בורסת נאסד"ק בניו יורק צילום: בלומברג

החדשות הטובות הן שההייטק הציל את כלכלת ישראל ממשבר קורונה שיכול היה להיות קשה הרבה יותר. הוא האחראי להתאוששות המהירה של הכלכלה מהשפל של המשבר, ובמבט קדימה, הוא זה שימשיך להיות הקטר של המשק. ההייטק הוא הענף שמביא את ההשקעות הזרות הגדולות ביותר, והוא זה שמעשיר את מספר האנשים הגדול ביותר, כמעט כולם בעלי מקצוע שלא גנבו שקל מקופת המדינה או מציבור הצרכנים, וגם לא נהנו מריכוזיות או מקשרים בשלטון. אנשי הייטק התעשרו בזכות יכולות, כישרון, עבודה רבת שעות, וגם מסיוע של אלת המזל של בורסת הנאסד"ק.

אלא שבמקביל להצלחה האישית של כל אחד מהמתעשרים הללו, לתופעה המצטברת כבר יש, ותהיה עוד יותר בעתיד, השפעה עצומה על החברה הישראלית. בענף הנדל"ן, למשל, כבר מדווחים עליה. אנשי מכירות ומתווכים מספרים על אנשי הייטק שקונים דירות, דירות יוקרה ובתים פרטים מבלי להתמקח על המחיר, וכך מעלים את המחירים בתל אביב, דוחקים את מי שאינו עובד בהייטק אל מחוץ לעיר – והופכים את תל אביב לעיר של עשירים בלבד. גם יבואני רכבי היוקרה מרוצים מאוד. אבל אלו לא ההשפעות החשובות באמת. ההשפעה הדרמטית של גל מתעשרי ההייטק היא מגמת אי־השוויון בחברה הישראלית, שעלולה בעוד זמן לא רב ליצור מעמד גדול של עשירים ומשכילים – כפי שלא ראינו ולא היה אצלנו מעולם.

שתי מדינות לשני עמים

כפי שקרה בעבר במדינות אחרות, התעשרותם של אנשי ההייטק יוצרת מעגל קסמים שהולך ומחזק את עצמו: המוכשרים במתימטיקה, הנדסה ומחשבים מגיעים ברובם מתוך משפחות אמידות ומשכילות, בדרך כלל תושבי ישובים מבוססים שהשקיעו בהכשרת ילדיהם. אלו ממשיכים לשירות ביחידות הטכנולוגיות המובחרות של הצבא בזכות שילוב של יכולות, השכלה וקשרים. לאחר השחרור ולימודים אקדמאים הם אלה שמשתלבים בחברות הטכנולוגיות המבוקשות, ונהנים משכר גבוה, אופציות ואקזיטים – וחוזר חלילה עם הדור הבא.

כשבודקים את ענף ההייטק, מגלים שאין בו מוביליות גבוהה. אוכלוסיות שאינן שייכות למודל המתאים, לרבות חרדים, ערבים, נשים, תושבי פריפריה, עובדים מעל גיל 50 וגם ואוכלוסייה גדולה שפשוט לא נולדה עם כישרון מתאים, גישה או חינוך למתימטיקה ומחשבים מגיל צעיר – אינן יכולות להשתלב בה, לכל הפחות לא במספרים משמעותיים. נכון להיום, פערי השכר ופוטנציאל ההתעשרות בין ההייטק לכל ענף אחר הם כה גדולים, עד שמובטח שבשנים הבאות הענף ימשוך אליו כישרונות מכל המקצועות האחרים, וצעירים בעלי יכולות גבוהות שעד כה פנו לרפואה, עריכת דין, חשבונאות, מדעי החברה ועולמות התרבות, ירוצו עתה להייטק.

מה שעלול לקרות מכאן והלאה הוא שעשרות אלפי מתעשרי הייטק, מחוזקים על ידי תחושה פנימית שהם השיגו הצלחה כלכלית בזכות כישרון, יכולת ומאמץ, יתבעו לחיות ולנהל את חייהם בהתאם למה ש"מגיע להם". הם ירצו לקבל או לרכוש שירותים טובים יותר מאלה שהמדינה יכולה להציע לשאר הציבור, והתוצאה תהיה שמעמד עשירי ההייטק ירכוש עבור עצמו וילדיו שירותי חינוך, בריאות, דיור ופנאי טובים יותר, פרטיים, שעליהם הם יהיו כמובן מוכנים לשלם. הם גם יבחרו לחיות במובלעות משל עצמם, וכך ייווצר מעמד חדש, אמיד, משכיל ובעל יכולת השתכרות גבוהה – שיתנתק במידה רבה משאר החברה והציבור הישראלי.

תובנה זו אינה חדשה. היא זוהתה כבר לפני כמה שנים, למשל על ידי פרופ' יוג'ין קנדל, שהיה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ולאחר מכן מנכ"ל עמותת סטארטאפ ניישן סנטרל הפועלת לקידום ההייטק בישראל ובעולם. קנדל, שהציג את התחזיות שלו בפני בכירי ממשלה פעמים רבות, תיאר חברה שמתחלקת לשתי מדינות – מעין "שתי מדינות לשני עמים" – וגם הזהיר מפני הסכנות של פיצול כזה.

יוג'ין קנדל צילום: עופר וקנין

אז, אומר קנדל, מעמד ההייטק עלול לגלות ששאר הציבור אינו מקבל את הפערים ואת אי־השוויון הכלכלי שיזעקו לשמיים, כמו גם את מעגל הקסמים הזה שמייצר הצלחות לילדיהם של מתעשרי ההייטק, ותתפתח כלפיו עוינות חברתית – שלבסוף תמומש בידי פוליטיקאים פופוליסטים, שיזהו הזדמנות לסחוף המונים נגד המתעשרים החדשים. מה בדיוק יכול אז לקרות? קנדל מדבר על החלטות ממשלה שיחלישו את ההייטק הישראלי ועובדיו – למשל מיסוי כבד – יקטינו את המוטיבציה של כוכבי־הייטק לחיות בישראל, וידחקו רבים לעזוב את המדינה ולקחת את המיזמים שלהם יחד אתם לארצות אחרות – תוך פגיעה אנושה במשק כולו.

עד השנה האחרונה, התחזית של קנדל היתה לזמן ארוך יחסית, בגרף שעולה במתינות, אבל הגאות ההיסטורית במניות הטכנולוגיה, הגיוסים והאקזיטים הגדולים הרבים, כל אלה הביאו את העתיד אל ההווה. המעמד הנפרד של מתעשרי ההייטק נוצר ומתגבש בימים אלה, ומדינת ישראל כבר לעולם לא תהיה כפי שהיתה.

עוד בדירוג 100 המשפיעים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פיספסתם