חוקרים

דוד גוכמן, 35

פוסט דוקטורנט במחלקה לביולוגיה, אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה

אחת השאלות המסקרנות בתחום מדעי החיים היא מדוע מין בני האדם החי כיום הוא היחיד ששרד, בעוד שכל שאר מיני האדם – שהמוכר שבהם הוא האדם הניאנדרטלי – נכחדו לפני יותר מ־30 אלף שנה. ד"ר דוד גוכמן, גנטיקאי חישובי, חוקר את האבולוציה של האדם לרבות השאלה הזו. בסוף השנה שעברה, מחקר שערך במסגרת עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית (בהנחיית פרופ' לירן כרמל), נבחר למקום השני בדירוג פריצות הדרך המדעיות בעולם על ידי כתב העת Science.

היכחדותם של מיני האדם האחרים מקשה מאוד על השגת מידע עליהם. מחקרו של גוכמן עסק בפיתוח יכולת לשחזר פרופיל אנטומי שלם של קבוצת בני אדם מסתורית שקרויה "האדם הדניסובי" בעזרת שרידי די.אן.איי בלבד. זאת, כשהממצאים היחידים של האדם הדניסובי כוללים קצה זרת ושלוש שיניים שנמצאו בסיביר לפני כעשור.

מחקרי גנטיקה שלובים במחקרים של מחלות, שכן מחלות רבות הן תוצר לוואי של האבולוציה. באחד ממחקריו של גוכמן נמצא הגן שגרם לשינוי מבנה הפנים ולהשטחתם אצל בני האדם לעומת שימפנזים, שינוי שאולי איפשר למוחנו לגדול במהירות. להתפתחות המהירה של מוח האדם כנראה היה מחיר שמתבטא במחלות כמו אלצהיימר, סכיזופרניה ואוטיזם, שאינן קיימות אצל שימפנזים. הבנת הגנטיקה והאבולוציה של מחלות היא דרך לנסות ולהבין מה הטיפול הנכון בהן.

גוכמן נמצא בשלבי סיום של פוסט־דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. מחקרו הנוכחי עוסק ביצירת הכלאה בין תאים של אדם ושימפנזה כדי להסביר את ההבדלים הגנטיים ביניהם. הוא מתכנן לשוב לישראל בשנה הבאה ולנהל מעבדת מחקר של אבולוציית האדם וגנטיקה מולקולרית באחד המוסדות האקדמיים.