תכנון שרואה אנשים

בנגב ובגליל חיים יותר מ־80 אלף אזרחים ישראלים שנעלמים מעיניה של המדינה – ושקופים בעיני מוסדות התכנון. אלה הם תושבי הפזורה הבדואית, המתגוררים בכ־45 יישובים לא מוכרים. בהיעדר תכנון והסדרה של מקום מושבם, סובל ציבור זה ממצוקת דיור מחריפה וממחסור חמור בתשתיות בסיסיות.

אחד הגורמים הבולטים המשמיעים את קולו של הציבור הבדואי וניצבים בחזית המאבק על הסדרתם של אותם יישובים הוא עמותת במקום, בראשותה של חדוה רדובניץ, מנכ"לית במקום - מתכננים למען זכויות תכנון.

העמותה מאגדת מתכנני ערים ואדריכלים הפועלים זה שני עשורים במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון בישראל לזכויות האדם. העמותה תרמה להסדרתם של 11 יישובים לא מוכרים מהמגזר הבדואי, ופועלת להכרה ממשלתית ביישובים נוספים. ככלל, העמותה פועלת לקידום פיתוח במגזר הערבי הנתון במצוקת דיור חריפה, ועיקר פעילותה הוא בשטחי C, בנגב, ביישובים הערביים ובירושלים המזרחית.

בשנים האחרונות עובדת העמותה באופן הדוק עם הקהילה הבדואית. במסגרת זאת, לצד ייצוג אותן האוכלוסיות במוסדות ורשויות התכנון, היא פועלת לקידום חקיקה ומדיניות ממשלתית המשקפת ערכים של שמירה על שוויון וזכויות אדם, וכן מסייעת לאותן אוכלוסיות בכתיבת התנגדויות לתהליכי בנייה, ובליווי הרשויות בהליכי התכנון ושיתוף הציבור.

מלבד פעילותה בעמותה, ריכזה רדובניץ בשנים האחרונות את סניף תל אביב של האגודה לזכויות האזרח בישראל, וכן היתה מנכ"לית רופאים לזכויות אדם (ישראל)  וניהלה את שתי"ל בנגב.

קוראת תיגר על תפישות מיושנות

פרופ' טלי חתוקה עומדת בראש חזית של אקדמאים מתחום התכנון, אותם גייסה השנה לטובת מסמך חירום שעורר את זעמם של בכירי הרשות להתחדשות עירונית, מנהל התכנון ונציגי משרדי המשפטים. "המדינה חייבת להפסיק להתעלם מהכיוון הלא נכון שתופס תחום ההתחדשות העירונית", אמרה חתוקה בעת שהגישה שורת המלצות אופרטיביות שגיבשה יחד עם ההנהגה האקדמית, בניסיון לזעזע ולקרוא תיגר על שיקולים פרוצדורליים ויעדים פוליטיים שמכתיבים את התכנון בישראל.

חתוקה מייצגת דור של אקדמאים שלא רק יושבים במגדל השן ומפרסמים מאמרים בדיעבד, אלא רוצים להיות מעורבים ולהשפיע על החזון התכנוני בישראל כדי לקדם תכנון איכותי. בשנים האחרונות היא הובילה את התוכנית האסטרטגית לגליל המזרחי כאקוסיסטם תעשייתי לצד נבחרי ציבור מקריית שמונה והאזור, ואת התוכנית האסטרטגית לפיתוח אזורי התעשייה באשדוד בשיתוף אוניברסיטת MIT וראש העיר יחיאל לסרי. בנוסף, היא עבדה עם המיזם הממשלתי "ישראל דיגיטלית", כדי לעקור מהשורש את הנוהג שבו עסקנים מקבלים מהרשויות המקומיות גישה לנתוני התושבים לצורך יוזמות מפוקפקות מתחום ה"ערים החכמות". עוד היא מובילה מחקר בינלאומי העוסק באפיון ותכנון מרחבים ציבוריים המאפשרים לקיים מחאות אזרחיות ופוליטיות.

חתוקה מערערת על מוסכמות והליכים תכנוניים שלא מתאימים לתושבי ערים מודרניות וקוראת תיגר על תפישות מיושנות שלא הוכיחו את עצמן. היא הקימה את המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה, ואת דרכה ממשיכים בוגרי המעבדה המשתלבים בעמדות מפתח במגזר הציבורי והפרטי. כיום היא עובדת על מסמך מדיניות ובו מודלים לשילוב תעשייה ומגורים, וספר המציע סדר יום חדש להתחדשות עירונית בעידן הנאו־ליברלי.