מציל החופים

מאז ומעולם היה תחום התכנון זירה שבה מעוצבים כל תחומי החיים של הציבור, בעוד שהציבור עצמו נעדר ממנה כמעט לחלוטין. עד כמה מוסדות התכנון מצויים בקשר שוטף עם תושבים? התשובה היא מעט מאוד. מעט מדי.

בשנים האחרונות, מובילה הממשלה קו דורסני שמעניק כוח רב ליזמים ולמדינה – ומשקל פוחת והולך לציבור. הוקמו עוד ועוד מוסדות תכנון חדשים שכל מטרתם ללחוץ על דוושת הגז התכנונית לטובת קידום מהיר – לעתים של תוכניות מפלצתיות בנות אלפי יחידות דיור – תוך ניתוק מכוון מהציבור. כך קודמה בחמש השנים האחרונות בנייתן של כ־226 אלף דירות חדשות. לכל אלו מצטרף החשש כי שר הפנים אריה דרעי לא יחדש את הוראת השעה המחייבת לשלב בוועדות הארציות את נציגי הארגונים החברתיים.

בזירה זו, הרוויה מאבקי כוחות, פועל אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע, המשמש נציג במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובוועדות תכנון ארציות נוספות. זנזורי, המשמש פעמים רבות אופוזיציה של אדם אחד במוסדות התכנון שבהם הוא חבר, עובד הרחק מאור הזרקורים ולרוב עבור יעדים שאינם משרתים ישירות את ארגונו. לא פעם הוא נושא כמעט לבדו את קולו של האינטרס הציבורי. בין השאר, היה זנזורי פעיל בדיונים על תמ"א 1 (תוכנית המתאר הארצית שמאחדת את כל 300 תוכניות המתאר הקיימות) והצליח להכניס בה שינויים כדי להבטיח הגנה על שטחי חופים ונגישות ציבורית לרצועות החוף.

פעילותם של זנזורי ואחרים אל מול הכוחות האנטי־דמוקרטיים שמפעילה הממשלה בתחום התכנון, היא נקודת אור. הארגון הסביבתי הגדול אינו פועל רק למען השטחים הפתוחים או המגוון האקולוגי – אלא למען תכנון דמוקרטי ושקוף יותר.