מאבק חסר פשרות בהדרת נשים

הדרת נשים נהפכה בעשור האחרון מתופעה בשולי החדשות לסוגיית ליבה בוויכוח על אופייה של החברה בישראל, כחברה רבת גוונים ותרבויות מצד אחד, אך כזו המבקשת להגן על ערכי יסוד כמו שוויון מצד אחר. המחלוקת חרגה מזמן מגבולות הקהילות הדתיות והחרדיות, ונוגעת לאופיו של המרחב הציבורי ולמעמדן של נשים בישראל. ובעוד בראשית העשור הקודם, הטענה על אודות הדרת נשים עדיין עוררה בעיקר משיכת כתפיים, כיום המגמות ברורות: יש נשים שאינן מורשות לעלות לאוטובוס בגלל מכנסים קצרים מדי, ואחרות מוזזות ממקומן במטוס, ביחידה צבאית או באירועי תרבות ופנאי.

ד"ר יופי תירוש, משפטנית מאוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללת ספיר, היא שחקנית מרכזית במאבק בהתפשטות ההפרדה בין המינים. ב־2012 הוסבר מיסוד המסלולים האקדמיים לחרדים, המאופיינים בעיקר בהפרדה מגדרית, כ"צעד זמני", אך תוך שנים ספורות הוא הפך ל"זכות טבעית" לכאורה. למאבק של תירוש נגדם נרתמו ארגונים אקדמיים ואזרחיים רבים. העתירות לבג"ץ שהגישה ב־2014, ושוב ב־2017, מאלצות את המועצה להשכלה גבוהה לרסן מעט את כוונותיה בתחום זה.

קולה הציבורי של תירוש אינו אנטי־דתי, אלא קורא לשילוב חרדים תוך שמירה על ערכי יסוד כמו שוויון. מעבר למקרי ההדרה הנקודתיים, המגיעים ונעלמים מהכותרות, תירוש מדגישה את האופן שבו מתמסדת ההפרדה המגדרית, בעזרת תקציבים ממשלתיים והיתרים עוקפי שוויון.