ריכוזיות ואקטיביזם בארגון אחד

רשות מקרקעי ישראל שולטת בגוף הכלכלי החזק בישראל, לפחות מבחינת שווי נכסיו: 90% מאדמות המדינה שייכות לו, והוא אחראי למרבית הקרקעות הזמינות לבנייה. רמ"י נשלטת על ידי שר השיכון, העומד בראש מועצה המורכבת מנציגי קק"ל ופקידי מדינה. בעבר הואשמה הרשות בכך שיצרה במכוון מצוקת קרקעות, שגרמה להאמרת מחירי הדיור.

עדיאל שמרון, שנכנס לתפקידו לפני חמש שנים, אמור היה להזים את הטענות ולספק לשוק היצע שיגרום לירידה במחירים או לפחות ליציבות. בתקופת כהונתו הגבירה המדינה את שיווק הקרקעות המסובסדות, בשיטת "מחיר למשתכן", וכמו כן נחתמו הסכמי גג עם רשויות מקומיות לבניית עשרות אלפי דירות.

למרות זאת, המטרה העיקרית של הגדלת היצע הקרקעות וייצוב המחירים לא הושגה, ומחיר הקרקעות במכירה חופשית המשיך לעלות. רמ"י המשיכה לרכז בידיה את תכנון השטחים בניגוד להחלטת הממשלה להעביר את התכנון לגופים אחרים ולמקד את הרשות בשיווק הקרקעות. הזנחת השיווק למגזר החרדי והערבי עוררה שמועות בדבר כוונה להחלפת שמרון עם העברת האחריות לרשות לשר השיכון יעקב ליצמן, אבל שמרון הודיע כי אין לו כוונה לפנות את כיסאו לפני תום כהונתו בשנה הבאה.

הפעילה שהחליטה לשנות מבפנים

כל פעיל סביבתי שנאבק בעשור האחרון בתעשיות המזהמות בחיפה ובניסיונות להשפיע על התקינה והחקיקה פגש בד"ר ליהי שחר ברמן, בעת ניסיונותיה הסיזיפיים להבריא את המפרץ ממפגעי הסביבה של בתי הזיקוק של בזן ומהתעשיות המזהמות.

במשך שנים ריכזה שחר ברמן את הפעילות של תנועת מגמה ירוקה בחיפה, וייצגה את ארגוני הסביבה בוועדה המחוזית בעיר בתחום התשתיות. היא השמיעה את קולותיהן של המשפחות שגרות בקרבת המפעלים וחלו במחלות לב־ריאה וסרטן בשיעורים גבוהים בהשוואה לכלל האוכלוסייה. מאבקה, שעובר דרך אילי הון, רגולציה רפה ופקידות עירונית וממשלתית כפופה, תועד בסדרת הדוקו "המפרץ" ששודרה ביולי.

בנובמבר 2019 החליטה שחר ברמן לפעול מתוך המערכת ולשנות את השיטה מבפנים במסגרת תוכנית "ממשק" המקדמת שילוב של חוקרים מהאקדמיה בתוך גופי הממשל והשלטון. כיום היא מוצבת ברשות מקרקעי ישראל תחת רפי אלמליח, מנהל אגף בכיר לתכנון ופרויקטים, ומתמקדת בקידום תוכנית מפרץ חיפה לפינוי התעשייה הפטרוכימית וסגירת בתי הזיקוק, לקראת תהליכי שיקום קרקעות והתחדשות מפרץ חיפה; בהיערכות לעידן האנרגטי שאחרי סגירת המפעלים; ובהתאמת החקיקה והרגולציה. היא צפויה לקבל תקן כיועצת איכות סביבה ברמ"י בתום המסלול. בנוסף היא שותפה לעבודות העומק בנושאים שבהם קיימות לקונות כמו מנגנוני הטיפול בפסולת בישראל, בנייה ירוקה בת־קיימא, שימוש בתת הקרקע והסבת תחנות כוח מפחם לגז; לצד הטמעת היבטים חברתיים בתהליכי התכנון ובפתרונות דיור לגיל השלישי. פעילותה היא סמל ליכולתו של האזרח הקטן – והעקשן – להשפיע על המערכת, לשנות את השיטה ולהשמיע את קולם של מחוסרי הכוח והאמצעים.