שלא תחשבו

בשדה החינוכי המורכב, שני נושאים קרובים במיוחד ללבו של הימין הפוליטי: הכפפת החינוך החילוני להשקפה דתית בכל הקשור להוראת היהדות, והשלטת גרסה רזה ומעוקרת של לימודי האזרחות. בעוד המטרה הראשונה התבררה בהדרגה על פני כמה עשורים, היעד השני נהפך מובהק רק בשנים האחרונות. בין הדוגמאות: ספר לימוד ששוכתב מן היסוד והיבטים ביקורתיים בו נמחקו, צמצום המקום שהוקדש לזכויות אדם בחומר הלימוד, ודרישה מתלמידים לצטט בעל פה את "חוק הלאום" במסגרת בחינת הבגרות. יותר משהתלמידים בישראל אינם רוצים ללמוד אזרחות, ד"ר אסף מלאך, יו"ר ועדת המקצוע באזרחות בחמש השנים האחרונות, דואג שאף אחד לא יתחיל לשאול שאלות ולהרהר על המציאות, מורים ותלמידים כאחד.

באופן רשמי, תפקידה של ועדת המקצוע הוא לייעץ למשרד החינוך בגיבוש מדיניות ההוראה בתחומי הלימוד השונים. לפחות במקרה של אזרחות, קשה להבדיל בין ייעוץ לבין שותפות מלאה בקבלת ההחלטות. מלאך, שמונה לתפקידו על ידי שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, ליווה מקרוב את שכתוב ספר הלימוד באזרחות על ידי איש פורום קהלת, שבמובנים רבים הקדים את עקרונות "חוק הלאום".

תחת מלאך ושולחיו, לימודי האזרחות לא דורשים מהתלמידים להתלבט, על אחת כמה וכמה להתווכח. הס פן תעיר. במקום זאת, מצופה מהם לדקלם שברי תקצירים, שאותם ישכחו כמה דקות לאחר הבחינה המסכמת. זו החלטה עקרונית: אזרח חושב נתפש כאיום.