מסמנת גבולות גזרה להגבלות חירום

בתקופה שבה תקנות החירום של משבר הקורונה פוגעות בזכויות אזרח בסיסיות כמו הגבלות על חופש תנועה וחופש הקניין, תפקידם של ארגונים לזכויות אזרח חשוב מאי פעם, כדי לסמן את הגבולות של הממשלה ורשויות אכיפת החוק בין הגנה על האזרחים מפני נגיף מסוכן, ובין פגיעה בהם. אלה ימים חשובים במיוחד עבור שרון אברהם וייס, שמכהנת כמנכ"לית האגודה לזכויות האזרח מאז 2014, ומשלימה השנה 15 שנות עבודה בארגון.

אברהם וייס, משפטנית בהשכלתה, שימשה בתפקידה הקודם נציבת שוויון במחוז תל אביב והמרכז, ובשני העשורים האחרונים פעלה בשורה של מאבקים משפטיים לקידום זכויות של אוכלוסיות מוחלשות ולצמצום הפערים בישראל – למען זכויות עובדי קבלן, נשים עניות, מבוגרים שמופלים בשוק העבודה, מעמד פלסטינים שבני זוגם ישראלים, וקבוצות נוספות. משבר הקורונה מציב עבורה אתגר מורכב ומשולב: מצד אחד, הפגיעה בזכויות האזרח חלה על כל שכבות האוכלוסייה, כפי שאפשר היה לראות מסרטונים שבהם שוטרים נוקטים אלימות מיותרת נגד קשישה בכיכר רבין, ילדה חרדית בבית שמש ומפגינים בירושלים בגין אי עטיית מסכה; מצד אחר, אוכלוסיות חלשות לרוב מודעות פחות לזכויות שלהן, ולכן מועדות יותר לפגיעה.