הדיווידנד של המשבר

משבר הקורונה סיפק הצצה חשובה לתהליך קבלת ההחלטות בדמוקרטיה הישראלית ולאופן שבו הקשר בין הון לשלטון משפיע לכאורה על חלוקת העוגה. היה זה כשאיגוד רשתות האופנה והמסחר, בהובלת בעלי קבוצת פוקס, הראל ויזל, ניהל מאבק לקבלת הטבות מהמדינה. כדי לנהל את המשבר מאחורי הקלעים שכר האיגוד את שירותיו של יועץ התקשורת רונן צור, המשמש גם יועץ התקשורת האישי של יו"ר כחול לבן בני גנץ, ובאותה עת אף היה חבר בצוות המשא ומתן של כחול לבן לשיחות הקואליציוניות. כלומר, בזמן שנכח בשיחות מול הליכוד, ייעץ צור לרשתות כיצד לפעול מול הממשלה והאוצר. בבוקר ייצג את גנץ מול נתניהו, ובערב ייעץ לרשתות כיצד לפעול מול המדינה.

בעצתו של צור, יצאו ויזל והרשתות נגד ראש הממשלה ומשרד האוצר, צעקו באולפני הטלוויזיה ואיימו בפיטורים המוניים אם דרישותיהם לא יתקבלו. צעדים אלה הניבו פרי, שכן המדינה הכריזה על מענק בסך מיליארדי שקלים, שיגיע בין היתר לידי הרשתות. השניים יכולים לטעון כי הברית העסקית שנרקמה ביניהם לא הביאה לתוצאות בשטח, אך אי אפשר להתעלם מאינספור עצמאים, עמותות וחברות במצב קשה לאין שיעור שלא התחברו ללוביסטים וליועצי תקשורת מוכרים ויקרים בעלי קשרים במסדרונות השלטון, ולא קיבלו מענקים כה גדולים מהמדינה.

בסופו של דבר ויתר ויזל על מענק בסך עשרות מיליוני שקלים שהיה אמור להגיע לפוקס, בעקבות ביקורת שנמתחה עליו, בעיקר אחרי שבדו"חות החברה דיווחה פוקס על חלוקת דיווידנד בסך 49 מיליון שקל על חשבון רווחי 2019, וכשהתברר שמשבר הקורונה אמנם פגע בפוקס, אך מצבה נותר איתן.