תעשיית ההיי-טק מניפה דגל שחור

במשך שנים נמנעה תעשיית ההייטק הישראלי מ"פוליטיקה" והעדיפה להתעסק באתגרים הפנימים. בהייטק לא רצו לעצבן אף אחד ממקבלי ההחלטות מצד אחד, ולא את העובדים (הפוטנציאליים) מהצד האחר. גם ככה השוק בחו"ל, ואנחנו גלובלים שכמותנו, מה לנו ולביצה הישראלית?

אבל בנובמבר 2019 משהו השתנה: היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בשלושה תיקים פלילים ובעבירות חמורות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. מבחינת בכירים בהייטק, זה היה קו אדום. כשבוע אחרי הצהרת מנדלבליט הם שיגרו מכתב הקורא לראש הממשלה להתפטר מתפקידו. "אנחנו מביטים בעיניים כלות ובשאט נפש במתקפות חסרות התקדים על שלטון החוק", חתמו את המכתב בכירים בענף, בהם איל ולדמן (מלאנוקס), רונה שגב (קרן TLV), טל סלובודקין (קרן Stage One) ואחרים.

כעבור שבוע החלו אנשי ההייטק לפעול במישור מעשי יותר. במכתב למנדלבליט הם דרשו קביעה חד־משמעית לפיה "נשיא המדינה אינו מוסמך להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון". על המסמך הזה היו חתומים כמה מחלוצי התעשייה, כמו ד"ר ארנה ברי ודב מורן, דב בהרב ואהרון מינקובסקי. המכתב נהפך לעתירה לבג"ץ למתן צו המורה לא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, בשל כתבי האישום, אך העתירה כשלה. בחודש האחרון שוב נקראו בכירים בענף לדגל. ד"ר שמעון אקהויז (לומינס) ואורני פטרושקה (כרומטיס), היו בין הקוראים לממשלה להעביר מיידית תקציב למדינה, עד לסוף 2021.

נראה שכיום יזמי ההייטק אינם מרגישים צורך להתנצל: עליהם אי אפשר להגיד שהם "אנרכיסטים" או "עוכרי ישראל". יש להם רקורד של עשייה ותרומה ענקית למשק, והם גם מגיעים מעמדה של כוח: ההייטק לא נסמך על שולחנה של הממשלה, לא ברגולציה ולא במכירות. העמדה הברורה והעקבית של בכירי השוק לצד מערכת החוק, מסמנת כנראה את הלך הרוח בכלל התעשייה, על כ־350 אלף העובדים בה.

שם בולט בין בכירי ההייטק שאינם מהססים להביע את דעתם גם בסוגיות שנויות במחלוקת הוא ברק עילם, מנכ"ל נייס. בחודש האחרון הוא יצא נגד החלטת הממשלה לאשר את כניסתם ארצה של 17 אלף תלמידי ישיבה, למרות הסיכון הבריאותי הכרוך בכך. בתחילת 2020 הוא יצא נגד עמדותיו ההומופוביות של שר החינוך אז, רפי פרץ. ב־2018 התבטא נגד מדינות ההפרדה המגדרית במטוסי אל על והכריז שהחברה תפסיק לטוס עמה.

ארז שחר, שותף בקרן קומרה, שלקחה תפקיד מוביל בכל המאבקים שהוזכרו, מסביר: "השנה האחרונה, וההידרדרות המשמעותית במצב הפוליטי דחפה את ההייטק, סוף סוף, להיות מעורב בפוליטיקה האמיתית, זו שיש בה מחנות ולא כולם מסכימים. להייטק יש נטייה לעמוד בצד של הדמוקרטיה, ובשנים האחרונות אנו חווים שחיקה משמעותית במוסדות הדמוקרטיים. להייטק יש תפקיד מהותי בכלכלה הישראלית וביצוא, ובבניית העוצמה של המדינה, ועם ההצלחה הזו מגיעה אחריות, ודאי שבסיטואציה הנוכחית של מלחמת חורמה על עצם היכולת שלנו ושל ילדינו לחיות כאן".