הוציא את משרד המשפטים מידי הליכוד

בתיאוריה הכלכלית יש מוצרים שערכם נובע לא רק ממהותם, אלא מהמיקום שהם מעניקים למי שרוכש אותם. תואר ראשון, למשל, מעניק ידע, אבל כשלכל המתחרים בשוק העבודה יש תואר ראשון, הידע לא עוזר להשיג עבודה טובה יותר. צריך תואר שני, כי הוא מציב את בעליו במיקום עדיף מול בעל תואר ראשון. חשיבותו של אבי ניסנקורן גם היא נובעת לא רק ממהותו, אלא בעיקר מהמיקום שלו. תרומתו העיקרית למערכת המשפט ולאיזונים הדמוקרטיים של המדינה בשלב הנוכחי היא עצם קיומו.

חלק ניכר מהפעילות של ניסנקורן כשר המשפטים היא סימבולית. היא מסתכמת בהודעות לעיתונות ובציוצים בטוויטר המביעים תמיכה במערכת המשפט, בשופטים, ביועץ המשפטי לממשל ובפרקליטות. אולם הסימבוליקה הזו היא בבחינת חמצן לחולה קורונה גוסס. אחרי אמיר אוחנה, איילת שקד, דניאל פרידמן ויעקב נאמן המנוח (באמצע היתה אתנחתא קצרה עם ציפי לבני), כבר מזמן לא היתה בלשכת שר המשפטים דמות שלא באה להחריב, להרוס ולחסל את המערכת.

עם זאת, מרגע שמשרד המשפטים אינו נמצא בידי נתניהו והליכוד, נתניהו יכול להרשות לעצמו להשתלח ביועץ המשפטי לממשלה, בפרקליטות וגם בשופטים. האתגר של ניסנקורן הוא לשקם את אמון הציבור במערכת המשפט. לאחרונה יזם מהלך לשיקום אמון הציבור במחלקה לחקירות שוטרים. צעד מבורך, וראשון לפני מהלך דומה וקשה יותר שנדרש בשאר המערכת.