יכריעו לאן פניה של ישראל

בשעה ששורות אלה נכתבות, נראה שנזכה להפוגה לפני שסכנת הבחירות תשוב להעכיר את ימינו. כך או כך, את השריפה הפוליטית האחרונה סביב משבר הנבצרות, שנקרא בטעות "משבר התקציב", הציתה החלטה טכנית בתיק פלילי. כשראש ההרכב במשפט נתניהו, השופטת רבקה פלדמן־פרידמן, החליטה שהדיונים במשפטו של ראש הממשלה יתנהלו שלושה ימים בשבוע החל מינואר, החלה עננת הנבצרות לרחף מעל ראשו של הנאשם הבכיר – ומיד הופיעה באופק חשרת ענני הבחירות.

עוד לפני שהחל להתנהל ממש, תיק נתניהו גזר על ישראל את המשבר הפוליטי החמור בתולדותיה, בגללו ישראל הלכה לשלוש מערכות בחירות רצופות. בעטיים של צרכיו של נתניהו כנאשם, תסיים ישראל מוכת הקורונה את 2020 ללא תקציב; במשבר משפט נתניהו יש, עדיין, פוטנציאל מאיים למהלך פוליטי נרחב של של ביטול המשפט בחקיקה, אם יימצא הרוב לכך. מהלך כזה ניתן להבטיח רק באמצעות שינוי משטרי שיבטל את סמכות בג"ץ לפקח על חקיקה. אם יושלם, ישראל לא תהיה עוד דמוקרטיה ליברלית.

באופן אבסורדי, החלטותיהם של שופטי נתניהו, פרידמן־פלדמן, עודד שחם ומשה בר־עם, בשלבים הראשונים של המשפט, עשויות להשפיע יותר מהכרעת הדין גופא. כך, להחלטתם בבקשה עתידית של נתניהו שלא להגיע לדיונים במשפטו, יכולה להיות השפעה דרמטית על סוגיית נבצרותו ועל עתידו הפוליטי של נתניהו, ובהתאם, על המדינה כולה. אם יוכרז נתניהו כנבצר, נראה שיסתיימו חייו הפוליטיים, ומכאן והלאה השפעת המשפט על עתיד המדינה תהיה חשובה לספרי ההיסטוריה, אך דרמטית הרבה פחות לחייהם של אזרחי ישראל; מנגד, החלטה כזו יכולה לתת את אות הפתיחה למתקפה על מערכת המשפט שתשנה את פני המדינה.