השושבינים

להוציא את המחותנים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומוחמד בן זאיד, שני השושבינים של הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות הם ראש המוסד יוסי כהן – לאחר תיווך של רון דרמר – והיועץ המיוחד והחתן של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר. אבל בעוד הסכם שלום מדיני מלא עם מדינה ערבית שלישית הוא בלי ספק הישג מדיני משמעותי וחיובי, הקרבה האישית של השושבינים למנהיגים הפופוליסטים של ישראל וארצות הברית חורגת מהמקובל בדמוקרטיות מתפקדות, שבהן נשמרים ההפרדה והמרחק בין המוסדות לקשרים האישיים.

כהן הוא מינוי של נתניהו, נאמנו והאיש למשימות מיוחדות מטעמו. במערכת השלטונית הוא מתויג כאדם שעשוי יום אחד להיכנס לפוליטיקה ולהחליף את נתניהו – בברכתו. כהן גם אינו חף מכתמי הון־שלטון: שמו השתרבב לסכסוך עסקי חריף בין שני יבואני רכב, רמי אונגר ומיכאל לוי, ואילו בית הכנסת שסמוך למגוריו נהנה מתרומות מעוררות סימני שאלה משורה של אנשי עסקים, בהם אונגר (כמיליון שקל) וכן איש עסקים בעל היסטוריה של יחסים מורכבים עם שליט אבו דאבי: מתי כוכבי.

כך גם ג'ארד קושנר, הנשוי לבתו של הנשיא האמריקאי, איוונקה טראמפ. קושנר הוא אדריכל "עסקת המאה" של ארצות הברית לשלום בין ישראל לרשות הפלסטינית, והאיש שחורץ את גורל יחסי ישראל עם שכנותיה. כל עוד טראמפ הוא הנשיא – דבר שעשוי להשתנות ב־2021 – קושנר יחליט אם יהיה סיפוח ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון, מתי, כיצד הוא יראה, וגם אילו מערכות נשק אמריקאיות ימכרו ולמי. גם לו יש חיבורי הון שלטון מעניינים: בעסקה אחת, לדוגמה, רכשה קרן ההשקעות הקנדית "ברוקפילד אסט מנג'מנט" חוזה חכירה ל־99 שנה בהיקף של כמיליארד דולר עבור בניין ששייך למשפחת קושנר – בניין שמצבו הפיננסי הסתבך ואיים לגרור את קושנר ומשפחתו לפשיטת רגל. תחקיר של "פייננשל טיימס" גילה כי בקרן מושקעות, בין השאר, ממשלות קטאר ואמירויות נוספות, וייתכן שגם גורמים נוספים במזרח התיכון כמו איחוד האמירויות, שעמו נחתם החודש הסכם השלום – זה שמכונה כאן גם "שלום תמורת הייטק" ו"נשק שובר שוויון".