פייק ניוז זה כסף

טוויטר תמיד היתה האחות הקטנה והלוזרית של פייסבוק. בישראל זה היה כך עד מערכות הבחירות של 2019־2020, שבהן נהפכה טוויטר למוקד הבלתי מעורער של הדיון הפוליטי בישראל, ולפלטפורמה של דיון יצרי ולוהט שבו משתתפים פוליטיקאים, עיתונאים ושלל דמויות מהציבוריות הישראלית.

כמו רשתות חברתיות אחרות, למטבע הזה יש שני צדדים. מצד אחד, טוויטר נותנת במה לאנשים ולדעות פוליטיות שבעבר לא היו קיימים בכלי התקשורת הרגילים, מקדמת ויכוח ודיון וחושפת אנשים לדעות שביומיום לא היו נחשפים אליהן – אלמנטים חשובים לדמוקרטיה; מצד אחר, היא משמשת כר פורה ואדיר ממדים לפייק ניוז, הסתה, אלימות, שמועות ושקרים. את הסחורה הרעילה הזאת מהדהדים בוטים ואווטרים בתשלום שמשרתים מטרות נסתרות, בדרך כלל כדי לקדם דמות פוליטית אחת ולהשחיר – בכל מחיר – את היריב. דיון פוליטי? בטוויטר אי אפשר לדעת מי אמיתי ומי מזויף.

לאחרונה, הצליח מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, למצב את עצמו כאביר האמת כאשר החליט לסמן ציוצים שקריים של דונלד טראמפ. אולם בישראל ובשאר העולם פעולות כאלה כמעט לא ננקטות, ובלאו הכי, בכל העולם, הרשת החברתית הכי פוליטית לא עושה מספיק כדי להתנקות מהתופעות השליליות שלה.

מפלצת הפרסום של צוקרברג ממשיכה לגדול

למרות החקירות הרבות בקונגרס והטענות על חיסול התחרות, למרות הביקורת הקשה שמוטחת מכל עבר על הפלטפורמה שמספקת קרקע לפגיעה בדמוקרטיה, אנטישמיות, אלימות, חשבונות פיקטיביים שמפיצים מסרים סמויים ופייק ניוז – שום דבר לא מונע ממארק צוקרברג להפוך לאחד האנשים הכי עשירים בעולם. צוקרברג בן ה־36, שמחזיק 13% מחברת פייסבוק, צבר כ־22 מיליארד דולר מתחילת השנה, הונו הכולל מוערך ב־100 מיליארד דולר, והוא האדם הרביעי בעושרו בעולם.

ביולי הופיע צוקרברג, לצד חבריו לצמרת חברות הטכנולוגיה – ראשי אפל, גוגל ואמזון – בפני תת־הוועדה להגבלים עסקיים של הקונגרס האמריקאי, וניסה לספק הסברים בנוגע להתנהגות לא תחרותית של הרשת החברתית. לרגע אפשר היה לרחם על המנכ"ל הצעיר מבין הארבעה, שחברי הקונגרס הטיחו בו האשמות קשות ובהן פגיעה בתחרות ובמערכת הבחירות בארצות הברית ואי־מניעת התופעות השליליות שצמחו על גבי הרשת שיצר לפני 16 שנה וזלגו לאפליקציות הבנות שרכש – וואטסאפ ואינסטגרם. ברחבי העולם, מאוסטרליה ועד אירופה, מתנהלות חקירות על פגיעה בדמוקרטיה והפרת פרטיות משתמשים בפייסבוק.

הביקורת נגד פייסבוק התמקדה השנה בסוגיית האישור להפיץ מודעות ממומנות שקריות על ידי פוליטיקאים וחוסר השליטה בהפצת מידע כוזב, גזעני ואלים. רבים שפשפו את עינייהם נוכח החלטתה זו של פייסבוק, שכן ארצות הברית נכנסת לשנת בחירות, והפצת מידע כוזב בבחירות 2016 ביחד עם פרשת קיימברידג' אנליטיקה פגעו אז קשות בתדמית החברה.

לפני כמה חודשים, כשבטוויטר סימנו ציוץ שקרי של הנשיא דונלד טראמפ כ"דורש בדיקת עובדות", יצא צוקרברג להגנתו של הנשיא ואמר כי "חברות פרטיות לא צריכות לשמש כמשטרת האמת". שבועות ספורים אחר כך פרסם טראמפ פוסט בעקבות גלי המחאה שהתעוררו בעקבות רצח ג'ורג' פלויד, שבו כתב כי במפגינים יש לנקוט ביד קשה, וש"כשהביזה מתחילה, היריות מתחילות". בעוד שבטוויטר תויג מסר זה כמעודד אלימות, פייסבוק נמנעה מלסמן אותו כמזיק. האירוע הוליד חרם מפרסמים עליה – ולא היתה זו הפעם הראשונה שבה דבר כזה קרה. צוקרברג אמר מיד שהנושא יטופל, אבל בפועל נראה כי הוא מנסה ללכת בין הטיפות, ולא להרגיז את הנשיא שמחזיק יד על השאלטר, ומאיים בהחזרת הדיון על חוק התקשורת ושינוי הסעיף שמגן על רשתות חברתיות מתביעות בנוגע לתוכן גולשים.

זמן קצר אחרי החקירה בקונגרס כבר הכריז צוקרברג על היעד הבא שלו – הקמת חברת פינטק בשם "פייסבוק פייננשל" שתרכז את כל תחום התשלומים של החברה, בהם המטבע הדיגיטלי קליברה, רכישות ותשלומים באמצעות ווטסאפ, ושירות תשלומים שתשיק החברה בקרוב. גם מניית פייסבוק הוסיפה לעלות לאחר החקירה, ומכאן שלא משנה כמה המצב נראה עגום, עבור צוקרברג הכל טוב – הכלבים נובחים והשיירה דוהרת, ופייסבוק ממשיכה לצמוח למרות הפייק ניוז, אם לא בזכותו.