אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דירוג 2020

גם בימי קורונה: 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל

דירוג CofaceBDI ומגזין TheMarker מראה כי העובדים בישראל רוצים לדעת שהם מועסקים בחברה חזקה, שתיתן להם שילוב של יחסי עבודה טובים ושכר מובטח. ומה שהיה נכון לפני משבר הקורונה, נכון כעת שבעתיים

סיון קלינגבייל
תחום פעילות
  • הכל
    • הכל
    • הייטק וטכנולוגיה
    • פיננסים
    • תעשיות
    • מסחר ושירותים
    • תשתיות ובנייה
    • תקשורת, מדיה ואינטרנט
    • שירות ציבורי
01
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 2 מקומות
מספר העובדים: כ-1,600 (פלוס 200 סטודנטים) מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: לא. ממשיכים לגייס ויש 200 משרות פתוחות
02
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 6 מקומות
מספר העובדים: 14,922 מספר העובדים בפועל: כ-10,450 שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 הסדרים עם הבלתי מועסקים: 30% בחופשה בתשלום על חשבון המכסה השנתית צפי לצמצומים: לא. ממשיכים לגייס באמצעות זום הערות: מקום עבודה חיוני. העבודה בימי הסגר נעשתה בשתי משמרות או מהבית
03
פיננסים
עלתה 3 מקומות
מספר העובדים: 1,600 מספר העובדים בפועל: 1,480 שיעור העובדים בחל"ת: 7.5% שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: לא ידוע. תלוי בהחלטות המדינה הערות: מתוך 120 עובדים בחל"ת, כ-70 ביקשו זאת. כל עובד תורם יום חופש אחד בשבוע עבודה
04
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 7 מקומות
מספר העובדים: 16,500 (מהם 12,000 בישראל) מספר העובדים בפועל: 11,700 שיעור העובדים בחל"ת: 2.5% שיעור המפוטרים: 0 הסדרים עם הבלתי מועסקים: חלק מהעובדים מנצלים את ימי החופשה ולחלקם צומצם היקף המשרה צפי לצמצומים: הצעדים שביצענו מאוזנים, ואין לנו כוונה לפטר הערות: במהלך המשבר מומשו פיטורים מתוכננים מראש ללא קשר לסגר
05
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 12 מקומות
מספר העובדים: כ-1,400, מהם 500 בישראל מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: קרוב לוודאי שלא
06
תעשיות
ירדה מקום אחד
מספר העובדים: 6,500 מספר העובדים בפועל: 6,380 שיעור העובדים בחל"ת: 1.8% שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: נכון לעכשיו, לא הערות: עיקר היוצאים לחל"ת הם מסניפי רשת קפה עלית שנסגרו. במקביל להשמת עובדים במקצועות אחרים גויסו כ-200 איש לעבודה ביצרנית המזון שטראוס
07
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 3 מקומות
מספר העובדים: כ-30 אלף, מהם כ-5,000 בישראל מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: לא
08
פיננסים
ירדה מקום אחד
מספר העובדים: כ-9,000 מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: רק אם יוחלט עם תוכניות לפרישה הערות: העבודה בסגר נעשית ברוטציה
09
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 7 מקומות
סירבו להגיב
10
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 9 מקומות
מספר העובדים: כ-12 אלף (כ-14 אלף כולל מובילאיי והבאנה) מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: התחייבנו שלא הערות: החברה הודיעה כי בחודשיים הראשונים תמשיך לשלם לעובדים ולספקים כרגיל
11
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 4 מקומות
מספר העובדים: 1,600 מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: נכון לעכשיו, לא הערות: לכל העובדים משולמת משכורת רגילה, לרבות כ-800 עובדי קבלן
12
הייטק וטכנולוגיה
ללא שינוי
מספר העובדים:כ-7,500 מספר העובדים בפועל: כ-5,630 שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 הסדרים עם הבלתי מועסקים: לכ-25% נמצאים בחופשה בתשלום על חשבון מכסה שנתית, לרבות לשנת 2021 צפי לצמצומים: לא צפויים בשלב זה הערות: החברה לא השעתה את קידומי השכר והעניקה גם את התגמול הרבעוני
13
פיננסים
עלתה מקום אחד
מספר העובדים: 1,309 מספר העובדים בפועל: 865 שיעור העובדים בחל"ת: 34% שיעור המפוטרים: 0 הסדרים עם הבלתי מועסקים: העובדים בחל”ת קיבלו חמישה ימי חופשה לצבירה, ושמרו על התנאים הסוציאליים כולל קבלת מענקים ובונוס שנתי צפי לצמצומים: נכון לעכשיו, לא
14
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 4 מקומות
מספר העובדים: 700 מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: לא
15
תשתיות ובנייה
ירדה 11 מקומות
מספר העובדים: כ-11,450 מספר העובדים בפועל: כ-8,800 שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 הסדרים עם הבלתי מועסקים: 20% בחופשה בתשלום על חשבון המכסה השנתית צפי לצמצומים:רק במסגרת תוכנית התיעלות במקביל לגיוס כוח אדם ארעי
16
פיננסים
ירדה 7 מקומות
מספר העובדים: כ-9,000 מספר העובדים בפועל: כ-5,850 שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 הסדרים עם הבלתי מועסקים: כ-35% בחופשה בתשלום על חשבון המכסה השנתית צפי לצמצומים: תוכנית מאושרת לפרישה מרצון של כ-900 עובדים
17
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 2 מקומות
מספר העובדים: כ-3,500, מהם 800 בישראל מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: ממשיכים לגייס הערות: בימי הסגר כולם עבדו מהבית
18
פיננסים
עלתה 5 מקומות
מספר העובדים: כ-1,500 מספר העובדים בפועל: כ-1,000 שיעור העובדים בחל"ת: 4% שיעור המפוטרים: 0 הסדרים עם הבלתי מועסקים: כ-30% בחופשה בתשלום, כשמחציתה על חשבון העובד ומחציתה על חשבון החברה צפי לצמצומים: תלוי בעומק המשבר ובמשכו הערות: היוצאים לחל”ת שמרו על רכב החברה וזכויותיהם הסוציאליות
19
הייטק וטכנולוגיה
עלתה מקום אחד
מספר העובדים: כ-1,150 מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים: לא
20
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 13 מקומות
מספר העובדים: יותר מ-5,000, מתוכם 2,450 בישראל מספר העובדים בפועל: ללא שינוי שיעור העובדים בחל"ת: 0 שיעור המפוטרים: 0 צפי לצמצומים:להיפך, מגייסים
21
תעשיות
ללא שינוי
22
תעשיות
עלתה 4 מקומות
23
מסחר ושירותים
ירדה מקום אחד
24
תקשורת, מדיה ואינטרנט
עלתה מקום אחד
25
פיננסים
עלתה 17 מקומות
26
תשתיות ובנייה
עלתה מקום אחד
27
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 8 מקומות
28
פיננסים
עלתה 2 מקומות
29
פיננסים
ירדה 5 מקומות
30
תעשיות
ירדה 17 מקומות
31
פיננסים
ללא שינוי
32
פיננסים
חדשה
33
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 44 מקומות
34
תעשיות
חדשה
35
תשתיות ובנייה
עלתה 5 מקומות
36
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 7 מקומות
37
פיננסים
ללא שינוי
38
תעשיות
עלתה 7 מקומות
39
פיננסים
ירדה מקום אחד
40
תקשורת, מדיה ואינטרנט
ירדה 24 מקומות
41
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 10 מקומות
42
תעשיות
עלתה 13 מקומות
43
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 9 מקומות
44
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 14 מקומות
45
פיננסים
עלתה 11 מקומות
46
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 14 מקומות
47
תעשיות
חדשה
48
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 20 מקומות
49
שירות ציבורי
ירדה 13 מקומות
50
שירות ציבורי
ירדה 4 מקומות
51
שירות ציבורי
ירדה 7 מקומות
52
תעשיות
ירדה 5 מקומות
53
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 4 מקומות
54
פיננסים
עלתה 31 מקומות
55
הייטק וטכנולוגיה
חדשה
56
מסחר ושירותים
עלתה 16 מקומות
57
מסחר ושירותים
ירדה 9 מקומות
58
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 8 מקומות
59
תשתיות ובנייה
עלתה 11 מקומות
60
מסחר ושירותים
עלתה 28 מקומות
61
מסחר ושירותים
חדשה
62
הייטק וטכנולוגיה
חדשה
63
מסחר ושירותים
ללא שינוי
64
מסחר ושירותים
ירדה 4 מקומות
65
מסחר ושירותים
ירדה מקום אחד
66
הייטק וטכנולוגיה
עלתה 5 מקומות
67
תשתיות ובנייה
חדשה
68
הייטק וטכנולוגיה
חדשה
69
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 3 מקומות
70
תשתיות ובנייה
חדשה
71
הייטק וטכנולוגיה
חדשה
72
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 3 מקומות
73
פיננסים
עלתה מקום אחד
74
תעשיות
עלתה 26 מקומות
75
הייטק וטכנולוגיה
ללא שינוי
76
תעשיות
ירדה 23 מקומות
77
מסחר ושירותים
ירדה 10 מקומות
78
תעשיות
עלתה מקום אחד
79
מסחר ושירותים
חדשה
80
פיננסים
חדשה
81
מסחר ושירותים
עלתה 14 מקומות
82
הייטק וטכנולוגיה
חדשה
83
הייטק וטכנולוגיה
חדשה
84
הייטק וטכנולוגיה
חדשה
85
מסחר ושירותים
חדשה
86
תעשיות
ירדה 6 מקומות
87
תעשיות
חדשה
88
מסחר ושירותים
חדשה
89
הייטק וטכנולוגיה
חדשה
90
מסחר ושירותים
חדשה
91
מסחר ושירותים
ללא שינוי
92
מסחר ושירותים
ירדה 6 מקומות
93
תעשיות
חדשה
94
תקשורת, מדיה ואינטרנט
ירדה 11 מקומות
95
תעשיות
חדשה
96
תעשיות
ירדה 7 מקומות
97
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 3 מקומות
98
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 2 מקומות
99
הייטק וטכנולוגיה
ירדה 18 מקומות
100
הייטק וטכנולוגיה
ירדה מקום אחד
* הנתונים לגבי מדיניות הפעילות בימי הסגר נמסרו מהחברות והם מעודכנים לשבוע האחרון של חודש אפריל
קשה לתפוש כמה מהר השתנה עולם העבודה מקצה לקצה. רק שבועות מעטים חלפו מאז התגלה בחבל ווהאן שבסין וירוס שגרם להדבקה נרחבת ולמתים רבים, ועד שטיסות בישראל ובכל העולם נעצרו, שרשרת האספקה הגלובלית נותקה, מדינה אחר מדינה הכריזה על בידוד ועסקים בישראל ובמדינות אחרות צמצמו את פעילותם ואף עצרו אותה כליל.
בפברואר 2020 עוד היה היקף האבטלה בישראל נמוך מ־4%, ושיעור התעסוקה מהגבוהים שידע המשק. כחודשיים מאוחר יותר, כרבע מכוח העבודה נמצא בחל"ת או פוטר. כמיליון ו־140 אלף ישראלים מקבלים דמי אבטלה מביטוח לאומי, ואליהם מצטרפים עוד כ־140 אלף עובדים מבוגרים שאינם זכאים לדמי אבטלה, ומקבלים מענקים מיוחדים מביטוח לאומי, וכ־500 אלף עצמאים ללא הכנסה. ברגע אחד השתנה שוק העבודה משוק של עובדים – לשוק של מעסיקים.
השינוי הקיצוני הזה מאיר באור שונה לחלוטין את רשימת 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן, על פי סקר של CofaceBDI ומגזין TheMarker. אם חששנו שמשבר הקורונה ייתר את הרשימה, המתפרסמת זו השנה ה־16 ברציפות, הבדיקות שעשינו הוכיחו כי ההיפך הוא הנכון – כמעט כל החברות המדורגות ב־20 המקומות הראשונים הוכיחו במשבר שהן יודעות לשמור על עובדיהן וחושבות על טובתם, ולא רק על טובת המאזן הכספי שלהן.
דירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן בין השנים 2010-2020
   
01
02
03
04
05
06
07
08
09
10
מיקרוסופט 0%
התעשייה האווירית 0%
ביטוח ישיר 0%
אלביט מערכות 0%
סייבר ארק 0%
שטראוס 0%
אמדוקס 0%
בנק לאומי 0%
גוגל 0%
אינטל 0%
חברת החשמל 0%
בנק הפועלים 0%
טבע 0%
HP 0%
פרטנר 0%
סלקום 0%
בזק 0%

אולי זה לא צריך להפתיע. נכון, איש לא חזה את המשבר, אבל מהמחקר שקדם לדירוג עולה כי הפרמטר החשוב ביותר לישראלים במקום העבודה הוא יחסי העבודה. יציבות תעסוקתית אמנם מדורגת רק במקום השישי בין הפרמטרים שהוצגו כאפשרויות למשתתפי הסקר, אבל השילוב בין תנאי שכר (הפרמטר השני בחשיבותו) לבין יחסי העבודה, מייצג ביטחון תעסוקתי, גם אם גמיש יותר, ומותאם יותר לעובדים שבניגוד לבני הדורות הקודמים, כבר לא רואים את עצמם מקבלים שעון זהב כשהם יוצאים לפנסיה ממקום עבודה שבו בילו לפחות 30 שנה.

כמו כן, גם אם חוסן החברה הוא הפרמטר שהישראלים מדרגים במקום הנמוך ביותר, ובשנים האחרונות דורגו שביעות הרצון מהמנהל, הגשמה עצמית ואתגר מקצועי כחשובים יותר לישראלים מאשר יציבות תעסוקתית, עדיין החברות שהכי כדאי לעבוד בהן הן אלה שמייצרות סוג של שקט נפשי בזכות העובדה שהן רואות את העובד ומבינות שהוא המשאב החשוב ביותר שלהן. כפועל יוצא מכך, רובן לא ממהרות להיפרע ממנו בעת משבר.

"היה ברור שהתקופה הזאת היא שעת מבחן עבורנו בארגון. התמה שהלכנו איתה היא לעבור את המשבר כשכל העובדים איתנו, כי זה יהיה בסיס היציאה מהמשבר". במילים אלה מתאר איל דרור, מנכ"ל שטראוס ישראל, המדורגת במקום השישי, את ההחלטה של שטראוס לשמור על כל העובדים, ולהוציא לחל"ת רק את מי שביקש לעשות זאת. אפשר לומר שליצרנית מזון קל לקבל החלטה שכזאת שכן המשבר לא רק שלא פגע בהכנסותיה, אלא היא נמצאת במרכז הביקושים. אלא ששטראוס היא קבוצת חברות שכוללת, גם את שטראוס מים המשווקת את תמי4, את עגלות הקפה של עלית ועוד, ובכל זאת, רק כ־100 מעובדיה הוצאו לחל"ת, לבקשתם.

70 מתוך 120 עובדים שהוצאו לחל"ת בביטוח ישיר (מקום 3 ברשימה) ביקשו זאת, אומר המנכ"ל קובי הבר. לדבריו, ביטוח ישיר התארגנה מהר והעבירה 90% מעובדיה לעבודה מהבית, כשרק 10% מהעובדים מגיעים למשרדים. החברה נפגעה מהמשבר, וסביר להניח שהפגיעה תהיה לא רק בטווח הקצר. הבר אומר שבחברה התאימו את ההוצאות להכנסות בצורה רוחבית: "כולם תרמו יום חופש בשבוע כדי לא להזדקק לפיטורים. ההנהלה עובדת ביום הזה; העובדים ברובם לא עובדים בו. יש פחות עבודה, אבל המנגנון הזה הביא לכך שהעבודה שיש התפזרה על פני כל העובדים. כמו כן, צמצמנו שעות נוספות ופיזרנו משמרות. הכל כדי להוריד למינימום פגיעה בעובדים ולא לשלוח הביתה", הוא מספר. "אני לא חושב שצריך לנצל משבר מול העובדים".

בתעשייה האווירית, 70% מהעובדים המשיכו לעבוד ו־30% הנותרים הוצאו לחופשה על חשבון ימי החופש. המנכ"ל נמרוד שפר דוחה את הטענה כי הסיבה לכך, כמו גם לעובדה שהחברה נמצאת במקום השני בדירוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן, היא היותה חברה מאוגדת שעולה לכותרות לא פעם בנושאים הקשורים לוועד החזק שלה. "התעשייה האווירית מציעה לעובדים הרבה יותר מביטחון תעסוקתי", הוא אומר. "יש כאן אתגר טכנולוגי, משמעות – יש משקל לכך שאנשים כאן לוקחים חלק בעשייה משמעותית לביטחון ישראל".

מיקרוסופט החדשה

לפי סקר שפרסמנו בפברואר, המקצועות שהישראלים מעריכים ביותר כבעלי תרומה לחברה הם רופא (90%), חקלאי (80%), קצין קבע בשירות קרבי (77%), איש קבע ביחידה טכנולוגית (75%) ומורה/גננת (74%). אבל הערכה לחוד – ופרנסה לחוד. עבודה בחברת הייטק אולי אינה נתפשת כתורמת לחברה, אבל היא ללא ספק תורמת שכר גבוה ותנאים טובים לאלה שעוסקים בה. ואמנם, מבין 20 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בולט תחום ההייטק והטכנולוגיה – 13 מבין 20 החברות הנמצאות בראש הדירוג הן ממגזר זה. מתחום הפיננסים יש חמש חברות בין 20 הראשונות, חברה אחת מתחום התעשייה (שטראוס) וחברה אחת מתחום התשתיות (חברת חשמל).

בראש הרשימה ניצבת מיקרוסופט, שעברה מהפך תדמיתי אדיר ונהפכה מחברה שהיה נהוג להזהיר מפני עובדיה  – לחיצת ידם דוקרת כחיבוק קיפוד – לחברה מסעירה שמתחרה ראש בראש עם גוגל בקרב על גיוס טאלנטים.

כשמונה סאטיה נאדלה למנכ"ל מיקרוסופט בפברואר 2014, הוא ירש מביל גייטס וסטיב באלמר חברה עם מוניטין מפוקפקים שנתפשה כדורסנית, בריונית ומונופוליסטית. כתבת ענק ב"ואניטי פייר" ניתחה איך מנגנון הערכת העובדים במיקרוסופט, שמיקרוסופט של באלמר כל כך התגאתה בו, גרם לכך שעובדי החברה עסקו בעיקר בפוליטיקה ארגונית. נאדלה נקט גישה שונה. הוא הציב את שינוי התרבות הארגונית של מיקרוסופט כיעד מספר אחת, והסביר כי זוהי הדרך הנכונה להצלחה עסקית.

סגנונו של נאדלה עטוף בהרבה ססמאות ניו אייג', שעוררו אצל חלק מהאנשים תחושת אי נוחות. הוא הצהיר כי הוא חותר לתרבות ארגונית שמעודדת צמיחה, חדשנות, תעוזה וקשב לשותפים וללקוחות, אך בעיקר על כך שלא דוחים רעיונות חדשים. בעקבות זאת, מיקרוסופט, שנתפשה כחברה של מוצר אחד שמרוכזת בעיקר בהגדלת מחזור המכירות ובשמירה על מעמדה המונופוליסטי בשוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים, נהפכה לחברה שמעודדת סטראטאפים פנימיים, נלחמת על המתכנתים הטובים ומאפשרת להם להצמיח חברות חדשות, ובעיקר למתחרה מובילה על תואר "החברה שמפנקת עובדים"

הרוח החדשה הזאת מורגשת גם במרכזים שמפעילה מיקרוסופט בישראל. מסיבות ענק עם שלל כוכבים, שכירת סניף של WeWork כדי שהעובדים לא יאלצו לנסוע ממרכז תל אביב להרצליה, מתן אפשרויות נוחות לריילוקיישן ועוד, ייצרו למיקרוסופט בישראל תדמית שמאפשרת לה להתחרות כשווה בין שווים מול גוגל, פייסבוק והסטארטאפים הנוצצים על העובדים המוכשרים ביותר בשוק.

מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מספרת שאלה היו הסיבות שגרמו לה לעבור לעבוד בחברה לפני כשש שנים. "למיקרוסופט ברור מאוד שהעובדים הם הנכס החשוב ביותר, ובשנים האחרונות התמקדנו במה שהעובדים שלנו רוצים. במקביל לכך, חשוב לנו להיות חברה שמובילה טכנולוגיות. הצטרפתי למיקרוסופט כחודש לפני שנאדלה התמנה למנכ"ל – הוא ראיין אותי – והשינוי כולו שלו", היא אומרת. "אני לא חושבת שהייתי יכולה להיות מאושרת במיקרוסופט כמו שאני עכשיו, לפניו. זאת חברה שעשתה שינוי. היא נמצאת, לומדת ומלאת תעוזה, ולוקחת את האנשים הכי טובים. בעיקר בישראל. אנחנו יכולים לעשות המון סטארטאפים בתוך החברה הגדולה. הרבה מוצרים שנולדו בישראל הם מוצרים גלובליים".

עם פרוץ משבר הקורונה היתה מיקרוסופט בין החברות הראשונות שהעבירו את עובדיהן לעבודה מהבית. כמו מנכ"לים אחרים של החברות המובילות בדירוג, גם ברוורמן־בלומנשטיק מספרת כי לאורך כל התקופה נשמר קשר רציף עם העובדים. במיקרוסופט בולט דבר נוסף – החברה היתה קשובה מאוד לרעיונות ההתנדבות של העובדים ואפשרה להם להוציא לפועל פרויקטים חברתיים. לדבריה, חלק ניכר ממי שדחפו לכך היו בני דור ה־Y וה־Z מקרב העובדים, שהמעורבות החברתית של חברות והנכונות שלהן לנקוט עמדה חשובות להם מאוד.

האם דור ה-Y ישתנה?

רבות דובר בשנים האחרונות על האופן השונה שבו רואים בני דור ה־Y את מקומות העבודה, על הדברים שחשובים להם ועל העובדה שארגונים צריכים להתאים עצמם אליהם. אבל אלה היו ימים שבהם בשוק העבודה חסרו ידיים עובדות. הצפי הוא שמיתון עולמי יביא לכך ששיעור האבטלה בעולם יעלה.

מנכ"ל שטראוס, דרור, נזהר מלפזר תחזיות לגבי השינוי הצפוי בשוק העבודה: "אני לא יודע איך יראה העתיד", הוא אומר. "בחודשים הקרובים יותר אנשים יחפשו עבודה, ולכן סביר להניח שהקשר בין הארגונים לעובדים יתחזק, אבל אני לא חושב שמשהו מהותי ישתנה בתפישה שלפיה ארגון שמחויב לעובדים שלו מקבל מהם משהו בחזרה". לדבריו, כבר כיום בני דור ה־Y בוחרים להישאר במקום עבודה אם טוב להם לעבוד בו. "חשובים להם עניין, אתגר וסביבת עבודה. גם קשר בלתי אמצעי עם המנהלים הוא חשוב מאוד כי העובדים רוצים יותר יכולת להשפיע. אנחנו מצדנו מנסים להבין איך להפוך את הארגון למהיר וגמיש יותר, והם רוצים להישאר", הוא אומר.

לדברי שפר מנכ"ל התעשייה האווירית המשבר הנוכחי ישנה את ההתנהלות בשוק העבודה. "אנשים יחזרו להעריך מה שפעם היה מובן מאליו: ביטחון תעסוקתי. הצעירים רואים עצמם כל ארבע־חמש שנים במקום אחר, וחוזה ל־30 שנה לא מדבר אליהם. בשנים האחרונות ביטחון תעסוקתי פחות חשוב לאנשים. המשבר ישנה את זה כי אנשים רואים מה קורה בחברות גדולות עם בסיס חזק, ויודעים להעריך את זה".

הסקר הנלווה לדירוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן מראה כי בני דור ה־Y נכנסו למשבר כשהם לא מאוד מרוצים ממצבם התעסוקתי. נמצא למשל כי 42% מקרב בני 35 או פחות חשים שהם אינם ממצים את היכולות שלהם בעבודתם הנוכחית, וזאת לעומת נתון מקביל של 13% בלבד בסקר שנערך בשנה שעברה. כמו כן, 59% מהעובדים עד גיל 35 סבורים שהם לא מקבלים שכר ראוי על כישוריהם, אם כי בנושא זה, לא נמצא הבדל גדול בין קבוצות הגיל השונות.

כמו בשנים קודמות, כך גם השנה, נראה כי השאיפה להגיע לעמדת ניהול אינה כה חזקה בקרב עובדים צעירים. ב־2019 אמרו 75% מהנשאלים עד גיל 35 כי הם שואפים להפוך למנהלים, ואילו השנה ירד שיעור הצעירים השואפים להגיע לתפקידי ניהול ל־66%. עם זאת, מהסקר השנה עולה כי אין זו תופעה ייחודית לבני דור ה־Y, שכן חלה ירידה כללית בקרנם של מקצועות הניהול. בכל קבוצות הגיל יש ירידה בשיעור העובדים שרוצים להתקדם למשרות אלה.

כך עושות כולן?

חמש חברות פיננסיות מדורגות בין 20 החברות הראשונות. ביטוח ישיר, הניצבת במיקום הגבוה מביניהן, שמרה על רוב עובדיה במשבר. בבנק לאומי ובבנק פועלים חלק מהעובדים יצאו לחופשה, על חשבון ימי החופש שלהם. בולטת לרעה ביחסה לעובדים חברת ישראכרט, שהשנה עלתה מקום אחד בדירוג יחסית לשנה שעברה. ישראכרט הוציאה כשליש מעובדיה לחל"ת, והיתה מהחברות הראשונות שבחרו לעשות זאת אף שהן פועלות בתחומים שלא נפגעו מהמשבר בצורה ישירה. אמנם, היא אינה היחידה שפעלה כך – גם חברות הביטוח הגדולות כלל והראל ביטוח נקטו טקטיקה דומה. בישראכרט גם הקפידו לשלם לעובדים את הבונוס השנתי בגין 2019, ולטובתה נזקפת העובדה כי היא נפגעת מהירידה בשימוש בכרטיסי אשראי ואכן צריכה לעשות התאמות. אולם כל אלה אינם מחפים על הפגיעה האדירה של מהלך שכזה באמון בין החברה לעובדיה. חשוב לזכור כי בישראכרט יש ועד עובדים שההחלטות התקבלו בעצה אחת איתו, ועדיין רבים מעובדי ישראכרט העבירו את אפריל, חודש שבו ימי העבודה מעטים יחסית, בלי ליהנות מהמשכורת שלהם, וקיבלו דמי אבטלה בגין חל"ת בגובה 70%־50% ממשכורתם.

דירוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בנוי משורה של סקרים. אחד מהם הוא סקר פנים־ארגוני, שהוא בעל משקל מהותי מאחר שהנכונות של חברה לאפשר לשאול את עובדיה מה הם חושבים עליה מעידה על פתיחות ונכונות להתמודד עם ביקורת – תכונות ראויות להערכה. השאלה הגדולה היא היכן תימצא ישראכרט בדירוג של השנה הבאה: האם תשמור על מקומה, או תשלם מחיר על כך שבתקופה של אי וודאות, בחרה בראש ובראשונה להיפרע מעובדיה?

מישראכרט נמסר בתגובה לדברים: "כשהמשק נכנס לסגר, היקף הרכישות בכרטיסי האשראי בענף כולו ירד בצורה דרמטית. הוצאת העובדים לחל"ת נועדה לשמור על חברת ישראכרט כדי שתוכל להיות מקום העסקה יציב וטוב גם בעתיד". עוד נאמר בתגובה כי הנהלת ישראכרט הודיעה על קיצוץ שכר של 20% לרבעון הקרוב ושאף עובד לא פוטר.  על פי התגובה, באחד במאי היו צפויים לשוב לעבודה כל העובדים שהוצאו לחל"ת, ולחברה אין כל כוונה לצמצם את מספר העובדים בחסות משבר הקורונה.

לא רק ישראכרט שלחה את העובדים הביתה. כך עשתה גם אלביט מערכות, חברה ביטחונית שבסוף אפריל זכתה בחוזה בהיקף של 103 מיליון דולר לאספקת חליפות לוחמה אלקטרונית מקיפות עבור חיל אוויר של מדינה באסיה. יומיים קודם להודעה על זכייתה במכרז בחרה אלביט להוציא לחל"ת 300 מתוך 12,000 עובדיה. צעד זה הגיע לאחר שהחברה כבר צמצמה היקפי משרה ומיצתה ימי חופשה. העובדים שהוצאו לחופשה מגיעים מכל חטיבות ואתרי החברה, אך לא מקרב עובדי הייצור וההרכבה, שם נמשכת העבודה בשלוש משמרות, גם כן בשל מגפת הקורונה. העובדים שהוצאו לחופשה באים ממטה החברה, וכן מקרב בעלי התפקידים שלטענת החברה לא ניתן לבצעם בשל הפסקת הטיסות, כגון עובדים שתלויים בטיסות כדי לבצע את עבודתם באתרי הלקוח.

חדשה בעשירייה

שם חדש בין עשר החברות שבראש הדירוג הוא סייברארק, חברת סייבר ציבורית שהוקמה ב־1999 על ידי אהוד מוקדי, נשיא ומנכ"ל החברה, ואלון כהן. החברה נסחרת בנאסד"ק מאז 2014 והיא מעסיקה כ־1,400 עובדים בעולם, מהם כ־500 בישראל. היא נכנסה לראשונה לרשימת 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן ב־2017, אז דורגה במקום ה־45, ובאותה שנה דורגה גם במקום ה־36 בקטגוריית החברות הבינוניות בגודלן, בסקר שערך מגזין Fortune בשיתוף Great Place to Work.

"הבנו שחשוב לנו לבנות ארגון שאין בו יהירות. אפשר להסתכל עליו כיחידה מובחרת מבחינת מי שמגייסים, אבל חייבים לקיים 'הצנע לכת' ולהעסיק אנשים שעובדים טוב בצוות", אומר המנכ"ל מוקדי. "כאלה היו הגיוסים הראשונים שלנו, והפכנו את זה לערך ארגוני – אנחנו מחפשים אנשים חכמים אבל עם ענווה ותעוזה". לדבריו אין ערך לחברות בלהיות "מגניבות". מה שחשוב זה "הקוד האנושי", כפי שהוא מגדיר זאת. "אנחנו מחפשים ערכיות. עבודת צוות, אנשים שיש להם תחושת שירות. אנשים שמבינים שזה לא הסיפור, שצריך לאהוב, לשרת ולצמוח עם הארגון. אנשים שאוהבים להיות חלק ממשהו גדול מהם", הוא אומר. הוא גאה בכך שלמרות התחום בו פועלת החברה, תחום הסייבר הנחשב דינמי מאוד, לא מעט עובדים נשארים בה שנים רבות.

מוקדי כבר חווה בחברה שני משברים – התפוצצות בועת הדוט־קום ב־2001־2002, והמשבר של 2008. ניסיון העבר גורם לו להסתכל בצורה מפוכחת גם על המשבר הנוכחי. "בסייברארק, המשבר של 2008 ייצר ערבות הדדית שמשרתת אותנו עד היום", הוא אומר. "העובדים ראו שצלחנו את המשבר בלי לפטר, שלא התנהלנו כעדר כמו הרבה חברות בתחום ההייטק ולא פיטרנו עובדים. זה ביסס אמנה לא כתובה בין ההנהלה לעובדים, שלפיה אם כל אחד יעשה את שלו, כולנו נצליח".

כך דירגנו את רשימת ה-100

הדירוג של CofaceBDI מבוסס על סקרים שנערכו בקרב עשרות אלפי מועסקים במשק, ועל נתוני מעסיקים ב-12 חודשים שהסתיימו בדצמבר 2019. תחילה נערך מבחן מקדים במדגם מייצג של אוכלוסיית המועסקים (יותר מ–2,000 נסקרים), לפיו שוקללו הפרמטרים החשובים לעובד הישראלי בבחירת מקום העבודה. לאחר מכן נערך סקר בקרב כ-150 אלף מועסקים, ותוצאותיו שוקללו בהתאם למשקלות שנקבעו בסקר המקדים.

בדירוג נכללו התוצאות של סקרים פנים-ארגוניים שנערכו ביותר מ-100 חברות בענפי המשק, ואליהם צורפו שני סקרים נוספים: אחד בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות; שני בקרב מנהלי משאבי אנוש בחברות המובילות במשק. נתונים שנמסרו מהחברות המובילות לגבי מאפייני הרווחה בארגון ורמת ההשקעה בהם שוקללו אף הם בדירוג הסופי.

הדירוג מבוסס על תמהיל של עמדות ותפישות של עובדים כלפי החברות שבהן הם מועסקים וכן כלפי חברות אחרות - עובדים הנשאלים לגבי מקומות העבודה המועדפים עליהם בכלל. כדי למנוע הטיות ולהקיף מגוון רב של דעות מבוצעים הסקרים לאורך השנה ובפיזור ארצי.

הכתבות המומלצות

כתבות ראשיות באתר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות