יאיר טל

לפני חמש שנים שכר הדירה הממוצע בישראל היה 3,700 שקל, ואילו כיום שוכרי הדירות משלמים כ־4,000 שקל בממוצע, לפי הלמ"ס. עליית המחירים מורגשת לא רק בתל אביב ובגוש דן, שם עלה שכר הדירה ב־3.7% בממוצע בשנה החולפת, אלא גם באזור הדרום, שבו עלו מחירי השכירות ב־3.5% בין הרבעון השלישי של 2018 לתקופה המקבילה ב־2019.

מהסקירות של הכלכלן הראשי באוצר עולה כי מזה כארבע שנים קטן מלאי הדירות המוחזקות בידי משקיעים. בעקבות זאת, בין אפריל 2016 ליולי 2019, נגרעו משוק השכירות כ־19.5 אלף דירות – מה שגורם לעליית דמי השכירות. בתוך כך, נכשל המהלך של חוק פיצול הדירות מ־2017, שניסה להבטיח תוספת של כרבע מיליון דירות קטנות לשוק השכירות. על פי דו"ח שגובש במינהל התכנון, עד כה הונפקו 71 היתרי בנייה בלבד על ידי ועדות התכנון המקומיות בתוקף החוק.

גם החוק לעידוד השקעות הון של משרד הכלכלה, שנועד להסדיר את שוק השכירות ולהגדיל את ההיצע, מתפספס. החוק אכן גורם למשקיעים לפנות לנתיב של הקצאת חלק מהדירות לשכירות – אך הניסיון מלמד שהוא משמש בעיקר כלי עבור היזמים, שממתינים במשך חמש שנים לעליית מחירי הדיור, ואז מוכרים את הדירות ש"הבשילו" לפי ערך גבוה יותר. אפילו תוכניות בניין עיר (תב"ע) המתירות לראשי ערים לקדם דיור בשכירות מוזלת במסגרת תקנון חוק התכנון והבנייה ,לא סייעו להגברת קצב התחלות הבנייה, ומעט מאוד יוזמות של ראשי ערים יצאו לפועל.

יאיר טל, שמונה לפני כמה חודשים למנכ"ל החברה הממשלתית לדיור "דירה להשכיר", עשוי להיות אחד מהגורמים המשפיעים ביותר בממשלה לשינוי מצבו העגום של שוק השכירות בישראל. ביכולתו, למשל, לעודד הקמת בניינים להשכרה לטווח ארוך לפי מודל BOT (בנה, הפעל, העבר) בשטחים "חומים" המיועדים למבני ציבור, ל־49 שנים שבסיומן הפרויקט חוזר לעירייה ויוצא למכרז המשכי של שיפוץ והפעלה מחדש. כך הבניין נשאר בידי העירייה, עם או בלי שותפות. צעדים נוספים עשויים להיות מתן פטור ממס רכישה, שימוש בהקלות מס המקובלות בפרויקטים ארוכי טווח, הנחות משמעותיות בארנונה ובאגרות בשלבי התכנון והוצאת ההיתרים.

דירה להשכיר, המצויה בבעלות מלאה של המדינה, הוקמה ב־2013 בעקבות החלטת ממשלה ופועלת לאיתור מתחמי קרקע לפיתוח, בנייה וניהול של יחידות דיור לשכירות ארוכת טווח. טל ירשום לזכותו הצלחה אם יידע לנצל את ההזדמנות הפוליטית שנקרתה לידיו אחרי שכחלון בחר בתוכנית "מחיר למשתכן" כאסטרטגיה לעצור את עליית המחירים – ולא הצליח לשנות כיוון בשוק; ואם יידע להבטיח לשרי האוצר והבינוי והשיכון הבאים כי ישיג תוצאות. בעוד המורשת המרכזית שמותיר כחלון לפוליטיקאים היא שמוטב לא לעסוק במחירי הדיור, מאחר שלא קל להסיט את הספינה ממסלולה, מחירי השכירות יכולים להיות עניין קל יותר לתמרון במשך קדנציה אחת.

הצלחה בתחום זה יכולה לשאת פירות בקלפי. לפי סקר הוצאות משק בית של הלמ"ס שהתפרסם בתחילת 2019, שיעור משקי הבית בישראל הגרים בבעלות הוא 66.5% בלבד, לעומת 70.2% ב־1997. מכאן שכשליש מהציבור נתון לגחמות בעלי הדירות, לעתים קרובות בלי הסכמים מוגנים, בלי פיקוח על המחירים או סטנדרטיזציה אמיתית של תנאים ראויים למגורים, וללא פיקוח מצד המדינה. טל שימש לפני מינויו הנוכחי לא רק כסמנכ"ל הכספים של דירה להשכיר אלא גם כסגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המשרדים החברתיים באגף החשב הכללי במשרד האוצר. כמי שנגע בפעילות משרדי הרווחה, משרד הקליטה והמשרד לביטוח לאומי – אפשר לצפות שלא יראה רק את חשיבות עריכת מכרזים שימשכו יזמים לעסקות כדאיות ל־25 שנה – ואז ייעלמו עם רווח – אלא יעסוק בהקמת מנגנון שייתן מענה לשכבות החלשות שאכן נשענות על מלאי הדירות השכורות.