משה ברקת

את השנה הראשונה שלו כראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משה ברקת מסיים שלא בטוב. בימים אלה פועלת ועדה, תחת סגן שר האוצר יצחק כהן, שבוחנת צמצום ניכר בסמכויותיו. ההערכה היא שהוועדה תמליץ על הוצאת סמכויות גורפת מידי הרשות והעברתן למפקחים אחרים בממשלה, וזאת מסיבה פרוזאית אחת: כך בדיוק ברקת ביקש.

סירובו של ברקת לפקח על שוק הפיננסי החוץ־בנקאי – תוספת סמכות עצומה שניתנה לרשות שוק ההון בשלוש השנים האחרונות – התקבל בממשלה בתדהמה. מעולם לא נתקלו שם במצב שבו רגולטור נוקט מעין שביתה איטלקית, ומודיע שלא מתאים לו להגדיל את סמכויותיו, בוודאי שלא אחרי שנחקקה חקיקה ענפה בנושא הזה, וזאת בהסכמתו של הרגולטור קודם לכן. אלא שברקת הודיע שאין לו זמן, תקציבים או תקנים כדי להשתלט על התחום העצום של השוק הפיננסי החוץ־בנקאי, ולכן הוא לא מתכוון לעסוק בכך. השוק הזה, שכולל גם את כל תחומי החדשנות הפיננסית של פינטק, אפליקציות תשלומים, אתרי P2P ומעבר לארנק דיגיטלי – לצד התחומים המסורתיים של ספקי אשראי חוץ בנקאי, השוק האפור, גמ"חים ועוד – עומד קפוא.

ההתנגשות הזו היתה רק האחרונה בשורת משברים שפרצו במהלך שנתו הראשונה של ברקת בתפקיד. הוא בחר לבצע תפנית של 180 מעלות מהמדיניות של קודמתו, דורית סלינגר. הוא שינה את פניה של הרשות שעליה הופקד, שהיתה מוטה להגנת הצרכן, והתקרב לכיוון האינטרסים של חברות הביטוח. השינוי היה כה חד ומפתיע, עד שהוא הביא לפרישה מסיבית של מנהלים מהרשות, ובכך תרם לחוסר אפקטיביות ולקיפאון בעבודתה. חלק גדול מתוכניות העבודה של רשות שוק ההון הוקפאו, ובשלב זה לא ברור מהי תוכנית העבודה החדשה, ולאן ברקת שואף להגיע.