מיכל הלפרין

הממונה על רשות התחרות, מיכל הלפרין, משלימה עוד שנה מעורבת שבמהלכה נקטה צעדים נחושים – אך גם כאלה שכנראה יפגעו בתחרות. השנה החלה בסימן הצלחה. חרף לחצים מצד בכירי ענף הקמעונות, העבירה הלפרין יחד עם שר הכלכלה אלי כהן את חוק התחרות החדש אף שלא כלל את ביטול הגדרת המונופול כפי שתכננה. החוק נועד לרסן שחקנים גדולים כשקבע כי ניתן להכריז על חברה כמונופול גם אם נתח השוק שלה קטן מ־50%. החוק גם הגדיל את תקרת הקנס לחברות גדולות, מ־25 מיליון שקל ל־100 מיליון. הלפרין ביקשה מהלך נועז יותר – הסרה מלאה של הרף הכספי כדי להרתיע חברות ענק, אולם חברי הכנסת נכנעו ללחצים ודחו את ההצעה.

זמן קצר לאחר מכן הרגישה חברת שסטוביץ', היבואנית הרשמית של קולגייט בישראל, את חוק התחרות נושף בערפה, כשהלפרין הורתה לה למנוע פגיעה ביבוא מקביל. שסטוביץ' ערערה וזכתה בהישג ביניים חלקי בבית הדין להגבלים, כשאושר לה להעביר ליצרנית בחו''ל חלק מהמידע המסחרי שביקשה. הכישלון הזה שייך לבית הדין להגבלים.

הלפרין פעלה להרתעת מונופולים מפגיעה בתחרות. בין השאר השיתה השנה על החברה המרכזית ליצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) קנס בסך 51 מיליון שקל ועל בזק קנס בסך 30 מיליון שקל. כמו כן אפשרה לשופרסל לרכוש את סניפי ניו פארם, בתקווה שזו תתחרה במובילת השוק, סופר־פארם. ואולם הניסיון נחל כישלון, ושתי הרשתות מוכרות כיום ברף המחיר הגבוה ביותר שבאפשרותן.

הלפרין עדיין לא יצאה נגד ענקיות האינטרנט כדי להגביל את פגיעתן במשק הישראלי, אף שבחו''ל רשויות תחרות כבר פועלות נגדן. בתחום האנרגיה הלפרין אישרה את עסקת רכישת צינור הגז EMG על ידי מונופול הגז של דלק ונובל, אף כי בצעד הזה היא חסמה תחרות עתידית מיבוא. הלפרין אמנם צירפה לאישור הרכישה תנאים שנועדו לאלץ את המונופול לאפשר תחרות בעתיד, אולם מומחים סבורים כי תנאים אלה אינם מבטיחים תחרות.