ענת גואטה

בחודש שעבר פרסמה יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, פרטים על שינוי ארגוני פנימי יסודי ברשות שנועד להוציא לפועל את החזון העתידי שלה, המתמקד בחדשנות פיננסית ובהגברת התחרות. בהמשך  הופיע מעין הסבר: "בעקבות השינויים החלים בטכנולוגיות המצויות בבסיס ערוצי ההפצה של השירותים הפיננסיים, הרשות ערה למתרחש בענף זה בעולם ובישראל, ותפעל להתאים את תכולת תפקידה ופעילותיה על מנת לספק את השירות המיטבי לציבור המשקיעים" .

גואטה מבינה שענף הפיננסים, התשלומים וההשקעות משתנה במהירות, והיא מנסה שלא להישאר מאחור מול השינויים הטכנולוגיים הללו, ונוכח הפתיחה של השוק המקומי לחו"ל.  אימוץ של חדשנות טכנולוגית וחשיפה לתחרות מחו"ל אכן עשויים להועיל לצרכנים, בעיקר אם גם הביצוע יצליח בלוח זמנים מהיר, והחזון לא יישאר על הנייר כפי שקרה בעבר.

אלא שבתוך כך, גואטה מזניחה צעד חשוב ביצירת שוק יעיל, פתוח ותחרותי יותר: פירוק המונופולים ששולטים בו. בתחום ניהול ההשקעות שולטות חמש חברות ביטוח, ובתחום ביצוע העסקות והעברת הכספים שולטים חמישה בנקים. הריכוזיות גדלה: לאחרונה פורסם, לדוגמה, שחברת הביטוח הפניקס, שנמכרה על ידי יצחק תשובה לקרנות השקעה זרות, רוצה לגדול באמצעות רכישות ומנהלת מגעים לרכישת קופות הגמל של הלמן־אלדובי.

גואטה גם אינה שמה די דגש על פיקוח על כספי המשקיעים, למשל בהחלטה לא להתערב בגל ההנפקות של חברות נדל"ן אמריקאיות, אף שכל בר דעת מבין שלמשקיעים הישראלים, המוסדיים ובוודאי שפרטיים, אין כלים לתמחר את הסיכון שגלום בהן. גואטה רוצה לרוץ עם הטכנולוגיה ועם מוסדות פיננסיים בחו"ל, אבל הניסיון מלמד שללא ביזור ופירוק מוקדי הכוח השולטים בשוק, עוד נגלה שבמישרין או בעקיפין הטכנולוגיה הזו שימשה אותם להקטין תחרות ולהגדיל רווחים.