ארז קמיניץ

מעטים הם משרתי הציבור שזוכים לחוק הנקרא על שמם. ארז קמיניץ הוא אחד מהם. תיקון החקיקה הנושא את שמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), ואושר באפריל 2017, נועד להיאבק בתופעת הבנייה הבלתי־חוקית בישראל, ולהחמיר את האכיפה והענישה סביבה. הושפעו ממנו בעיקר היישובים הערביים, שבהם נפוצות מאוד עבירות הבנייה. "זהו חוק דראקוני, אכזרי, שמכוון במיוחד נגד האזרחים הערבים", טען לאחרונה ח"כ עבדאללה אבו מערוף מהרשימה המשותפת. אלא שדווקא קמיניץ, ששואף להסדיר את הכאוס התכנוני ביישובי המיעוטים, צפוי להביא למהפכת דיור בחברה הערבית בישראל.  

קמיניץ עומד בראש צוות בינמשרדי הפועל להסרת חסמים בתחום הדיור והמקרקעין שמונעים את פיתוחם במגזר. המלצות הצוות צפויות להגדיל את היקפי הבנייה, להביא להגברת הבינוי לגובה, ולהרחיב את הקצאת קרקעות המדינה שיתמכו בפיתוחם. המהלך מבוסס על מסקנות צוות 120 הימים – שגם בראשו עמד קמיניץ – שפורסמו לפני כחמש שנים, והביאו לגיבוש יעדי פיתוח ממשלתיים עבור יישובי המיעוטים, עם תקציב של 1.2 מיליארד שקל.

מאז מינויו ב־2013 לראש המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים, ובהיעדר מטה דיור מתפקד, קמיניץ הוא הרגולטור בעל המשקל הסגולי הגדול ביותר בשוק הנדל"ן. נוכח היעד של בניית 1.5 מיליון דירות עד 2040, הוא פועל להגדלת היצע הדיור בישראל ככלי להורדת מחירי השוק, להסרת חסמים ולייעול וקיצור הליכי התכנון והבנייה.

בין השאר, קמיניץ השתתף בהקמתה של הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, הוותמ"ל, שמהווה מסלול מואץ לתכנון מתחמי בנייה ותחרות מפרה לוועדות המחוזיות. כמו כן הוא מוביל חזית בלתי מתפשרת מול גל ההתנגדויות לבנייה בקרב ראשי הערים – ואף אינו פוסל את צמצום כוחם אם הדבר יידרש. בנוסף, קמיניץ נאבק בתופעת הדיירים הסרבנים – אחד הגורמים העיקריים לעיכובם ואף סיכולם של פרויקטי התחדשות עירונית.