ולדימיר פוטין

באחד מימי שני האחרונים הוא אירח את נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, לשיחה בת שש שעות שבה חילקו ביניהם את השליטה בסוריה. ביום רביעי הוא אירח עשרות מנהיגי מדינות אפריקאיות. בסוף אותו שבוע זה היה שר החוץ שלו שישב על הבמה, לצד שרי החוץ של איראן וטורקיה, שם הם הכריזו ביחד שארצות הברית יהירה ופורעת חוק. המארח האמור הוא ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, נשיא רוסיה, ואחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם כיום. בשנה האחרונה, השפעתו על המזרח התיכון וישראל התעצמה עוד יותר. רוסיה היא השחקנית המשפיעה ביותר במזרח התיכון – והיא צוברת השפעה גם במקומות נוספים בעולם. מטוסי קרב רוסיים טסים בסוריה. צבא רוסיה מרחיב את פעילותו בנמלים ותופס את הטריטוריה שמפנים האמריקאים בנסיגתם.

פגישת פוטין־ארדואן התקיימה בסוף אוקטובר, ביום שבו הגיעה לסיומה הפסקת האש בתיווך ארצות הברית בין טורקיה לכוחות הכורדים בצפון סוריה. קרש הקפיצה להרחבת והעמקת השפעתו של פוטין בעולם, ובמזרח התיכון בפרט, היה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. חיבתו לאוטוקרטים ודיקטטורים מגיעה לרמות של סגידה, כמעט, לגבי פוטין. אמנם, כבר בממשל אובמה ניכרה הסתייגות מהתערבות בהסתבכויות לא הכרחיות, כמו מלחמת האזרחים בסוריה, כך שטראמפ לא מקבל את הקרדיט המלא לאסון ההומניטרי ולעליית כוחה של רוסיה שם, אך נטייתו האישית של נשיא ארצות הברית לפרגן לגברים כוחניים סייעה להעצמת כוחו של פוטין, ובעיקר, היה זה הוואקום המנהיגותי והגיאו־פוליטי שממשל טראמפ מייצר בעולם עם מדיניותו הלא־עקבית, הבדלנית על פי הצהרה.

פוטין הוא אחד המנהיגים החריפים והעקביים ביותר. עם דעיכת כוחה של אנגלה מרקל בגרמניה, עלייתם של כוחות בדלניים ברחבי אירופה – מהברקזיט המשסע את בריטניה ועד הלאומנים שונאי הזרים במרכז אירופה ואיטליה, פוטין קוטף את פירות הקיטוב והשיסוע, אבל הוא לא נהנה מכך באופן פסיבי בלבד. השפעתם של הרוסים על משאל העם על הברקזיט, הבחירות בארצות הברית וסוגיית מתן החיסונים בארצות הברית, בזריעת דיסאינפורמציה במדינות הבלטיות נגד נאט"ו, בשליחת מתנקשים נגד מתנגדי משטר ועיתונאים חוקרים באפריקה ובבריטניה – הפכו את פוטין לדמות גדולה מהחיים ומשפיעה. "הוא הצ'ה גווארה של הימין. הוא מותג. הוא סופרסטאר", אומרת ד"ר ורה מיכלין־שפיר, חוקרת תחום רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי.

באפריקה למדה רוסיה את כללי המשחק של סין – כיבוש כלכלי. אנשי עסקים רוסים מתווכים בין הקרמלין לבין מנהיגים במדינות באפריקה, בעיקר במזרחה, כולל ברפובליקה המרכז־אפריקאית, סודאן ומדגסקר. רוסיה משווקת לאפריקאים תחנות כוח, מסייעת בבניית נמלים ומקימה תחנות רדיו, המשמשות שופר תעמולה. הרוסים מתבלים את הכיבוש הכלכלי במעורבות צבאית: שכירי חרב מחברות רוסיות פרטיות בעלות קשרים לקרמלין.

בזמן שכוחו של פוטין בעולם מתחזק, דווקא בבית מעמדו אינו כשהיה. הסיבות לכך הן בעיקר כלכליות – עם כל הכבוד למאבק לחירויות אזרחיות. פוטין בנה את הפופולריות האדירה שלו על התייקרות הנפט בעשור הראשון לכהונתו, שהביאה לרוסיה ולרוסים רבים עושר שלא ידעו מעולם. אולם בשנים האחרונות, שהתאפיינו בירידה במחירי הנפט, נסגר הפער לטובתו בבחירות הלאומיות, ובבחירות המקומיות הוא ספג כמה מפלות. מול חולשתה של כלכלת רוסיה נוקט פוטין צעדים כמו הקטנת החשיפה לדולר. הבנק המרכזי הקטין את היקף יתרות הדולרים שלו תוך שנה בחצי, ובמקומן צבר זהב, יורו, ין ויואן. ענקית הנפט הממשלתית, רוסנפט, החלה לתמחר את חוזי הייצוא שלה ביורו ולא בדולרים.

לפי חוקת רוסיה, פוטין אמור לסיים את כהונתו כנשיא ב־2024 ללא אפשרות להתמודדות נוספת, אך פוטין כבר שינה בעבר את החוקה. למרות החולשה הכלכלית, שלטונו לא בסכנה. הוא מחזיק במוקדי הכוח בכלכלה הרוסית, ויודע להסיר מדרכו איומים בצורה חד־משמעית – החל במרגלים לשעבר שנמצאים מתים מהרעלה מסתורית, דרך פוליטיקאים מקומיים שנעצרים פתאום, ועד עיתונאים חוקרים שנורים באישון לילה בדרך כפרית באפריקה.