יפה בן דוד, רן ארז

ארגוני המורים משפיעים באופן ישיר לא רק על עבודתם של כ־200 אלף מורים, אלא גם על מערכת החינוך כולה, ולא ניתן להוביל שינויים משמעותיים לטובת המערכת ללא הסכמתם. מה שבתנאים הפוליטיים הנוכחיים יוצר מצב של שיתוק מסוים.

למרות זאת, בשנים האחרונות מעמדם מתערער בקרב המורים, וגם שורת ההצלחות בבית הדין לעבודה התקצרה. מורי בתי הספר התיכוניים, המיוצגים על ידי ארגון המורים, פתחו את שנת הלימודים הנוכחית תחת צווי מניעה שהוצאו על ידי בית הדין לעבודה, וסיכלו את איומי השביתה שלהם. מצבם של הגננות, מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים המיוצגים על ידי הסתדרות המורים, חמור עוד יותר: הם פתחו את שנת הלימודים אף שהסכם העבודה עמם פג ביולי האחרון, וייתכן שיאלצו לעבוד במשך כל שנת הלימודים, ואולי גם בזו הבאה, ללא הסכם שכר בתוקף ומבלי שקיבלו תוספות שכר משמעותיות שהיו אמורים לקבל במסגרתו. אי היציבות הפוליטית אינה משחקת לטובתם.

התקופה הקרובה תהיה שעת מבחן עבור מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, בעיקר סביב הסכם השכר החדש עם המורים, שהמו"מ לגביו עדיין לא החל. התקווה היא שמעבר לנושא השכר, יצליח ההסכם גם לייצר שינוי של ממש במעמדו של המורה ובמערכת החינוך כולה. הסכם "אופק חדש" עליו חתמה הסתדרות המורים ב־2008 הגדיל את שכר המורים ודרש מהם לעבוד יותר בבתי הספר. בין היתר הוא אפשר לבתי הספר להשקיע מעט יותר במתן יחס אישי לתלמידים, אך שכרם של המורים המתחילים נותר נמוך וחופש הפעולה שלהם ושל מנהלי בתי הספר מוגבל מאוד ומוכתב על ידי משרד החינוך. בסופו של דבר, ההסכם לא הצליח גם לשפר לטווח ארוך את איכות הסטודנטים להוראה, וכיום המדינה מתמודדת עם מחסור עצום במורים איכותיים.

הסכם העבודה החדש של מורי התיכונים נתן לראשונה דגש גדול יותר על תנאי העסקתם של המורים המתחילים, וקבע להם רף שכר התחלתי של כ־8,300 שקל – כך שנוצר פער גדול מול מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. מאז פתח ארז כמה סכסוכי עבודה בנוגע לתנאים אחרים הקשורים לעבודת המורים, כמו עודף ביורוקרטיה, היעדר פינות עבודה ותנאים פיזיים רעועים – אך כולם נחסמו לבסוף על ידי בית הדין לעבודה.

שני ארגוני המורים נמצאים במלחמה היסטורית ומתמדת, ואינם משתפים פעולה זה עם זה. התוצאה היא שלמרות הפוטנציאל האדיר של כוחם, דומה כי שני הארגונים עוסקים בזוטות ומאבקים פנימיים. כדי לייצר את השינוי המיוחל, הארגונים חייבים להתרכז בשיפור מערכת החינוך, ולא רק בצבירת כוח. בנקודה זו נכנסת לתמונה עמותת יציגים, שמנסה לערער את המצב הקיים וליהפך לארגון יציג עבור כל עובדי ההוראה. העמותה, שהוקמה בעקבות משבר ניכויי השכר המורים, עדיין פועלת בהיקף מצומצם אך מצליחה לעורר רעש גדול. היא מבקרת באופן תדיר את שני הארגונים והעומדים בראשם וקוראת למורים להתאחד.