אמיר אסרף

נושא התחבורה הציבורית נהפך השנה לאחד הבוערים על סדר היום הציבורי. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה במארס, הוקדשו שבעה פרקים לתיאור המשבר בתחום. על שיפור רווחתם של יותר מ־2 מיליון איש המשתמשים מדי יום בתחבורה הציבורית הופקד בנובמבר אמיר אסרף, ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. הרשות שמנהלת תקציב של כ־8 מיליארד שקל בשנה, אחראית ליותר מ־900 מיליון נסיעות נוסעים בשנה באוטובוסים, הרכבת הקלה בירושלים ורכבת ישראל.

על אסרף מוטל חלק משמעותי מהאחריות למשימה הלאומית לטפל בבעיית הגודש החמורה בכבישים, והוא יצטרך לשכנע את הציבור לנטוש את הרכב הפרטי לטובת תחבורה ציבורית. מלבד הגודש, התחבורה הציבורית מצמצמת גם את מספר תאונות הדרכים וזיהום האוויר.

הפגיעה במשק כתוצאה מנזקים אלה מוערכת ביותר מ־40 מיליארד שקל בשנה. אסרף אמנם אינו האחראי לתקצוב התגבור האגרסיבי הנחוץ בשירות האוטובוסים, המוערך ב־3 מיליארד שקלים מדי שנה. עם זאת, לפתחו עומד הטיפול בהיבטים רבים שיכולים להביא לשיפור משמעותי בתדירות, באמינות וביכולת לעמוד בביקוש הגובר לתחבורה ציבורית, שגדל ב־40% בעשור האחרון, על ידי תכנון נכון יותר של הקווים, טיפול במחסור של יותר מ־3,000 נהגי אוטובוס, והטמעת אמצעים טכנולוגיים וכלי רכב מתקדמים, מונעי חשמל.

התוכנית שעומדת לנגד עיני אסרף לשנה הקרובה מבוססת על שימוש רב יותר בטכנולוגיה, בין היתר באפליקציה לתשלום בתחבורה ציבורית שתיכנס לשימוש בינואר, הקלה על הליך התשלום, ושימוש בביג דאטה לתכנון מיטבי של הקווים, מסלולם ועצירותיהם. מעבר לשנה הקרובה, אסרף סבור כי יש לגבש תוכנית אסטרטגית ל־2025: "אם לא נקבע יעדים לא נגיע לשום מקום", הוא אומר. "אנחנו מדביקים כרגע פער של כ־50 שנה. בעולם היה מטרו כשעוד היו סוסים עם עגלות מעליו. עוד רגע יש מכוניות אוטונומיות ועדיין אין לנו מטרו".