יצחק תשובה

לא מעט רגעי חרדה חווה השנה יצחק תשובה. התעוזה העסקית שוב עימתה אותו עם "ביס" שלרגע נדמה היה גדול מכדי לבלוע. הפעם היתה זאת רכישת זכויות ענקית האנרגיה שברון בים הצפוני – עסקה ממונפת להחריד בשווי כולל של כ־2.3 מיליארד דולר, שאיימה למוטט תחתיה את קבוצת דלק כולה. המשקיעים נבעתו, המניה צללה, תשואות האג"ח זינקו – אבל מגע הזהב שוב סידר לתשובה את הקלפים, בדיוק בזמן.

רשות התחרות אישרה לו לרכוש את צינור הגז בין מצרים לישראל (צינור EMG) כדי שיוכל למכור גז טבעי בסיני (ולחסום יבוא גז מתחרה ממצרים); רשות שוק ההון אישרה לו את מכירת הפניקס לשתי קרנות השקעה זרות וצעירות עם הון עצמי דל יחסית; ועל הדרך, דווח כי נמצא רוכש נדיב למקבץ הדירות הענקי שלו ושל יקיר גבאי בארצות הברית.

עסקת שברון הושלמה, תשובה הגשים חלום בן עשור ליהפך לשחקן בינלאומי בשוק הקידוחים – אבל המינוף הגבוה ישאיר אותו ואת המשק הישראלי כבולים זה לזה למשך תקופה. זאת, מכיוון שהפראיירים היושבים בציון אמורים בסופו של יום לממן את כל החגיגה הזאת.

את הבוננזה האמיתית רשם תשובה בזכות העובדה שהוא עדיין מוכר גז ממאגר תמר לחברת החשמל ב־6.3 דולרים ליחידת חום – בזמן שהמתחרים הצנועים שלו ממאגר כריש מוכרים גז ב־4 דולרים, לא נהנים מהטבות המס של תמר ולווייתן – ועדיין מרוויחים יפה.

התזרים המונופוליסטי שמבטיח לתשובה מיליארדי שקלים מדי שנה עבור מימון הרפתקאותיו הממונפות ימשיך להעסיק אותו גם בשנים הקרובות, לכן גם אם תשובה בחר בשנים האחרונות להוריד פרופיל, האינטרסים שלו בישראל עדיין מרתקים אותו, תרתי משמע, ומשליכים גם על הציבור דרך תעריף החשמל. על מנת להבטיח את המשך הטלת ביצי הזהב ימשיך תשובה ללחוץ כדי שחוזה הגז שלו עם חברת החשמל ימוצה עד תום, ולא ייפתח עד 2021. זאת, גם אם משמעות הדבר היא עול כבד על חשבונות החשמל של הצרכנים.

לאחר שימכור את יתרת אחזקותיו במאגר תמר עד ל־2021, בהתאם להוראות מתווה הגז, יפנה תשובה את מרצו להבטחת האינטרסים של מאגר לווייתן – בעיקר אלה שכרוכים בייצוא. פרויקט הייצוא כבר הפך אותו לשחקן גיאו־פוליטי משמעותי, שמתרועע עם אנשי ממשל במצרים ובקפריסין, סוגר עסקות עם חברות גז שבבעלות אנשי מודיעין מצרים וחברות במקלטי מס – ומחובר היטב ללשכות ראש הממשלה ושר החוץ הישראלים.