אביחי מנדלבליט

החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהמשך להעמידו לדין בשלוש פרשות, היא כנראה ההחלטה המשפיעה ביותר שקיבל פקיד ציבור בישראל בשנים האחרונות.

חקירות נתניהו הרעידו את המערכת הפוליטית, גררו את ישראל לשתי מערכות בחירות (ואולי גם לבחירות, בשלישית), והכניסו את המערכת הפוליטית ובעקבותיה את המדינה כולה לשיתוק. האזרחים נלקחו כבני ערובה – אין יכולת לקדם רפורמות, יש גירעון שהמדינה אינה מתמודדת איתו, וזה בנוסף לשסע החברתי ההולך ומתרחב. רק לפני כמה חודשים היה נדמה שאנו עומדים בפני מהפכת־נגד חוקתית שכל מטרתה להתמודד עם החקירות שעליהן החליט היועץ, ולכאורה די בכך כדי לצייר את מנדלבליט כאיש המשפיע בישראל; בפועל, הוא היסס כל הדרך לכתב האישום.

את ההחלטות להעמיד את נתניהו לדין, מנדלבליט לא קיבל לבד. יחד איתו עבד צוות של כ־20 פרקליטים, כולל פרקליט מדינה ופרקליטת מחוז נחושים שעמדו על מיצוי הדין. מלכתחילה, מנדלבליט לא רצה לחקור את תיקי נתניהו. הקלטות ביבי־נוני מוזס העלו אבק במשרדו במשך חודשים עד שאפשר לחקור את תיק 2000; כשהחלה חקירת בזק־yes, מנדלבליט ממש עצר את החוקרים מבירור חלקו של ראש הממשלה בהטבות של משרד התקשורת כלפי בזק. התיק נסגר בתחילה, ונפתח מחדש כתיק 4000 רק לאחר שמנכ"ל "וואלה" לשעבר, אילן ישועה, התנדב לתת לרשויות את ראיות הזהב בפרשה. כשהגיעה ההכרעה בתיקים מיתן מנדלבליט את סעיפי האישום נגד נתניהו בתיקים 1000 ו־2000, בניגוד לדעת רבים מבכירי המשרד. לפני כתשעה חודשים סיפרו לנו במשרד המשפטים על אפשרות של חקירה בפרשת המניות שרכש נתניהו במחיר זול במיוחד במפעל SeaDrift, שהיה בשליטת בן דודו, נתן מיליקובסקי. עד היום אין החלטה.

הססנותו של מנדלבליט לא באה לידי ביטוי רק בהחלטותיו בפרשיות השחיתות של נתניהו. כשממשלת המעבר ביקשה לחוקק את חוק המצלמות ערב הבחירות, מנדלבליט עמד על הקשיים שבשינוי כללי הבחירות רגע שהן נערכות, אך לא הוא בלם את המהלך. כששר המשפטים שמונה בממשלת המעבר, אמיר אוחנה, הדיח את מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, בסמוך לבחירות (ובניגוד להנחיות היועץ המשפטי בנושא), מנדלבליט אפשר את המהלך, ואז ספג מהלומה בבג"ץ. גם כשהממשלה הכריזה על הקמת היישוב  "מבואות יריחו" (כלומר, על הצבת שלט, ספק אם אי פעם יהיה יישוב), תוך שימוש בסמכויותיה לצורך תעמולת בחירות, מנדלבליט התנגד בתחילה. בסוף שכנעו אותו שיש שיקול ענייני, שאו־טו־טו תוצג "תוכנית המאה" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ואז אי אפשר יהיה להקים עוד יישובים. בפועל, פשוט עבדו על היועץ. ספק אם תוכניתו של טראמפ תוצג אי פעם.

מחד, מנדלבליט הוא לא שומר סף להוט במיוחד. מאידך, אין כל ראיה לכך שהוא מושחת או סחיט כפי שמציירים אותו מימין או משמאל. מנדלבליט הוא אדם מתון עם נטייה קשה להתלבט, שמונה (או נקלע) לאחד התפקידים הקשים שאפשר להעלות על הדעת. רצה הגורל שההחלטות הממוצעות שלו זימנו לנו את המשבר החוקתי והפוליטי הגדול ביותר שידענו מזה כמה עשורים.