אקלימיסטים

יערה פרץ, 31

מארגנת קהילתית, פעילת צדק אקלימי. גרה בתל אביב, רווקה

יערה פרץ היא פעילה סביבתית־פוליטית לקידום צדק אקלימי שמלווה ומארגנת עשרות פעילויות למאבק במשבר האקלים בכל רחבי הארץ. "בגיל 14 ראיתי סרט על ההתחממות הגלובלית שנקרא 'אמת מטרידה'", היא מספרת. "צפיתי בתמונות זוועה של קרחונים נמסים, שריפות, בעלי חיים נכחדים ותרחישים מדעיים על האסונות שיקרו אם לא נפעל. יצאתי מזה בתחושה שאני לא מסוגלת לשבת בצד – שאני חייבת לעשות עם זה משהו.

"בתחילת דרכי ראיתי את המאבק הסביבתי כנפרד, אבל עם השנים למדתי שהמאבקים כרוכים זה בזה", היא אומרת. "הם כולם תוצר של אותה מדיניות ואותו היגיון מערכתי שמבוסס על ניצול, צמיחה כלכלית אינסופית והתחזקות של מעטים על חשבון רבים. ההבנה הזו עיצבה את המשך הפעילות האקטיביסטית שלי והבחירות שלי בתחום".

במשך שנים שימשה פרץ מארגנת קהילתית בארגון מגמה ירוקה. היא ייצגה את הארגון בוועידות וכנסים בינלאומיים, ריכזה את המאבק לגמילת ישראל מדלקים מאובנים וקידום מעבר לאנרגיות מתחדשות, וניהלה את פעילות השטח והפקת מצעד האקלים השנתי. היה לה חלק משמעותי בהקמה וייסוד הסניף הישראלי של Fridays for Future, תנועה עולמית של בני נוער וצעירים המבקשים להפעיל לחץ על ממשלות לפעול בנושא משבר האקלים, בהשראת גרטה תונברג.

במקביל לקחה פרץ חלק בהקמת תנועת המרד בהכחדה, תנועה שבבסיסה הרעיון של "פעילות ישירה לא אלימה, אי ציות אזרחי המוני ואקטיביזם יצירתי". היא נמנית עם מייסדי תנועת מנאח וואחד – אקלים אחד, לקידום צדק אקלימי בין הירדן לים, ולהביא לחזית המאבק במשבר האקלים את קולם של אלה שנפגעים הכי הרבה; האוכלוסיות המוחלשות ביותר – פלסטינים, נשים, להטב"קיות, אוכלוסיות תחת עוני ובעלי חיים. בנוסף, היא חברה בקולקטיב הגזטיביסטים, קולקטיב בינלאומי הפועל לתמוך בהתארגנויות אזרחיות מקומיות לעצירת פרויקטים של גז פוסילי. במסגרת זו היא מנהלת שותפה של הקמפיין לעצירת צינור האיסטמד, שמיועד לייצוא גז מישראל לאירופה דרך קפריסין, יוון ואיטליה.

איך ליצור קשר

לינקדאין / פייסבוק / אינסטגרם / טוויטר