בנייה למגורים: בארץ הרכבות העומדות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מפחיד לחשוב מה יהיה פה": האם ישראל בדרך לקטסטרופה?

עד אמצע המאה ה-21 יוכפל מספר התושבים בישראל ויהיו בה שיעורים דומים של חרדים, דתיים לאומיים, יהודים חילונים וערבים ■ האם המתח בין השבטים הישראליים יגיע לנקודת רתיחה? מה יקרה לרוב היהודי בין הירדן לים? ואיפה בכלל יגורו כולם?

התחל  
  • <

    8 מתוך 8

    >

    בנייה למגורים: בארץ הרכבות העומדות

    [

     ,

    כבר כיום נראה כאילו שטחי הבנייה בישראל אוזלים וכולנו נדחסים בתוך עיר אחת צפופה, אבל מתברר שדווקא בהקשר הזה יש מה לעשות.,

    "בעבר חשבו שאם צפוי גידול מסיבי באוכלוסייה, יש להיערך מראש לכל ההיבטים הנגזרים מכך: ערים, שטחים פתוחים, אוניברסיטאות וכן הלאה", אומרת ד"ר נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. "אלא שדווקא כתוצאה מכך קרו כמה דברים לא טובים. חלק גדול מהבנייה למגורים היה מפוזר מאוד, ולא התרכז במקומות שבהם היתה התפתחות כלכלית־תרבותית תואמת. כך נוצרו כמה מהערים החדשות, וכן ערי הפיתוח ושכונות מנותקות. כיום, צורת הבנייה והנחת התשתיות במרכז באר שבע דומה לזו של רמת אביב, אבל רמת אביב התפתחה והשתדרגה, ואילו בבאר שבע המשיכו להרחיב את העיר מתוך ציפייה לגידול אוכלוסייה וזה לא עושה לה טוב. מרחב עירוני צריך לגדול בהדרגה כדי שבכל נקודת זמן הוא יתפקד היטב ובצורה שהולמת את צורכי התושבים. אם מסתכלים על מרחב כזה במחשבה שצריך להגיע ליעד כלשהו ב־2050 או ב־2030, וההנחה היא 'לא נורא, עכשיו נסבול, אבל בעתיד יהיה טוב', התוצאה היא שגם עכשיו לא טוב וגם בעתיד לא יהיה טוב".,

    צו השעה בתכנון, אומרת אלפסי, הוא בנייתן של ערי מטרופולין גדולות וחזקות, ולא פיזור אוכלוסייה ביישובים חדשים. "מקבלי ההחלטות לא הפנימו זאת", היא אומרת. "כיום מתוכננים לקום עשרה יישובים חדשים בנגב. זה פיזור נוראי והחלשה של כל המשאבים החברתיים, התרבותיים והכלכליים".,

    פרופ' דניאל צ'מנסקי, ראש החוג לכלכלה במכללה האקדמית גליל מערבי והבעלים של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, מסכים: "בעבר חשבו שצריך לפזר את האוכלוסייה, מסיבות גיאופוליטיות. אם לא היו היישובים הקטנים בגבולות, בגליל, אז לא היה שם רוב יהודי – שכבר בקושי קיים. כיום, זה כבר לא נכון. עכשיו, למשל, שר השיכון יואב גלנט העלה רעיון להקים אזור מטרופוליני חדש בצפון. הוא רוצה לעשות את זה על ידי התעלמות מחיפה ובניית 200 אלף יחידות דיור באזור שבין מגדל העמק, עפולה ונצרת עילית. אבל מי יגור שם, בלי מקומות עבודה בהיקף גדול?".,

    אלפסי מוסיפה כי "מדינת ישראל על 8 מיליון התושבים שלה – חצי עיר בסין או עיר ממוצעת בארצות הברית – מנסה להגיד שיש לה ארבעה מטרופולינים. זה מגוחך. מטרופולין לא יכול לתפקד אם אין בו לפחות 3־4 מיליון תושבים. עדיף לשאוף למציאות שבה יהיו לפחות שני ריכוזים מטרופוליניים עיקריים, וריכוז מטרופוליני נוסף שייתן מרחב הזדמנויות ראוי לאנשים מהפריפריה, שבשבילם להגיע לעיר מרכזית זה סיפור ארוך", היא אומרת, אבל מזהירה שתכנון מאפס של אזור מטרופוליני חדש הוא משימה כמעט בלתי־אפשרית.,

    "למטרופולין חדש כזה יעברו אנשים שאין להם ברירה אחרת וכך היוממות לגוש דן תימשך", אומר צ'מנסקי. "יקרה שם מה שקרה לפני 30 שנה בבאר שבע. גם שם בנו באופן מסיבי מגורים בלי לייצר מקומות עבודה, מחירי הדירות ירדו משמעותית ובסוף הלכו לגור שם בעלי הכנסה נמוכה שלא יכולים היו לקנות דירות בגוש דן. התוצאה היתה שבאר שבע נרדמה לשנים רבות. רק כשהאוניברסיטה, בית החולים והתעשייה בנגב התפתחו, העיר התחילה להתרומם מעט".,

    מהו הפתרון?,

    "אין לנו ברירה אלא להיענות לכוחות שוק ולבנות תשתיות משמעותיות בצפון ובדרום כדי שמקומות העבודה יגיעו לשם. הממשלה צריכה להשקיע בתשתיות, לא בסבסוד פירמות שפותחות מפעלים בפריפריה, ובתוך כך עליה לאפשר בנייה מהירה ולגובה במקומות שיש בהם ביקושים גדולים. לכן אני מתנגד לגישה התכנונית שאומרת שיש לחזק את התכנון ולהתעלם מכוחות השוק. הדרך לקדם את המדינה ולהיענות לביקושים עד חצי המאה הנוכחית תהיה לגרום לכך שכוחות השוק ייתנו את המענה, והתכנון יהיה מאפשר ולא מגביל".,

    לאלפסי יש ביקורת חריפה גם על סגנון הבנייה המקובל בישראל. "כבר מזמן לא בונים בתים בני שלוש קומות", היא אומרת. "ב־20 השנים האחרונות כמעט כל הבנייה למגורים היא בפורמט שמכונה 'מגדלים בפארק'. כלומר, מבנים בני עשר קומות או יותר ובהם דירות 3־5 חדרים. המגוון קטן, יש הרבה שטחים פתוחים והתכנון מוטה רכב פרטי. מספרים לנו שזו הדרך הנכונה לחיות, אבל איכות הבנייה בצורה הזו נמוכה מאוד והיא מספקת סביבה ירודה. זו סביבה פרברית שבה כדי להגיע לכל דבר אחר חוץ מהמתנ"ס או חנות המכולת, צריך להיכנס למכונית ולנסוע, לפעמים די רחוק. התוצאה היא לא רק פקקי תנועה, אלא גם נגישות נמוכה מאוד להזדמנויות תעסוקה, לתרבות וכדומה. אלה בנייני רכבת שבמקום לשכב, הם עומדים, ואני צופה גם שאחת הבעיות הגדולות שלנו בעשורים הקרובים תהיה התחזוקה שלהם. המבנים האלה יזדקנו מאוד לא יפה".,

    איך צריכה להיראות בנייה בריאה יותר?,

    "בתים של חמש עד שמונה קומות, ולא יותר מעשר, עם רחובות שחלק מהם מסחריים וחלק מהם רחובות מגורים. הרחובות המסחריים יכללו שירותים, מסחר וגם תעסוקה, ובתוך הרקמה העירונית הכל נכנס – מרפאות, אוניברסיטאות, בתי ספר וכל מה שצריך במרחב – הכל ביחד בתוך רשת מעודכנת".]

  • 4 מתוך 15

    מוקדם יותר הודיעו חברי הסיעה כי לא ישתתפו בדיונים ובהצבעות עד לפיטוריו של רמי סדן, יו"ר חדשות 10 הנכנס. בש"ס מבהירים: ההצבעה הייתה חד פעמית - החרם יימשך

    4 מתוך 15

    לתפריט הראשי >>

    שלח במייל
  • רוצים להמשיך לקרוא?

    לחצו כאן לרכישת מנוי ב-₪4.90 בלבד לחודש הראשון